חיפוש - חדשות , פרויקטים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אדריכלות , רשם האדריכלים |1| - דף 15
לא מצאת? פשוט חפש.
-
הצצה אל הווילה הנסתרת של מוזיאון ישראל
28.03.12מוזיאון ישראל פותח לסיורים את הוילה הנסתרת הנמצאת בו, ביתה של האספנית שרלוט ברגמן. הבית, שנבנה על ידי האדריכלים אל מנספלד ודורה גד, נחשב לפנינה ארכיטקטונית בסגנון בין-לאומי ובאווירה ים-תיכונית. אוסף הציורים והפסלים של בעלת הבית מייצג את מיטב האמנים של המאה העשרים שגברת ברגמן קשרה אתם קשרי ידידות במהלך חייה הארוכים. לכל מי שמעוניין לקרוא עוד על סיפור חייה של שרלוט ברגמן אנו ממליצים מאד על כתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet. סיורים בבית ברגמן מ... -
פחד ואדריכלות
24.07.13במאמר בשם "הגיאוגרפיה של הפחד" כותבת שלי חפץ על הביטחון האישי בעיר והגבול בין מרחב בטוח למרחב מפוקח. "מדוע", שואלת שלי, "מתכנני הערים אינם מצליחים למגר את תחושות הפחד וחוסר הביטחון מן המרחב העירוני הבטוח"?מתוך הכתבה: "בחירות יומיומיות כמו היכן להסתובב, באיזו דרך לחזור הביתה והחל מאיזו שעה נעדיף לתפוס מונית, נובעות לעיתים מהשפעתו של המרחב על הרגשת הביטחון הכללית של האדם. תחושות כמו פחד וחוסר ביטחון, כפי שמוצגות בציטוטים לעיל, מדירות רבים מאיתנו ממ... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת... -
בית הסטודנט באוניברסיטת חיפה
28.03.11נועם דביר פרסם כתבה מקסימה ב"הארץ" על בית הסטודנט החדש באוניברסיטת חיפה. הבניין החדש הוא חלק משיפוץ נרחב שעוברת האוניברסיטת לאחר שנים של קיפאון. השיפוץ כולל חידוש של חלק מהמבנים המקוריים אך גם בניית מספר מבנים חדשים. את בית הסטודנט החדש תיכננו האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין. משרד חיוטין אדריכלים הוא אחד המובילים בפרויקטים ציבוריים בארץ. בין השאר תיכננו את בתי המשפט בעיר התחתית בחיפה (2003), את בניין הסנאט באוניברסיטת באר שבע (2004), את תיאטרון ... -
על צבע במבני חינוך
9.11.11בית הספר מאיר דורון ברמת השרון תוכנן בציבעוניות רכה על ידי האדריכלים ברוך ברוך ויוסי סלומון. מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג כתבה שהכין עבור כתב העת "הד החינוך" ועוסקת בקצרה בהשפעת הצבע על המשתמש ובמיוחד במבני חינוך. צבע הוא כידוע מרכיב שיכול להשפיע באופן משמעותי על ההרגשה, תחושת השייכות ואפילו הישגי התלמידים. בכתבה מצוטט האדריכל ברוך ברוך שאומר על המבנה: "בית הספר בנוי מבתים, כשלכל שכבת גיל יש בית משלה. אם אתה מסתכל מהחלון אתה רואה את המונוכרומטי... -
תערוכה - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקה
29.03.16הדיון בתולדותיה של האדריכלות הישראלית נטה לעסוק ביחסי הגומלין שלה עם המטרופולינים של המערב. אלחנני (1998) הצביע על השפעות ישירות של תקדימים מערביים על האדריכלות בישראל, ותר אחר האופנים שבהם האדריכלות הישראלית מתעלה על ההשפעות הזרות ומחפשת את המקומי. לעומתו אפרת (2003) העלה על נס את מחויבותם של האדריכלים הישראלים לשיח האדריכלי הבינלאומי ואת בקיאותם.אך האדריכלות הישראלית לא עסקה רק ביבוא וביישום של ידע אדריכלי מן החוץ. משנות השישים עסקו אדריכלים יש... -
הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים
13.07.11...ובלנות יזם מרכז ויזנטל. תוכנית המוזיאון המקורית הוכנה בידי האדריכל פרנק גרי. הבחירה בפרנק גרי ובתכנונים שהוא מוציא מתחת ידיו יותר מרומזים שמטרת היזמים היתה להפגין נוכחות הרבה יותר מאשר לעודד סובלנות, לשחזר את מה שנודע בעולם האדריכלות והתיירות כ"אפקט בילבאו" על שם המוזיאון שתכנן שם. אם יש עיר שאינה צריכה אפקט כזה כדי להתפרסם הרי זו ירושלים ולמרבה המזל בסופו של דבר גרי עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חי... -
הבלוק והדיור הציבורי
