חיפוש - פרטי בנין , חדשות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , ישראל , תל אביב |1| - דף 11

• 

  אור, חלל, אדריכלות - ערב עיון

  29.03.17
  ... עין חרוד03/04/2017 - בשעה 19:00דוברים:דוד בהר-פרחיה // אמן וחוקר, מרצה בכיר במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, טכניוןיניב שפירא // מנהל ואוצר ראשי, המשכן לאמנות עין חרודגליה בר אור // אוצרת וחוקרת אמנות ישראלית, לשעבר מנהלת ואוצרת ראשית, המשכן לאמנות עין חרודאדריכלית תמי יניב // תמי יניב אדריכלותעל הערבערב זה יידון בקשר המשולש בין אור טבעי, אדריכלות ישראלית (במבט דרך עבודתו של שמואל ביקלס), ואדריכלות מוזיאונים מנקודות מבט שו...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ...ל ידי הממסד" ... "מצד שני, במדינה ענייה בניסויים אדריכליים כמו ישראל, זה משב רוח מרענן שמוכיח שלאדריכלים אכן יש יכולת לגרום שינוי בסביבה הבנויה, אפילו שינוי מהיר, גם אם הוא מוגבל מבחינת הפעולה התכנונית והיקף המשאבים." כך או אחרת, יש בשני הפרויקטים האלה משהו שכדאי לנו לחשוב עליו. דרך פעולה שאינה מבוססת על ישיבה מאחורי המחשב וסבבי תיקונים מול הלקוח אלא התמסרות לפרויקט בצורה מוחלטת ועבודה תוך כדי ריצה. * התמונה של גדי דגון מתוך הכתבה ב Xnet.
• 

  יום עיון רפורמת רישוי עסקים בטיחות אש ותכנון בנייה

  22.05.17
  ...אות, הרפורמה ברגולציהכל מערך הדרישות והבדיקות לאשור מבנים/רישוי עסקים/ איכלוס טופס 4/ רישוי בכבאותהאתגר במיגון תחזוקה חכמה ובטיחות אש בבנינים רבי קומות, מרכזי מסחר, מוסדות, חידושים 2017סדר יום, מבין צוות המרצים :מנחה הכנס מר ישראל הדר - בכיר בענףטפסר יצחק שמעוני-נציבות כבאות ראש מחלקת חקיקה בקרה בטיחות אש חקירותאדריכלית יעל קרמה מנהלת אגף רשויות ורישוי מינהל התכנון מ.האוצר (רגולציה)מהנדסת בטיחות אש תמר דוד סמנכ"ל מעבדות סיסטם בכירה בענףח...
• 

  ארכיטקטיקה - עיצוב לשינוי

  30.06.13
  ... המתמחים בהבנת המרחב – לוקחים רק לעיתים רחוקות חלק פעיל בפתרון סכסוכים טריטוריאליים ובקידום הסכמי שלום. לדעתם של האדריכלים יהודה גרינפילד- גילת וקרן- לי בר סיני, זהו מקור לחלק מהפגמים הקשים שבתהליכי המשא-ומתן הטריטוריאלי בין ישראל לפלסטינים. בכדי לשנות מצב זה הוקמה “סאיה-עיצוב לשינוי”.גישתה החלוצית של סאיה, הקרויה בפי מייסדיה Resolution Planning , פותחה לפני כעשור במטרה להגדיר מחדש את אחריותם ומעורבותם אדריכלים בתהליכי פתרון סכסוכים מרחביים. גישה...
• 

  הזדקנותם, מותם ולידתם מחדש של קניונים - תערוכה

  10.02.16
  ...ויואב פלד. בערב העיון על מבקרים בקניונים:אדריכלית שלי כהן, בית הספר לעיצוב וחדשנות, המכללה למנהל פרוגרמות אלטרנטיביות בקניון: הצגת התערוכהמירב איינשטיין סיאנו, סמנכ"לית, צ'מנסקי בן-שחר ושות' בע"מ כמה שטח קניון 'יש' לכל תושב בישראל? מגמות כלכליות בהתפתחות קניונים מריק שטרן, דוקטורנט בחוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון וחוקר במכון ירושלים לחקר ישראל יורים וקונים : הפרטה, צרכנות והאינתיפאדה הירושלמית אמנים: אורית סימן-טוב, יואב פלד סטודנטים ...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ...
• 

