אני יושב בברלין בבית קפה, מעבר לחלון הזכוכית נשקפים מבנים אפורים, מצופי אלומניום וזכוכית...
אה, לא, שנייה... אני בעצם בארומה ברמת החי"ל.
אם זאת לא ביקורת אדריכלות אז אני לא יודע מה כן. כל המקומות חסרי הזהות המועתקים אחד מהמגזין של השני, עם אותם כסאות, ריחות, ארגון חלל, ציפויי קירות, שמשיות על דק עץ וכוס קפה בדולר וחצי.
אה, לא, שנייה... אני בעצם בארומה ברמת החי"ל.
אם זאת לא ביקורת אדריכלות אז אני לא יודע מה כן. כל המקומות חסרי הזהות המועתקים אחד מהמגזין של השני, עם אותם כסאות, ריחות, ארגון חלל, ציפויי קירות, שמשיות על דק עץ וכוס קפה בדולר וחצי.









