חיפוש - פרטי בנין , תגובות , חדשות , אדריכלות , חדר מגורים , כנס |1| - דף 5

• 

  משיכון לבית - ערב עיון

  28.03.12
  יום שלישי, 17 באפריל 2012, 17:30 סינמטק חיפה, שדרות הנשיא 142, מרכז הכרמל, חיפה המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה וסינמטק חיפה שמחים להזמינך לערב עיון בנושא: משיכון לבית ערב עיון וסרט אשר ידונו במרחבים הפיסיים והתפיסתיים של "הבית הגדול" ושל "הבית האישי" באמצעות הארכיטקטורה, הספרות והקולנוע. הציבור מוזמן. הכניסה חינם למנויים ולמוזמנים לדברי אדריכלית ד"ר הדס שדר: "המדינה בנתה את "הבית הגדול": היא תכננה את פריסת האוכלוסייה ו...
• 

  40 / 40 התערוכה לאדריכלים צעירים -שיח גלריה

  6.05.12
  ...ולטים בישראל. התערוכה מבקשת להעניק לקהל הרחב ולציבור האדריכלים הצצה חטופה על המגמות והכיוונים בעבודתם של האדריכלים הצעירים הפעילים בישראל. . תערוכת 40/40 הינה אחת הזירות הציבוריות המרכזיות בארץ לאיתור מגמות העתיד באדריכלות הישראלית, כאשר הפרויקטים הנכללים בתערוכה נעים מהטריטוריה המובהקת של "האדריכל הצעיר", קרי הבית הפרטי, הדירה המשופצת והחנות המעוצבת; ועד לטריטוריות חדשות, יחסית, בקנה מידה גדול, כתכנון מבנה ציבור, תכנון בתי דירות, ...
• 

  אדריכלי פנים? אין כזה מקצוע.

  3.07.11
  האדריכלית יפעת שמואלביץ' חוזרת לארץ לאחר 20 שנה של לימודים ועבודה באיטליה ובמבט מבקר מספרת בראיון בגלובס על כמה מהדברים המפריעים לה במקצוע ובאדריכלות הישראלית. מתוך הראיון בחרנו להתמקד במספר נקודות בהן יש טעם ושאנו, החיים את המצב בכל יום, נוטים לשכוח. על המקצוע והתחרות בו :"בארץ, המכנים את עצמם 'אדריכלי פנים' משתרעים על פני קשת, שבקצה אחד שלה אדריכלים ובוני ערים בוגרי טכניון, שהלימודים בו כמעט ולא יורדים לרמת עיצוב חללי בית מגורים, ובקצה השני...
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  האדריכלים אשמים. האדריכלים לא יודעים לתכנן עיר כמו שצריך. את הטענות המוכרות האלה אפשר לשמוע בכל פינה. יובל כהן למשל בפוסט בבלוג של תנועת מרחב מאשים את "הפרברים" ומתגעגע לעיר הישנה של ילדותו שבה הנגרייה הייתה מעבר לרחוב.עיר טובה צריכה עירוב שימושים, שילוב של מגורים עם מסחר, מקומות בילוי עם תעסוקה זעירה לפחות. את זה כולנו יודעים, אלו הרחובות המועדפים עלינו בעיר. לא פרברי שינה שוממים מהולכי רגל, לא אזורי תעשייה ההופכים למפחידים בלילה, אנו מעדיפים את...
• 

  בתים לא צומחים סתם

  26.07.15
  ...ח, מספר חדרים, טכנולוגיות בנייה וכיו"ב. התכנסנו כדי לשוב ולעסוק בדיור כזירה לחשיבה אדריכלית נסיונית ומהפכנית." בהרצאתה בכנס התייחסה ד"ר אלואיל להדים של מחאת 2011 ולנסיונות של אזרחים ואדריכלים להציע כיפות גיאודזיות כאדריכלות דיור חלופית במאהל ארלוזורוב בתל אביב, שהוקם בסיום המחאה. ד"ר יוסי קורי דיבר על חדשנות אדריכלית בתכנון מגורים בעידן הקיימות; אדר' גלי בר-עבאדי דיברה על פתרונות גמישים במגורים, המאפשרים התאמה של יחידות דיור לש...
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ... עובדים, נתוני הסביבה והתקציב. גם לה ברור שהצעה כזו בעייתית לפעמים מבחינת הישום ונתפסת לעיתים כאוטופיה אבל כדבריה בסיכום "בין מציאות ואוטופיה – יש לאפשר לכל אדם להתמודד עם הסוגיה האקולוגית בדרכו שלו. לשיטתנו, עדיף שיפור קטן על פני קפיאה על השמרים, מהטעם הפשוט: אין לנו את הפריבילגיה להמשיך להתעלם." הפרויקט ממשיך להתפתח כמחקר במשרד עינת קליש רותם אדריכלים, במטרה ללמוד את השפעתו האפשרית על המרחב הציבורי. * התמונה מתוך הכתבה. הכנסו וקראו עוד.
• 

  השיכון הציבורי והדיירים – ערב עיון

  15.01.12
  ...בדואים בדרום. אורי סבג: מקופסת מגורים לבית אישי אורי סבג, מתושביה הראשונים של מעברת באר שבע ותושב שכונה ה' בעיר משנות החמישים ועד היום. עלה לארץ בגיל עשרים ממרוקו, איש ציבור, חבר מרכז מפא"י, מזכיר מועצת פועלי באר שבע, חבר הכנסת העשירית והאחת-עשרה מטעם המערך.ד"ר משה חזני: בין מודרניזם למזרח – על הגילויים הפיסיים של התרבויות ועל המפגש ביניהן ד"ר משה חזני, מתכנן ערים ואזורים, חבר סגל באוניברסיטת בר אילן בחוג המשולב למדעי החברה. עסק וכתב על יחסי...
• 

