חיפוש - חדשות , אב , חוק |1| - דף 6
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תכניות המתאר החדשות של נצרת עילית ומגדל העמק
29.10.15... אזורי מגורים חדשים. • חיזוק וחיבור העיר אל ערכי הנוף והטבע, ומינופם לטובת חיזוק האיכות הייחודית של העיר• חיזוק, התחדשות ופיתוח אזורי התעסוקה, כמוקד תעסוקה אזורי שיקדם את צמיחת העיר ומעמדה.• התכנית מכוונת את יעדיה לכ 25 שנה, אבל מציבה אופק לעתיד רחוק יותר, המבוסס על ראיה אזורית כשמגדל העמק מהווה מרכז אזורי משמעותי לסביבתה.תכנית מתאר נצרת עילית:נצרת עילית היא "עיר מעניינת" הנמצאת על פרשת דרכים .העיר סובלת מהגירה שלילית וממשבר של מנהיגות מקומית..כד... -
מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל
19.10.15... אישית, אותו צריך האדם העירוני - התושב - לפענח ולהבין כחלק מסביבת חייו.משתתפים:עדי סנד // אדריכל ואמןרעי דישון // יזם תרבות / בין הקוביה הלבנה לקוביה האפורה - על סצנת הגרפיטי (ואמנות הרחוב) הישראליתחוי ליבנה // אדריכלית נוף / עיר בשרות עצמיעוז מדר // אדריכל ואמן / השפה והחוקים הלא כתובים של האמנות במרחב הציבוריאוצרת ומנחה: מעצבת מיטל פרגריום חמישי, 29 אוקטובר 2015, 19:00זהזהזה גלרייה לאדריכלות, נמל תל-אביב יפו.למידע מלא אודו התערוכה יש ללחוץ כאן. -
תערוכה - האדריכלות של מנחם באר
20.09.15...ות מחול שמושכים אליהם עשרות רקדנים מהארץ ומהעולם. "חדר האוכל של געתון היה לחדר אוכל רוקד", מתפייט הסופר וההיסטוריון מוקי צור. "אולמותיו נוצרים את זיכרון הראשית ואת הרצון לאופקים הרחוקים בזמן ובמקום".תערוכה זו ממשיכה את הספר "אבני דרך אבני בניין – דרכו האדריכלית של מנחם באר", שערכו מוקי צור ויובל דניאלי. במסגרת העבודה על הספר, ערך הצלם עמרי טלמור מסע מקיף בין יצירותיו של באר. באופן מרשים, המבנים שחלקם נבנו לפני יותר מיובל שנים לא איבדו מערכם וממעמ... -
ממחקר לתעשייה
30.08.15...ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן מזמינה אתכם למפגש מיוחד שיתקיים ביום שלישי, 8 בספטמבר 2015. מפגש חגיגי זה נערך לציון תרומתה של משפחת פיינר עדן לספריית החומרים ומוזיאון העיצוב לעידוד פעילותה של הספרייה ולהנצחת פועלו של אבי המשפחה, אהרון פיינר עדן ז"ל, מחלוצי תעשיית הפלסטיק בישראל, מקים מפעל "סוכית" וחברת "צאג". איש חזון ועשייה אשר האמין ביזמות, בנייה ועשייה, לחיזוק החברה והתרבות בישראל.במפגש יתארחו פרופ' עודד שוסיוב, חוקר המתמחה בתח... -
אבני הבניין של השיכון הציבורי - הספר וההרצאות
22.07.14ביוני האחרון התקיים כנס בעקבות פרסום הספר "אבני הבניין של השיכון הציבורי: שישה עשורים של בנייה עירונית ביוזמה ציבורית בישראל", בהנחייתה של אדר' מיכל נאור ורניק - מ"מ אדריכל ראשי במשרד הבינוי והשיכון. ההרצאות שנתנו בכנס זמינות כעת לקהל באתר יוטיוב. הספר "אבני הבניין של השיכון הציבורי" מתעד את פועלו רחב הידיים של משרד הבינוי והשיכון במשך שישים שנים, כגורם מתכנן המשפיע על עיצוב דמותה הפיזית, החברתית והערכית של מדינת ישראל. התפרסם ביוזמתו של משרד הבי... -
דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל
12.07.14...מכריע בשינוי הנוף האדריכלי בישראל. בשנת 1983, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 אלף מ"ר של שטחי מסחר כבר אי אפשר לנתק את השפעתו על הנוף המקומי. עזריאלי כינה את המסחר שהתקיים לפני המצאת הקניון הישראלי כ"חנויות קטנות ומלאות אבק"... -
ביומימיקרי - תכנון בהשראת הטבע
13.05.14...ים כאלה. אדריכל מוטי בודק הוא מרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים ובעליו של משרד בודק אדריכלים הפועל בתל אביב. הוא עוסק מאז שנות התשעים בתכנון והקמה של מבנים ופרויקטים המתבססים על מיומנות גבוהה בטכניקות של ייצור ובנייה. מבנים אלה מפגינים חדשנות הנדסית ותעוזה השואבת את השראתה ממערכות טבעיות קיימות תוך התייחסות למערכות קונסטרוקטיביות, לפרמטרים פונקציונאליים וצורניים, ולשיטות הקמה מהירות, מקוריות וזולות. -
תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי
4.04.14...וחה ומיקום פונקציות התפעול והאבטחה לאורך התנועה. באופן זה נוצר מרחב מגע מלווה תנועה במקום קו הגבול הקיים היום. שימוש בקפל הקרקע מייצר דופן למרחב אשר הינה מהווה פלטפורמה לפרסום תכנים שונים והצגת תערוכות מתחלפות. מרחב זה העשיר התכנים, עשוי לחזק את הקשר בין מוסד הטכניון והשכונות הסובבות אותו.העתקת פונקציות התפעול לדופן המרחב מאפשרת הוספת נתיבים בכניסה ויצירת מעגל תנועה אלפיטי דו נתיבי, שתוכנן בסיוע אינג' נועם צביאלי, להסדרת התנועה המסועפת בכניסה זו. -
תכנן לי כבשה, או מרחב ציבורי..