21.08.11נועם דביר כותב ב"הארץ" על הדיור הציבורי של שנות ה 60 ובמיוחד על "הבלוק" - מבנה באורך 250 מטר בבאר שבע שהיה חלק מהפרוייקט הממשלתי של אותן השנים. למה המבנים האלה לא הצליחו ומה נוכל לעשות על בנושא כעת כשהדרישה אליהם שבה עם משבר הדיור הנוכחי? בדומה למבנים אחרים בארץ ובעולם, מבנה "הבלוק" תוכנן על ידי אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני ב-1962 בהקשר ישיר למבנה unite d'habitation של לה-קורבוזיה. למרות הרצון הטוב נראה כי שילוב של בטון חשוף, מבנה ענק ופריפרי... -
ללמוד מכיכר אתרים
19.08.12כתבה של אילן ליאור ב"הארץ" מסבירה למה כבר שנים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום י... -
תחרות בית העירייה - נתניה
27.04.11עיריית נתניה ועמותת האדריכלים מכריזים על תחרות פומבית עם "ברירת המזמין" לתכנון בית העירייה בנתניה בין אדריכלים בישראל, הרשומים ורישויים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, עם 5 שנות ניסיון לאחר רישום לפחות, שבמהלכן תכננו בניני ציבור ואו משרדים בשטח בניה כולל על קרקעי של 10000 מ"ר, בפרויקט אחד או בשטח מצטבר בשני פרויקטים לכל היותר ומזמינים אותם להגיש הצעותיהם.חבר השופטים:אדר' יוסי פרחי - יו"ר חבר השופטיםאדר' פול ויטל – מה"ע - שופטאדר' חיים קהת -שופטאדר' יו... -
זמן שימור - ערב עיון
23.09.13...שימור: בין פעולות במרחב לצריבת התודעה"18:00-18:30 התכנסות.18:30-19:00 ברכות. פרו' חנה נוה - החוג לספרות ותוכנית לימודי נשים ומגדר, אונ' ת"א.אדר' דב אלון - יו"ר ועדת מורשת, עמותת האדריכלים.ד"ר אדר' ערן נוימן - ראש בית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי, אונ' ת"א.19:00-20:45 מנחה הערב - אדר' שרון רוטברד - מרצה בכיר באקדמיה בצלאל, י-ם, מחבר הספר עיר לבנה עיר שחורה.פרופסור אדר' אמנון בר אור - מרצה בכיר, ביה"ס לאדריכלות, אונ' ת"א.אדר' ואליד כרכבי - ראש צוות... -
בזיון וסיאוב בירושלים
15.08.11...אות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות. התנהלותו של בצלאל בפרשת הקמפוס נראית כמזגזגת ולא מקצועית, ומתפרשת בעיני גורמים לא מעטים כחסרת כבוד כלפי האדריכלות הישראלית."ישראל גודוביץ' -""פניתי אל מי שעמד בזמנו בראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל והיה בצוות השופטים של התחרות, פרופ' צבי אפרת, ושאלתי אותו 'אתם נורמליים? מה קרה, הם לא נתנו מספיק שוחד? הרי היום עשיתם את התרגיל לצמד הז... -
מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב
31.07.11...יע הרבה יותר משני ביקורים." ... "אני חולם לפגוש אדריכל שיעוף יחד איתי, אבל אילו הייתי נותן לאדריכלים את המושכות, היה לי הרבה פחות סיכוי להגיע לרמה הזו."למרות (או בגלל?!) שלא לקח אדריכל או מעצב, המקום "מעורר הערכה" לדעת מבקר האדריכלות וזוכה לשיר הלל של ממש מצד הבליינים. אם בתחנה המרכזית הסבו מתחם מסחרי למועדון לילה, הרי שבבת ים הפכו מועדון לילה לגלרייה לאומנות. נועם דביר מספר בכלכליסט על גלגולו של מועדון "הריווירה". גם כאן מדובר במפלצת בטון נט... -
עוד סיבוב של מיכאל יעקובסון בקיבוץ
4.11.13עובדות, מראות, היסטוריה, מתכונים מנצחים מחדר האוכל ,ותיעוד של אתר ההנצחה היפיפה של חיליק ערד בקיבוץ שובל. שוב מעניין לקרוא על ההקשרים האדריכליים, האסתטיים, הפוליטיים ועוד, דרך עריכת דפי ההיסטוריה. כתבה נוספת העוסקת באדריכלות הקיבוצית בבלוג של מיכאל יעקובסון :"ששים שנה לאחר שעזב את הבאוהאוס, כתב מסטצ'קין בראשי פרקים את עמדתו למוסד בו התחנך: "הבאוהאוס הוקם ב-1919, בתקופה של התגלות חומרים חדשים לשימוש בבנייה .... הערכת ערכה של המלאכה בעיצוב המצור, ה... -
תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל
17.08.11...כלים ישראלי הינה הדרך הנכונה והראויה לבחירת האדריכל ולבניית פרוייקט איכותי. בהזדמנות זאת ברצוננו להרחיב ולציין כי מעבר להיביטים של שקיפות ומתן הזדמנות שווה, משמש המהלך של תחרות פתוחה פלטפורמה לביטוי של החשיבה והתפיסה של האדריכלות העכשווית ותמריץ לשיח אקדמי ציבורי. האם בצלאל אינו אמון על יצירת פלטפורמה זו? שינוי התפיסה הפרוגרמטית והאורבנית שהצגת בפגישה - "בצלאל כקמפוס בעיר ולא כבניין יחיד", מהווה הזדמנות ומנוף להתחדשות יצירתית גם בהגדרת התחרו...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
