חיפוש - חדשות , פעילות |1| - דף 6
לא מצאת? פשוט חפש.
-
סוכות מדברות - תחרות
3.07.12...ם במסלול הקהילתי יינתנו כנגד מסמך שיתאר את הפרויקט הקבוצתי בעבורו מיועד הפרס. חברי הקבוצה הזוכה יהיו חתומים על המסמך. צוות שופטי התערוכה יבחר את הדגמים אשר ידורגו במקומות ראשון ושני, ויזכו את הקבוצה שיצרה אותם בפרסים לטובת פעילות הקבוצה: מקום ראשון: 6000 ₪, מקום שני: 4000 ₪ מסלול פתוח: צוות שופטי התצוגה יבחר את שני הדגמים המקוריים והיצירתיים ביותר אשר ידורגו במקומות ראשון שני ויזכו את יוצריהם בפרסים: מקום ראשון: 3000 ₪, מקום שני: 2000 ₪. ... -
קריאה להשתתפות בתערוכה "מחולות לחולון"
1.06.11...ינת להפוך את החולות לחלק מהעיר כבר היום, מתקיימת לאורך השנים פעילות חינוכית עם ילדי חולון להכרת המערכת האקולוגית של החולות, ההיסטוריה והמורשת. לאחרונה גם פותחו אזור מגדל המים והאזור מדרום לרח' מטולה והוכשרו להולכי רגל ורוכבי אופניים היכולים להתרשם ההיסטורי מהאתרים עצמם ומתצפית מרשימה על החולות. הליך מימוש הפארק במתכונתו הסופית עוד ארוך וימשך בודאי שנים ארוכות אך כדאי לזכור שהחולות קיימים וניתן לבלות בשטחם ולהנות ממה שיש להם להציע כבר היום. -
קלינטק 2011 - ועידה, תערוכה וכנסים
30.05.11...בי הארץ. ירוק ליד הבית הפארקים העירוניים חיוניים לבריאות הציבור, לאיכות החיים ולגיבוש הקהילה. פרויקטי הנדל”ן הנבנים בשטחים עירוניים פתוחים באים בהרבה מקרים על חשבון הציבור ואיכות החיים שלו. על הרשויות לפעול במטרה להשאיר את הפארקים העירוניים כשטחים פתוחים לרווחת הציבור, במרחק 5 דקות הליכה מהבית לגן ציבורי. 5-6 ביולי 2011, גני התערוכה, תל אביב שעות פעילות: יום שלישי 5/7/11 10:00-19:00 יום רביעי 6/7/11 10:00-18:00 מחיר כניסה – 80 ₪ -
שכונה ריקה
19.02.13..., פרופיל המשתכנים אחיד. במקרה הזה - משפחות צעירות עם ילדים. לא נדרשות יותר מעשרים שנה עד שכל בתי הספר והגנים ננטשים וכעת נשארים בשכונה זוגות מבוגרים, עם בתים גדולים מדי. משפחות חדשות לא רוצות להיכנס מאחר ואין מסגרות חינוכיות פעילות. "במחיר הזה? הן שואלות, "למה שלא נקנה בית חדש יותר בשכונה חדשה"?הסתכלו על שכונות מסוימות בתל אביב, חיפה או ירושלים ותראו את התופעה מתרחשת גם שם. למעשה בערים הגדולות התהליך לפעמים אפילו גרוע יותר. מאחר ואוכלוסיות חלשות ... -
מהו הX פקטור בניהול, שיווק וצמיחה עסקית לאדריכלים?
19.07.16...תוכלו לקבל ממנו גם ייעוץ לגבי פקדונות/חסכונות, הפרשות לעובדים, ביטוחים וכו..כמו כן מומלץ שתמצאו לכם מנטור או מלווה עסקי, אדם שיעזור בכתיבת או שדרוג התוכנית העסקית שלכם, ינחה אתכם לגבי שיווק ושיתופי פעולה, נראות, אתר אינטרנט, פעילות ברשתות חברתיות, הצעות מחיר, התייעלות כלכלית, הקטנת הוצאות וכו..מכירים את התחושה הזאת שלקוח מביט בתוכנית שאתם מציגים ויש לו מלא רעיונות שהוא בטוח שהם מעולים אבל מרביתם לא ישימים, הוא לא רואה את המכשולים בגלל חוסר ידע מק... -
הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון חוזרת למשכנה המקורי
30.03.16...ורי בשכונת הדר הכרמל," אמר פרופ' ארנון בנטור, שותף מרכזי ליוזמה, ששימש בעבר משנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון. "כצעד ראשון ייפתחו במתחם כיתות הוראה ומחקר בתחומי ארכיטקטורה ובינוי ערים, שיתמקדו בנושא של התחדשות עירונית. ההקמה של מוקד פעילות טכניוני בשכונת הדר הכרמל יתרום לחיזוק המורשת ההיסטורית של הטכניון תוך יצירת ערך מוסף ישיר לטכניון ולעיר חיפה." "חידוש נוכחותו של הטכניון בהדר הכרמל נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם עיריית חיפה ומתוך הכרה בחשיבותו של המיזם בתה... -
נושאים בתכנון עירוני. #1 העיר והרכבת
