חיפוש - חדשות , אדריכלות , הרבה , רנו |1| - דף 4

• 

  לאדריכלים פשוט אין ביצים להיות יזמים

  27.06.11
  ...לנים, את משוכת העיריות. יש הרבה מאוד עבודה אפורה: להעיז להיכנס מהחלון כשזורקים אותך מהדלת, להילחם בוועדות מצד אחד - ובלקוחות מצד שני.... לא כסף מניע אדריכלים אלא זה שהבניין יעמוד ברחוב, שאנשים ישתמשו בו, יעברו בקרבתו ויתרשמו." אוריין מוסיף בכתבה את דעתו על בנין הבימה החדש ("מפלצת הבימה - זוועה חסרת חן"), על ניצה סמוק, תמ"א 38, זוגות של אדריכלים נשואים ועוד. לכו תקראו, זה מעניין. *לתמונה אין קשר לכתבה, זה פשוט מה שגוגל הציע להצמיד לה.
• 

  שיגרו מקבל את פרס פריצקר לאדריכלות 2014

  26.03.14
  בנייני הנייר המשובבים של שיגרו באן, צדו את עייני עוד בשלהי שנה ב' של הלימודים לתואר האדריכלות, בזמן שחיפשתי השראה למבנה העשוי חומרים ממוחזרים. אני זוכרת שגלילי הנייר האלה, הסיזיפיות הזו של עוד גליל ועוד גליל - הייתה קסומה בעייני. כל כך הרבה חינניות וחיוניות בדבר הפשוט והמקורי להחריד הזה. זה ממש היה פלא בעיניי שאפשר לבצע דבר כזה.מרגש ואף מדהים עבורי לראות, שגם היום- כשלא מעט זמן חלף, לא רק בתוך מוחה של סטודנטית נלהבת משנה ב' - מצטייר באן כגאון וחד...
• 

  עוד סיבוב של מיכאל יעקובסון בקיבוץ

  4.11.13
  עובדות, מראות, היסטוריה, מתכונים מנצחים מחדר האוכל ,ותיעוד של אתר ההנצחה היפיפה של חיליק ערד בקיבוץ שובל. שוב מעניין לקרוא על ההקשרים האדריכליים, האסתטיים, הפוליטיים ועוד, דרך עריכת דפי ההיסטוריה. כתבה נוספת העוסקת באדריכלות הקיבוצית בבלוג של מיכאל יעקובסון :"ששים שנה לאחר שעזב את הבאוהאוס, כתב מסטצ'קין בראשי פרקים את עמדתו למוסד בו התחנך: "הבאוהאוס הוקם ב-1919, בתקופה של התגלות חומרים חדשים לשימוש בבנייה .... הערכת ערכה של המלאכה בעיצוב המצור, ה...
• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  כתבה בגלובס מציגה נתונים המעידים על העצירה בשוק הנדל"ן ומראיינת מומחים שונים בתחום לגבי ההשפעה על השוק. יו"ר עמותת האדריכלים המאוחדים, פרופ' אדריכל ברוך ברוך חושב שעשויה להיות פה הזדמנות. "אישור חוק הווד"לים יביא הרבה עבודה לאדריכלים ובהמשך לכל ענף הבנייה", אומר ברוך ברוך. "הראשונים בשרשרת שעובדת על הכנת התוכניות יהיו הארכיטקטים"... "הצד התכנוני הוא תמיד ראשון במערכת וסביר להניח שיקבל תנופה דרך החלטת הממשלה להאצת הבנייה למגורים." אבל גם הוא מ...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא...
• 

  כיכר אתרים - לשפץ או לפוצץ?

  22.06.11
  ...רון המעשי היחיד שיש לו סיכוי והוא הרבה יותר זול מהתוכנית שמציעה יעל מוריה". מוריה לעומתו, טוענת שהתוכנית שלה, שכבר אושרה בעירייה ותקועה בוועדות עקב התנגדויות מצד בעלי הנכסים בכיכר ועלותה 30 מיליון שקל, לא גרנדיוזית ולא מופרזת, אלא הכרחית ומעשית. "זה לא דרסטי. זו לא פעולה אסתטית אלא אסטרטגית והכרחית כדי לחולל שינוי ולגרום לאנשים לרצות לחזור לכיכר". תקראו את הכתבה. אם זה היה תלוי בי, הייתי נותן אותה לאימונים של חיל הנדסה בתרגיל העורף הקרוב.
• 

  מורשת האדריכל אריה שרון

  5.06.11
  ...ספרו האוטוביוגרפי של סבו, "קיבוץ + באוהאוס", שיצא לאור ב-1976. גם מיכאל מציין כי באתר "חסר ממד ביקורתי המעריך את מעמדו ואת משמעותה של המורשת התכנונית שהוא השאיר אחריו." ההחלטה לבנות את האתר באנגלית בלבד היא לדעתי החלטה פרובינציאלית ומוטעית. האתר חשוב מדי לשיח האדריכלי בארץ והפיכתו לפחות נגיש ופחות מובן לקהל הסטודנטים בישראל היא טעות. עבור הקהל האמריקאי הוא בכל מקרה הרבה פחות רלוונטי. * התמונה של בית החולים בלינסון, מתוך האתר של אריה שרון.
• 

