סיפור רפאים ארכיטקטוני

פורום אדריכלות נועד לדיוני אדריכלים, ארכיטקטים וסטודנטים בתחום. אתם מוזמנים להתייעץ עם המומחים בנושאי אדריכלות ותכנון, גם גם להתייעצות עם אדריכלים לאנשים בתהליכי תכנון ובנייה.

מעוניינים לנהל פורום זה? לחצו כאן כעת! bit.ly/2kyZDLL
תנאי השימוש בפורום

סיפור רפאים ארכיטקטוני

יובל 28.09 (22:18)
ציטוט ברשות.

האם שמעתם על הבית המוזר שבנייתו נמשכה עשרות שנים ללא הפסקה? האם שמעתם על המליונרית האומללה, שבילתה 38 שנים בניסיון לברוח מרוחות רפאים בנבכי אותו בית? אולי זו אמת צרופה ואולי אגדה למחצה, הנה לפניכם סיפורו של בית המסתורין ושל הדיירת המוזרה שלו, והחליטו בעצמכם.

רוחות הרפאים של שרה וינצ'סטר
שרה הייתה כלתו של אוליבר וינצ'סטר, מי שפיתח את רובה הווינצ'סטר המפורסם אשר כבש את מערב ארה"ב במהלך המאה התשע-עשרה. שרה נישאה לבנו, יורש המליונים, במהלך מלחמת האזרחים, והפכה לנסיכת הסצנה החברתית בעיר ניו-הייבן. העולם נראה כמקום מאיר פנים ומבטיח עבור הזוג צעיר והעשיר, אך אז אחזה בהם קיללת בני ווינצ'סטר, והחיים התגלו לשרה כמסע ארוך של אירועים קשים ובלתי צפויים, אשר במהלכם הובילו אותה לבניית הבית המעוקל והמוזר אשר בו חיה לבדה.


זמן-מה אחרי נישואיהן נולדה לזוג ווינצ'סטר תינוקת מתוקה. הם קראו לה אנני. אנני הקטנה נפטרה בגיל 6 חודשים ממחלת ילדות. מאורע טרגי זה השפיע קשות על האם הצעירה ושכנע אותה שהמשפחה מקוללת. היא התנזרה מחיי החברה ושקעה לתוך חיי מוזרות.
לזוג העצוב לא נולדו עוד ילדים. לאחר מספר שנים נפטר בעלה משחפת ושרה נותרה בגפה, עם הון עתק של 20 מליון דולר ובעלות על מחצית החברה לייצור נשק של המשפחה. העושר הרב לא ניחם את שרה ששכלה את שני האנשים האהובים עליה. בצערה פנתה למדיום לייעוץ.
המדיום לא הציע לה ניחומים. נאמר לה שהמשפחה מקוללת ע"י נשמות כל האנשים אשר נהרגו ברובי הווינצ'סטר. אותו מדיום (אינני יודעת אם גבר או אישה) אמר/ה לה שרוחות ההרוגים הם שלקחו את חיי ביתה ובעלה כנקמה. זאת ועוד, הרוחות רוצים ליטול גם את חייה של שרה. כדי להינצל ממוות, עליה לבנות בית אשר בנייתו לא תיפסק ולא תסתיים, כך נאמר לה. אם תעצר בניית הבית - מות תמות אף היא.
שרה, שדעתה מין הסתם לא הייתה יציבה, יצאה לקיים את עצת המדיום. היא קנתה בית בסן-חוזה, והחלה להשקיע את כל מליוני הדולרים שלה על בניה בלתי פוסקת, שנמשכה כל שעה ביום, שבעה ימים בשבוע, עד ליום בו נפטרה, 38 שנים אח"כ, והיא בת 85.
שרה עיצבה בעצמה את התוספות אשר התגבבו ונוספו על הבית, ללא כל הכשרה או הבנה של ממש בבניה ועיצוב. אט-אט נוצר תחת ידיה מבנה משונה למראה. יש הטוענים שהיא האמינה, שעל ידי בניה מעוות ומפותלת, תצליח להטעות את רוחות המתים המבקשות את נפשה. היא הגיעה לגובה של שבע קומות, אך אז ארעה רעידת האדמה, אשר פגעה בסן פרנציסקו ב-1906, והבית קצת נהרס, והצטמצם לארבע קומות. אך הבנייה נמשכה משם.
מספר חדרי הבית הגיע לבסוף לכ-160 חדרים, כולל 6 מטבחים למשל, 40 גרמי מדרגות, כל אחד בן 13 מדרגות, רבים מתוכם אינם מובילים לשום מקום, אחד עולה היישר לתקרה, ושלל ארובות חסומות (שרה הייתה בטוחה שארובות הן כניסה טבעית לבית עבור רוחות הרפאים). בבית ישנן מאות דלתות, חלקן נפתח לתוך קירות אטומים, חלון אחד מתוך אלפים(!) קבוע ברצפה, אחרים על קירות ללא פתח, דלת אחת נפתחת היישר החוצה אל הגן ? מתוך קיר חיצוני של אחת הקומות העליונות...