  באר בקיבוץ | האדריכלות של מנחם באר - תערוכה

  10.07.16
  ... מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה. עם עלותו לארץ ישראל ב-1947 כחבר בקבוצת ההכשרה של השומר הצעיר בגליל המערבי, ייסד באר עם חבריו את קיבוץ געתון והתיישב בו. תחילה שימש כיד ימינו של האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר בית הספר הגרמני "באוהאוס", ועם הזמן הפך לאדריכל בכיר בזכות עצמו.יצ...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...ברים עם זכייתה בשני פרסים על עבודת הגמר השנתית שלה, "מושאע מושאע – פרויקט התחדשות עירונית בשכונת התקווה". העבודה, שהציגה גישה חדשנית לשיקום השכונה, זכתה במקום הראשון בשתי תחרויות נפרדות: "הפרויקט הזוכה בארכיטקטורה בפרס על שם ישראל וליאון רייסקין" ו"הפרויקט הזוכה בפרס לאדריכלות וזהות ישראלית ע"ש אבא אלחנני ז"ל". בתחרות השלישית, הפרויקט המצטיין באדריכלות נוף ע"ש אלימלך ארמוני, זכתה במקום הראשון עבודתו של ירון צלניק "מעבר הכרחי", אשר הציגה פתרון תיי...
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ... מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה. עם עלותו לארץ ישראל ב-1947 כחבר בקבוצת ההכשרה של השומר הצעיר בגליל המערבי, ייסד באר עם חבריו את קיבוץ געתון והתיישב בו. תחילה שימש כיד ימינו של האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר בית הספר הגרמני "באוהאוס", ועם הזמן הפך לאדריכל בכיר בזכות עצמו.יצ...
• 

  איים islands – שבוע העיצוב ירושלים 2017

  1.06.17
  ...מורחבת וזכה ליותר מ-15,000 מבקרים. אנו ממשיכים למקם את המעצב בחזית העשייה ולהתרחב. נקודת המוצא בעבודה שלנו על שבוע העיצוב ירושלים מבקשת לייצר אירוע שחוגג את התחום במגוון אירועים, שמיועדים לכל הקהלים וחושפים ומנגישים עיצוב ישראלי ובינלאומי - היסטורי ועכשווי. במקביל - כהמשך ישיר לפעילותו השוטפת של בית הנסן - אנו פועלים ליצור הזדמנות, שמטרתה למסד פלטפורמה משמעותית ומשפיעה לקידום תחום העיצוב הישראלי בארץ ובעולם, תוך עידוד ותמיכה ביצירה חדשה ומק...
• 

  תערוכה - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקה

  29.03.16
  הדיון בתולדותיה של האדריכלות הישראלית נטה לעסוק ביחסי הגומלין שלה עם המטרופולינים של המערב. אלחנני (1998) הצביע על השפעות ישירות של תקדימים מערביים על האדריכלות בישראל, ותר אחר האופנים שבהם האדריכלות הישראלית מתעלה על ההשפעות הזרות ומחפשת את המקומי. לעומתו אפרת (2003) העלה על נס את מחויבותם של האדריכלים הישראלים לשיח האדריכלי הבינלאומי ואת בקיאותם.אך האדריכלות הישראלית לא עסקה רק ביבוא וביישום של ידע אדריכלי מן החוץ. משנות השישים עסקו אדריכלים יש...
• 

  תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל

  26.04.16
  שליחות - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקהערב עיון: חמישי, 17.05.16, 20:00נעילה: 19.05.16אוצרים: חיים יעקובי, איילה לוין, צבי אלחייני, ערן טמיר טאוויל.הדיון בתולדותיה של האדריכלות הישראלית נטה לעסוק ביחסי הגומלין שלה עם המטרופולינים של המערב. אלחנני (1998 (הצביע על השפעות ישירות של תקדימים מערביים על האדריכלות בישראל, ותר אחר האופנים שבהם האדריכלות הישראלית מתעלה על ההשפעות הזרות ומחפשת את המקומי. לעומתו אפרת (2003 (העלה על נס את מחויבותם...