  הצלחה שקטה בכיכר רבין

  6.02.11
  ...תו נאמנה בלי רעשי רקע, ולא אדריכל פטפטן." אסתר נותרנת כרגיל את הרקע התיאורטי וההסטורי של ההתיחסות לכיכר וגם מבט על התכנון קדימה - החלפת הריצוף המתוכננת ו"כן או לא" חניון תת קרקעי. המצב כנראה ממש טוב כי אייל הדר - ליבני החיפאי בקפה דה-מרקר (ממנו גם לקוחה התמונה) מציג אותו כדוגמה למקום עירוני ומקונן "מה בסך הכל ביקשנו? לשבת ליד מזרקה בחיפה... כמה הסצינה הזאת של אנשים שיושבים סביב מזרקות בככרות היא אוניברסלית וטבעית בכל כך הרבה ערים בעולם"
• 

  נבחרו האדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית

  26.04.13
  האדריכלים השוויצריים, הרצוג ודה מורון, זוכי פרס פריצקר לאדריכלות נבחרו לתכנון הספרייה הלאומית.החברה לבניין הספרייה הלאומית שמחה להודיע על בחירת האדריכל שיתכנן משכן חדש לספרייה הלאומית. שישה משרדי אדריכלים, שלושה ישראלים מובילים ושלושה משרדים מהמכובדים ביותר בעולם, נענו להזמנה להגיע לירושלים (סדר א ב) אמר קוריאל, הרצוג דה מורון, פרנק גרי, קולקר קולקר אפשטיין, קימל אשכולות ורנצו פיאנו. ועדת הבחירה הבינלאומית בראשות האדריכל פרופ' לואיס פרננדז גליאנו...
• 

  אדריכלי פנים? אין כזה מקצוע.

  3.07.11
  האדריכלית יפעת שמואלביץ' חוזרת לארץ לאחר 20 שנה של לימודים ועבודה באיטליה ובמבט מבקר מספרת בראיון בגלובס על כמה מהדברים המפריעים לה במקצוע ובאדריכלות הישראלית. מתוך הראיון בחרנו להתמקד במספר נקודות בהן יש טעם ושאנו, החיים את המצב בכל יום, נוטים לשכוח. על המקצוע והתחרות בו :"בארץ, המכנים את עצמם 'אדריכלי פנים' משתרעים על פני קשת, שבקצה אחד שלה אדריכלים ובוני ערים בוגרי טכניון, שהלימודים בו כמעט ולא יורדים לרמת עיצוב חללי בית מגורים, ובקצה השני...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  מחאת האהלים מציפה על פני השטח בעיות שהיו שם תמיד. פוסט ארוך של שרון רוטברד מדבר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת ת...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  ...להיות רגולציה מסודרת גם בתכנון בכלל, ובתכנון ערים בפרט"... "אי אפשר לתת לערים לתכנן את עצמן - לא ביד המקרה, ולא ביד הנעלמה של השוק הקפיטליסטי." מעניין לקרוא את אותן האבחנות מפי כל כך הרבה אדריכלים. לכולנו ברור שהשיטה בה נותנים לשוק לקבוע את הכל היא מאד בעייתית ויש לה חלק לא מבוטל במצב הדיור ואיכות המגורים בערים שלנו ובכל זאת, למרות הקונצנזוס, ההשפעה בפועל של האדריכלים לתיקון המצב קטנה כל כך. * תמונת מיקי מנספלד מתוך הכתבה, צילום איל יצהר.
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ... שזה לא מקומי", אומר ערן טמיר־טאוויל בכתבה. "גג הרעפים תמיד היה כאן, עוד לפני שהשוויצים ידעו שהם שוויצים. היוונים בנו כאן גגות רעפים כבר לפני אלפיים שנה. זה לגמרי לגיטימי במרחב שלנו. נכון, אז לא מסתכלים על הבנייה הערבית, שיש הרבה מה ללמוד ממנה, אבל גם זה חלק מהתרבות שלנו".בכתבה מוצגת גם התביעה במקומות רבים לגגות רעפים כחלק מהגדרות התב"ע וכן טענה שהירידה במכירות בשנים האחרונות נובעת מכך ש"הטעם הישראלי התעדן"... האם זה באמת כך? האם גג רעפים זה טעם ...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...יכאל יעקובסון את פועלו של האדריכל אהרן דורון שהלך לאחרונה לעולמו. בין כל שלל הכתבות על בניינים מפוסלים ועיצובי פנים "של ז'ורנלים", מרענן כל כך למצוא כתבה שעוסקת באדריכל של דירות, בנייני מגורים ושכונה אחת במיוחד, נווה אביבים."הרבה מעבר לתכנון המשובח של הדירה" כותב יעקובסון, "דורון אחראי לתכנון המפורט של נוה אביבים כולה, שהיא מפסגות התכנון העירוני בישראל. העיקרון המרכזי היה מגוון רחב של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום שהזכיר קיבוץ. את מקומם של...