בין אם העיצוב הוא תוצאה של טירוף ואיבוד הדעת, או סתם של חוסר הבנה בסיסי בארכיטקטורה, הבית המוזר שמור היטב ובתוכו רהיטים תקופתיים מגולפים עץ, וווילונות בסיגנון המערב הפרוע. למותר לציין שעם השנים נוצרו סביב הבית שפע סיפורי רוחות רפאים, המתעופפות מבעד לדלתות דמה לתוך קירות, ונלכדות בארובות חסומות ללא מוצא...
באופן תמוה המספר 13 חוזר על עצמו שוב ושוב בפרטי בניה ועיצוב רבים. כמו-כן מסופר ששרה ישנה כל לילה בחדר אחר, כדי לבלבל את הרוחות המחפשות אותה, ולא הרשתה לאיש לראות את פניה, אף לא לעובדים ולבנאים ששהו שם בכל יום ויום. היא גם לא נהגה לארח איש ב-160 החדרים שלה.

ביום בו נפטרה שרה פסקה עבודת הבנייה בבת אחת .
בצוואתה (המחולקת ל-13 חלקים וחתומה ב-13 חתימות) הורישה שרה את כל הנותר מהונה לאחייניתה. נדרשו שבועות רבים לפנות את הרהיטים הרבים שגדשו את עשרות חדרי הבית המוזר. הבית נמכר והפך לאטרקציה לתיירים, ומוכר כיום כאתר היסטורי לאומי.

אני מדמיינת את דמותה הרדופה של אישה ערירית, מהלכת ימים שלמים בין חדרים מאובקים. האם צחקה לעצמה בטירוף בניצחונה על הרוחות הרעות? האם קראה לאהוביה? האם שתקה ימים שלמים? כל חייה רעש הבניה סובב אותה, ובתוך כל ההמולה היא לבדה לכודה בעולם רפאים מעוות. ואולי כל זה היה רק מעין בדיחה פרטית שלה כנגד העולם והחברה בה היא חיה? שרה הצליחה להטעות את רוחות המתים שנים רבות, אך לא יכלה לשנות את הסוף הבלתי נמנע.
ואני תוהה, האם לא הייתה לה אף לא נפש אחת קרובה שתיתן לה תמיכה ועידוד, ותמסוך הגיון במעשיה כל השנים? או שבעל המליונים כלל אינו זקוק לעצות הגיוניות, ואיש לא מתערב במעשיו המוזרים... ומהיכן שאב/ה המדיום את הרעיון המוזר על בית שאסור להפסיק לבנותו לאורך כל החיים? האם היתה למדיום חברת קבלנות בניין? ...

מקור:
cafe.thema...p?t=138385

עוד על הבית:
www.alamed..._house.htm
הוסף תגובה קישור ישיר

יובל תודה X 2 (ל"ת)

דגן ראביד 10.10 (17:56)
הוסף תגובה