חיפוש - חדשות , #עיצוב #עץ #דקורציה #מיתוד , פרויקטים |1| - דף 15
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תקן צפיפות
21.09.16... נפלאים, לסלאמס בשל מחסור בתשתיות, מבני ציבור, ושטחים פתוחים, ואילו צפיפות חסר עשויה להוביל לבזבוז משאבי קרקע, ולאי ניצול ראוי של תשתיות.השאלה מהי הצפיפות הראויה היא שאלה של מדיניות. כך, בעוד שבשנות ה – 90 קודמו במדינת ישראל פרויקטים רבים של "צמודי קרקע", הרי שבשנים האחרונות, ככל שהעמיק משבר הדיור, התהפכה המדיניות, וכעת בניה לגובה ושימוש אינטנסיבי במדד הקרקע, היא הבון טון.הגדלת צפיפות המגורים חייבה בחינה מחדש של מגבלות הצפיפות, קרי מהו אותו סף בו... -
פרויקטי גמר מהחוג לארכ בביהס לעיצוב של אונ חיפה
26.07.25...פלות לשעת חירום.ארבעה פרויקטי גמר מהחוג לארכיטקטורה בביה״ס לעיצוב של אוניברסיטת חיפה מציעים תגובות ופתרונות יצירתיים למציאות הישראלית הרעועה.בתערוכת הבוגרים 2025 של החוג לארכיטקטורה בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה מוצגים פרויקטים המתמודדים עם אתגרים עכשוויים במרחב הישראלי.העבודות נעות בין תכנון קונקרטי לחלומות עתידיים, בין ניסיון לעצב מחדש את הקשרים שבין אדם, עיר ומציאות משתנה.הפרויקט של ירדן פישל "צוואת העם"הפרויקט מציע תכנון מחדש של מרחב קר... -
אישה בקונטקסט של גלובליזם באדריכלות
9.02.11...כולתן להתייחס לפרטים ולעבוד בשיתוף. עבודה בקונטקסט מטבעה דורשת רגישות והפנמה גדולה לסביבה הפיזית, החברתית והתרבותית, כאמצעי לתכנון אדריכלי, מותאם לסביבה לתרבות ובתקציב צנוע יחסית. נשים אדריכליות נאלצות במקרים רבים להתמודד עם פרויקטים קטנים יותר בעלי תקציב מוגבל. כנשים בעלות ניסיון בגידול ילדים ומשפחה הן גם פתוחות יותר להיבטים האינטימיים יותר של התרבות המקומית.אין זה אלא טבעי שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווית, העוסקת בהגדרה מחדש ... -
פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים
21.09.11...ין לי כח לשחזר כאן שוב ושוב את כל הטענות, וההסטוריה של הויכוח מי שרוצה יכול לקרוא את זה בכתבה המצויינת של דביר. אני אתייחס רק לדבריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרויקטים אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלה... -
המרפסת - על צפיפות ותשתיות ציבוריות עירוניות
11.10.20... זה נתון המאפשר לפעול על פי עקרון של כל הקודם זוכה? האם נכון לאפשר ליזמים זריזים לנגוס מעוגת התשתיות על חשבון יזמים אחרים? האם נכון לאפשר ליזמים להקים פרויקטים חדשים מבלי לבחון כיצד אלה משפיעים על פרויקטים של התחדשות עירונית, שמתחרים על אותם תשתיות ציבוריות?אכן, שאלות לרוב, לא לכולן יש תשובות ברורות, אינני בטוח שפסק הדין הוא כלי קיבול לעסוק בהן, אבל גם מוסדות התכנון לא ממש עסקו בהן, וכפי שכתבתי במקום אחר, תם ולא נשלם.התוכן באדיבות הבלוג - המרפסת -
שיחות על עיר #7. העקרונות האוניברסליים של תכנון
31.07.16... ולאחר סיום לימודיו עבד בישראל אצל אדריכל דן איתן על פרויקט מוזיאון ת"א, בהולנד, ובלונדון אצל אדריכל סר דניס לסדן על פרויקט ביה"ס לחינוך באוניברסיטת לונדון. אם שובו לישראל הקים את משרדו הפרטי בירושלים, ועסק במשך השנים במגוון פרויקטים המתמקדים בתכנון ועיצוב בהקשר היסטורי ושימושים עכשוויים למבנים ישנים ועתיקים. הוא מתמחה בשילוב מערכות תשתית למבנים עתיקים ושבריריים, תוך הכרה ולמידה של שיטות בניה מסורתיות ותהליכי הבליה של מבנים. משנת 1985 עוסק בעיקר ... -
אושר ביטול האפליה בזכאות לרישום בפנקס המהנדסים
27.03.17...כן הוצע שהוא יפעל בישראל אך ורק בליווי מהנדס או אדריכל ישראלי לצורך הנחייתו באשר לכללים והחוקים הנהוגים בישראל.ח"כ יונה אמר כי אין לו התנגדות להוסיף את ההצעה, ועו"ד ברנר נאור הסבירה כי ישראל מתפתחת בשנים האחרונות ומבוצעים בה פרויקטים אדירים של גשרים ומנהרות, שלרוב נעשים על ידי חברות זרות. עו"ד מועלם התנגד לסעיף ואמר כי הוא "השתחל" להצעת החוק ותהה איך אפשר להעריך מוניטין. מנהלת הרגולציה של איגוד המהנדסים, עו"ד עינת פישר לאלו, התנגדה גם היא והציעה ... -