1.01.17...ן העירוני, נקודות נפרדות ומופרדות מהעיר שאינן משתלבות בו בצורה טבעית.ערב זה יעסוק בדרכים שבהן הרכבת מתערבת או יכולה להתערב בעיר, ולהשפיע - לחיוב או לשלילה - על חיי העיר ותושביה לא רק כאמצעי לצאת ולהיכנס ממנה ואליה, אלא ככוח לפעילות אורבנית. בחלקו הראשון של הערב, יציג פרופ' יורם שיפטן (ראש המכון לחקר התחבורה, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון) סקירה התפתחותה של הרכבת בישראל ובהשוואה לעולם, לאחריה יציג ראובן קוגן (סמנכ"ל תשתיות, רכבת ישראל) א... -
נחנך הבניין המחודש לפקולטה לארכיטקטורה בטכניון
6.04.16הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ועיריית חיפה חנכו את בניין הדריון המחודש, שבו יתקיימו פעילויות מחקר ותכנון מכוונות-קהילה ביום חמישי האחרון חנכו הטכניון ועיריית חיפה את פעילותה המחודשת של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בשכונת הדר הכרמל בחיפה. שלושה עשורים לאחר שאחרוני הסטודנטים מהפקולטה עברו למתחם הטכניון הנוכחי בנווה שאנן, הם שבים לשכונת הדר הכרמל. מדובר בהישג חסר תקדים, שהינו פרי של עבודה משותפת של העירייה והטכניון בעידודם וב... -
עבודת צוות - תערוכה
5.07.13עבודת צוותהאדריכלות של משרד נדלר - נדלר - ביקסון - גיל עם אלקוןתערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכללאורך 64 שנות פעילות עמדה עבודתו של משרד נדלר - נדלר - ביקסון - גיל - אלקון בחזית היצירה המקומית, עם זכייה באין-ספור תחרויות ופרסומים בכתבי עת מקומיים ובינלאומיים. למרות זאת, עד כה לא הוצגו עבודות המשרד כמכלול מגובש ונהיר ובמבט רטרוספקטיבי מסכם. התערוכה החדשה בגלריה בבית האדריכל שואפת להציג את מכלול עבודתם, ולסייע לה למצוא את מקומה בהיסטוריה של האדריכלות... -
תכניות מתאר #8: תכניות מתאר לאום אל פאחם וסחנין
14.06.16...מידה רבה, על המאפיינים האנושיים של הכפר המסורתי. במקביל ישנה הבנה כי לעיר פוטנציאל אדיר להתרחב כלפי חוץ, לקבל תושבים חדשים ולהוות מוקד משיכה למבקרים. לעיר זהות ייחודית ומגובשת שתורמת לתחושת השייכות בעיר ומאגדת תחתיה מגוון של פעילות אנושית המתבטאת במגוון תתי קהילות, קבוצות ועמותות. סח'נין היא אחת מהערים המובילות חברתית בגליל ובמגזר הערבי בכלל. ברמה האזורית, סח'נין מתפקדת כמוקד מסחרי עבור יישובי הבקעה ומשגב וקיימים בה מספר מוקדים ייחודיים בתחומי הח... -
זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה
31.08.11...ת משני צידיו. המגדל הוא שדרה אנכית וההפך. הטיול לאורך השדרה מגלה כי האופן, או הצורה שבה רשמה עצמה המחאה אל תוך תשתית זו, הוא מעין מניפסט ספונטאני לארגון של קהילה. את המדשאות תפשו האוהלים ונתיב התנועה המרכזי התמלא במוקדי פעילות נלוות: דיונים, מופעים, בישולים, שיכשוך במים ואפילו מין (ככה סיפרו לי, אנחנו לא עשינו כלום!). התנועה הצירית במרכז השדרה הוחלפה בתנועה מתפתלת דרך שדה רווי מוקדים אלו ובחיכוך מתמשך בפרוגראמות המתחלפות. בדומה למרחב הוירטוא... -
פרויקטי הגמר של הסטודנטים לארכיטקטורה בטכניון
11.08.21... ולנקז אותם בסביבת פארק מדרון יפו. אפשטיין התייחס לפרויקט התשתית הגדול כמשאב, כהזדמנות לייצר סביבה נופית שתטיב עם תושבי יפו. הוא חילק את יציאת המים לים לכמה מפלסים ואתרים שונים באזור, כדי לאפשר מוקדים בקנה מידה אנושי ואזורי פעילות שונים שיכולים לשמש את הציבור.גם בפרויקט "יחסים במפגש" התמודדו הסטודנטים אוריה גולדשטיין ועידן אריאל עם מתקן תשתית גדול.הפרויקט מתמקד במספר שפכי נחלים באזור הגליל המערבי ומייצר מהם מערך מרחבי שלם.חלק מאותה התמודדות כולל... -
תערוכה - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקה
29.03.16...ומי ואת בקיאותם.אך האדריכלות הישראלית לא עסקה רק ביבוא וביישום של ידע אדריכלי מן החוץ. משנות השישים עסקו אדריכלים ישראלים, ועודם עוסקים, לא רק בייצוא של ידע ומומחיות למדינות מתפתחות אלא גם בייצוא של גישה וטעם. זירה מובהקת של פעילות זו הייתה יבשת אפריקה, שבשנות השישים והשבעים התלכד בה הייצוא האדריכלי עם פרויקט לאומי נרחב יותר – סיוע למדינות אפריקה שזה עתה השתחררו מעול הקולוניאליזם, שיתוף פעולה עמן ומעורבות בהן. לפרויקט זה היו היבטים מדיניים, פולי...