  פרס עזריאלי 2010 - ובמקום הראשון... אף אחד

  13.11.11
  ...ות בהיבט אחר". השיטה הזו בה שוב נמנעת ועדת שיפוט מלבחור מקום ראשון היא התחמקות חסרת חוט שידרה. לא יכול להיות שכל שלושת העבודות הן במקום שני. ההמנעות מבחירה של מקום ראשון יכולה להיות רק פחדנית או פוליטית. העובדה שכל מוסד לאדריכלות קיבל זוכה במקום השני מרמזת שאפשר גם וגם. בטקס פרס עזריאלי שנערך ביום חמישי האחרון (10 נובמבר 2011) זכו בפרס שני ובכ 16.5 אלף שקל העבודות הבאות: "רחובות של מטה - זיכרון והנצחה ברחובות" של אלוף דוד בהנחיית אדר'...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...יבור – תהליכי ההפרטה שהתחולל בישראל בעשורים האחרונים העבירו בצורה מפלה, בלתי מבוקרת ובלתי שקופה משאבים נרחבים מכלל הציבור לקבוצות קטנות וליחידים. יש לדרוש תמורה נאותה עבור השימוש במשאבי המרחב והטבע שלנו או להשתמש בהם ישירות לטובת צרכי הציבור, וכמובן לשמור על האינטרס הציבורי במתן זכויות שימוש בהם. הכנסות ממשאבים אלו יש להפנות לציבור לפי עקרונות של שוויון וצדק חלוקתי. בהמשך מפרט הדו"ח המלצות קונקרטיות יותר. הכנסו לאתר הרשמי לקריאת הדו"ח המלא.
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  "אני סולד מהפוזות ומהפלצנות המאפיינת חלק מהחוג המקצועי." אומר בכתבה בגלובס קרלוס דרימברג, אדריכל ראשי במשרד השיכון ב"אני לא במקצוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה ז...
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ... רק בכרמיאל, אלא בכל הארץ".הפסקה הזו מדגימה את הטיעון כולו, את הרציונל וגם את הפספוס הענק בניתוח העובדות. ככלל נראה שעילם כתב את הכתבה במקור ל"הארץ", המקום בו היה נהוג עד לא מזמן להכניס את הציונות הכיבוש והערבים לכל ביקורת, מאדריכלות ועד לציור וכתיבה. בכך מסית עילם את תשומת הלב למקום הלא נכון. התהליך, אותו הוא מתאר בצורה יפה כל כך, מתרחש בכל מקום, בתל מונד, בתל אביב כמו גם בארצות הברית - הזדקנות ובלייה. התהליך הזה הוא הדבר העיקרי בו אנחנו האדריכל...
• 

  הסאגה הבלתי נגמרת של הבימה

  1.04.12
  ...הסוף. את עלות השיפוץ מתכוונת העירייה לכסות על ידי הקצאה של אחוזי בנייה על גג הבימה. כלומר בתמורה לשיפוץ הנדרש יוכל היזם שיזכה להקים מגדל מגורים מעל לבית הבימה.עמותת האדריכלים עדיין לא הגיבה לנושא באופן רשמי ובאתר העמותה מופיעה רק ידיעה לקונית לגבי אחת ההצעות לחיפוי המבנה. אבל אין ספק שזו רק ההתחלה, עוד צפויה לנו פה מלחמת הכל בכל. רם כרמי, העירייה, התאטרון, העמותה, בג"צים מכל כיוון וטמטום ביורוקרטי מוחלט. מי ידע שאדריכלות יכולה להיות משעשעת כל כך?
• 

  קולקר, קולקר אפשטיין יתכננו את מתחם סומייל

  22.02.12
  ... ארלוזורוב, אבן גבירול וז'בוטינסקי בתל אביב. בשטח זה יוקמו ארבעה מגדלי מגורים ומשרדים, שעתידים להתנשא לגובה 45 קומות, וסביבם מבני מסחר נמוכים. על חלק השטח שבבעלות העירייה (כיום מגרש חניה) מתוכנן לקום המגדל החדש שלה, לצד בית הכנסת "היכל יהודה" ו"מגדל המאה" הקיימים.הצעת קולקר-קולקר-אפשטיין מציגה מבנה מלבני בן חמש קומות, שממנו עולה מגדל שיגיע לגובה 20 קומות, כמעט כגובה "מגדל המאה" הסמוך.הצעתם של מן - שנער הציגה מבנה משרדים נמוך, במטרה לשלבו עם מבני ...
• 

  עיר קטנה ומכוניות בה... רבות

  7.10.13
  קשה להחמיץ את מבני המעונות החדשים לסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, אשר צמחו בן לילה כמעט, בדמותם של שמונה מבני ענק המשקיפים על הכביש המהיר. בעיר אשר בה המבנים צומחים בעיקר לגובה, והכבישים לרוחב, עדיין אין וגם לא תהיה יכולת להדביק את הפער (שבין כמות המכוניות ההולכת וגדלה, לתשתיות המשמשות אותן). הפער נובע מהעובדה הפשוטה שתל אביב פשוט לא תוכננה לרכבים ארבע-גלגליים. כי לא היו בזמנו כאלה. כותבת נעמה ריבה ב-XNET: "כמעט כל מאמר אקדמי ובלוג על תחבורה בת קי...