דחיית מועד הגשה - תחרות אדריכלים
1.10.17...מדויק ומקום יפורסמו בנפרד. תקנון כללי: א. מטרות הענקת המלגות: עידוד מצוינות ואיכות מקצוע האדריכלות בבתי הספר המורשים לארכיטקטורה ועיצוב פנים בישראל ובעולם, תוך חיזוק הקשר והפרייה הדדית עם הקהילה המקצועית בישראל ובעולם, של פרויקטים אדריכליים שתוכננו בפריפריה, או אדריכלים אשר מקום מגוריהם בפריפריה של מדינת ישראל.ב. טקס הענקת המלגות טרם נקבע מועד. ג. הודעה על האירוע תפורסם בנפרד. ד. הגדרת פריפריה לתקנון זה: כל יישוב הנמצא מחוץ לגבולות שבין גדרה ל... -
תמ"א 38 : דעות + עבודות
17.06.12...ה לבחון נושאים אלה באופן ביקורתי ולשאול האם תמ"א 38 היא הכלי המתאים ביותר להתמודדות עם סיכוני רעידת האדמה. במקביל נוגעת התערוכה בפתרונות אלטרנטיביים לחיזוק מבנים קיימים. גם הצד האדריכלי של התמ"א נותר נסתר. התערוכה מציגה פרויקטים של עיבוי וחיזוק שנעשו במסגרת תמ"א 38 וחושפת מגוון תשובות אפשריות לאתגרים של חיזוק מבנים; החל מתוספות מינימליסטיות של קומה על הגג, דרך הרחבות והגדלות וכלה במודלים מורכבים של תוספות לשיכונים ציבוריים. הפרויקטים המוצגי... -
מהו הX פקטור בניהול, שיווק וצמיחה עסקית לאדריכלים?
19.07.16...ים עלול להיווצר קושי, לחלק מהאדריכלים אין קושי בשיווק, או שהם אוהבים לשווק עצמם ויודעים לעשות זאת מצוין או שהלקוחות פשוט זורמים בכמויות מפה לאוזן, לאחרים יש אתגר אמתי בשיווק בתחילת הדרך או בתקופות שבהם פתאום מסתיימים להם כמה פרויקטים במקביל ונוצר ואקום.ישנם אדריכלים ההתנהלות עם כספים מקשה עליהם וכאלה שעובדים ללא תוכנית עסקית ופשוט זורמים, דבר שעלול לגרור הפתעות לא נעימות, קשיים בתזרים המזומנים, חוסר מוכנות לתקופות שפל, אי מימוש פוטנציאל צמיחה ועו... -
תחרות אדריכלים - קרן מרים ומשה ארמון ז"ל
30.06.16...ובה עשרת אלפים שקלים חדשים כל אחת. העבודות ישפטו בפני וועדת שיפוט הכוללת אדריכלים ואנשי ציבור . העבודות תוגשנה עד לתאריך 01.09.16 לפי המפורט בתקנון המצורף.תקנון תחרות סטודנטים לקבלת מלגה ע"ש מרים ומשה ארמון ז"ל לפרויקטים באדריכלות ועיצוב פנים כללי: א. מטרות הענקת המלגות : עידוד מצוינות ואיכות מקצוע האדריכלות בבתי הספר המורשים לארכיטקטורה ועיצוב פנים בישראל ובעולם, תוך חיזוק הקשר והפרייה הדדית עם הקהילה המקצועי... -
הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון חוזרת למשכנה המקורי
30.03.16...ות ורעיונות תכנוניים לעיר חיפה, שהגו סטודנטים ובוגרים של הפקולטה במהלך לימודיהם ואשר הוגשו כעבודות אקדמיות. המדובר בתכניות שחרף הרלוונטיות שלהן לשיח העירוני, לא ראו אור ולא הגיעו למוסדות התכנון בעיר. כעת מבקשות האוצרות להציג פרויקטים אלה ולחשוף אותם לקהל הרחב.ראש העיר חיפה יונה יהב: "השילוב של אקדמיה ועיר הוא שילוב טבעי ואנחנו מברכים על יוזמת הטכניון לשוב לשכונת הדר הכרמל בה החל את דרכו. השכונה הוותיקה ומהמרתקות של חיפה חוזרת בשנים האחרונות להיות... -
נושאים בתכנון עירוני. #1 העיר והרכבת
1.01.17...נדסה אזרחית וסביבתי בטכניון, וראש המכון לחקר התחבורה. נושאי המחקר וההוראה שלו מתמקדים בהתנהגות תחבורתית בדגש על מודלים מבוססי-פעילות ותגובה למדיניות, מערכת היחסים המורכבת בין תחבורה, סביבה ושימושי קרקע, כלכלת התחבורה והערכת פרויקטים. הוא העורך של כתב העת Transport Policy והיה יו"ר ארגון International Association of Travel Behavior Research. הוא חבר במגוון ועדות וגופי מחקר בינלאומיים בנושאי חקר התחבורה. הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת MIT, פרסם עשרות...