5.03.14...בה כפלטפורמה, אבל מעבר לכך, הוא מושתת על רעיון השיתוף האינסופי, על ביזור של סמכויות, על עולם בו כל תושב רשאי לתכנן – ויכול לתכנן. תומכי הרעיון יטענו בעד הדמוקרטיזציה של התכנון העירוני. בזכות פלטפורמות של מימון המונים, הם יטענו, ההחלטה יוצאת מידיהם של פקידים עירוניים או של יזמים תאבי בצע ועוברת לידי הציבור עצמו. אולם, האם מימון של פרויקטים עירוניים שקול למימון של אלבום אינדי חדש? האם מימון ההמונים לא מחזק בדיוק את כוחות השוק, אותם הוא מבקש לעקוף?" -
הסינמה לצדק
2.03.14החיים הם סרט ואנחנו השחקנים, או שכל העולם במה... אחלה. אבל לראות את אותו סרט שוב ושוב ושוב? קצת משעמם, די מנוון, מאכזב. אז למה לראות שוב את אותו סרט? כי אנחנו רגילים לבדיחות ויודעים מתי לצחוק, כי אנחנו יודעים מה יקרה, כי אנחנו רגילים.אבל איפה המרחב שהוא יותר מקניות ובהייה במסכים?נעמה ריבה בכתבה מצוינת וראויה על שיכפול נוסף של "סניף" סינמה סיטי' הקרוב לאזור מגוריכם...והפעם- בירושלים.מתוך הכתבה-על ירושלים: "מוסיפים לה עוד אטרקציה ועוד אטרקציה, ויש ... -
התחדש לי?
21.02.14...יה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה זו תורמת לכלכלה של האוניברסיטה ולשימור החוקרים בין כתליה. במקום שחוקרים יצאו לקדם חברות עצמאיות מחוץ לכותלי האוניברסיטה, המוסד נותן תמיכה ארגונית ומשאבים ראשוניים לפיתוח מיזמים. כך כל הצדדים מרוויחים- החוקר, האוניברסיטה, התעשייה."להמשך קריאהוהנה עוד כתבה נחמדה ורלוונטית באשר להתחדשות עירונית - שאינה בהכרח חדישה, אך ככל הנראה עדיין עובדת... -
העיר השמחה
13.02.14...ברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואילך כל המודלים שמתוכננים בישראל הם תלויי רכב פרטי. זה נכון שבשכונות שנבנו פה בשנות החמישים והשישים יש ערכים שאין לנו היום. הן אמנם מוזנחות מאוד, אבל היו בהן איכויות פיזיות ומרחביות שאין לנו בשום שכונ... -
האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?
22.01.14...חבורה תת־קרקעי שיתחבר לקו הסגול של הרכבת הקלה בדרך אלוף שדה"....האם באמת אין דרך בה ניתן לשמר לפחות חלק ממתחם אותנטי זה?>> להמשך קריאה בהארץ לחצו כאןלפני כשנה (טרם אושרה התוכנית) נערכה תחרות סטודנטים ביוזמת פרופ' אדר' אמנון בר אור ובשיתוף עיריית גבעתיים. התחרות נועדה להראות לעיריה שיש דרכים אחרות בתקווה שיממשו את אחד הרעיונות. הזוכות בתחרות היו אדריכלית טניה אברמזון ואדריכלית דריה שקבורה, הצעתן לא תמומש אך מהווה אלטרנטיבה מעניינת (בתחתית הקישור). -
העיר הצומחת
15.01.14... מכובס ומשאבי עתק המושקעים בבנייה "ירוקה". עץ בוגר מפחית את הטמפרטורה בסביבתו ב-2-5 מעלות ומצמצם משמעותית את הצורך במזגן בקיץ. עצים מספקים חמצן, סופחים זיהום אוויר, מקטינים את כמות רעשי העיר ואת קרינת השמש, מעודדים הליכה ברגל וגם מסווים כיעור אדריכלי. וזוהי רשימה חלקית."להמשך קריאה ובאופן מאוד רלוונטי לכתבה, הנה כתבה נוספת - מאבק גינת דרויאנוב בפלורנטין. או- כיצד קורה שהשטח הירוק הכל-כך נדיר בשכונת פלורנטין היום, נמצא על הכוונת של עיריית תל אביב. -
בית בסלע
11.12.13החלל הבנוי בסלע, בחוף סידני עלי שבהרצליה, נגלה לעיני לראשונה לפני כעשור, כאשר נקלעתי ערב אחד למסעדה בתוך הסלע הזה. הדבר היה כפלא בעייני. אז לא ידעתי שמדובר בבית של מישהו.. אבל תמיד המשכתי לתהות בפליאה על המקום הקסום הזה.. בו לא ביקרתי שוב.וכך היה מרגש מאוד להיתקל פתאום בכתבה הבאה, שעשתה לי קצת סדר בזיכרון הרחוק-מתוק-רומנטי הזה.. "הרבה אנשים חולמים על בית בטבע, במקום מבודד, אבל רק מעטים הולכים עם החלום עד הסוף. אם מבקשים אותי להגדיר את ניסים במשפט...







