חיפוש - חדשות , אי , חוק |1| - דף 8

• 

  גאווה ישראלית

  2.12.15
  לֹטם סגל, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, זכתה במקום השני בתחרות של האיגוד האירופי לאדריכלות נוףהפרויקט שהוגש לתחרות מבוסס על פרויקט הגמר שלה בטכניון, "כאפיקים בנגב", שהתמקד בעיר באר שבע בוגרת הטכניון לֹטם סגל זכתה במקום השני בתחרות האדריכלים הצעירים של האיגוד האירופי לאדריכלות נוף (IFLA). הפרויקט שזיכה אותה במקום השני מבוסס על פרויקט הגמר שלה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון."הפרויקט עוסק בתקן השצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים...
• 

  תכניות המתאר החדשות של נצרת עילית ומגדל העמק

  29.10.15
  תכנית מתאר מגדל העמק:מגדל העמק היא עיר גלילית ירוקה בעלת זהות ייחודית, המבוססת על איכות חיים עירונית, הצומחת ונסמכת על חוזקותיה: מרחב ונוף ייחודי, קהילתיות ורב תרבותיות, חינוך מגוון ואיכותי ומוקד תעסוקה אזורי ברמה גבוהה. תכנית המתאר החדשה נסמכת על עקרונות תכנון הבאים:• התחדשות עירונית לעיר הוותיקה כולל מרכז העיר יחד עם צמיחת אזורי מגורים חדשים. • חיזוק וחיבור העיר אל ערכי הנוף והטבע, ומינופם לטובת חיזוק האיכות הייחודית של העיר• חיזוק, התחדשות ופי...
• 

  מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל

  19.10.15
  ...אומנותי, אמנים, אנשי תכנון ורשויות.מפגש #1. מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל.בעשורים האחרונים החלה פעילות חברתית ואומנותית מחתרתית במרחב הציבורי. פעילות זו אשר התרחשה בתחילה בעיקר בשולי העיר, אפיינה את רוח הזמנים שבה התרחשה ואיפשרה מקום לביטוי אישי תרבותי עבור היוצרים. בעשור האחרון מקבלת פעילות זו והדיון סביבה מקום מרכזי בשיח האומנותי והחברתי. תנועה זו אשר מקורה בחו"ל הגיעה לישראל משנות ה-70 של המאה הקודמת, ובמרוצת השנים התפתחה והגדילה את עשייתה ...
• 

  כנס - עיר המחר

  12.10.15
  ...בות תהליכים כלכליים, פוליטיים, חברתיים, טכנולוגיים, תרבותיים ואחרים. תנועת פליטים ומהגרים גוברת והולכת, גלובליזציה כלכלית, קונפליקטים לאומיים ואחרים משנים את המרחב האורבני באופנים חסרי תקדים. כל אלו מחייבים חשיבה מחודשת ודיון ציבורי אמיץ ומעמיק על תכנון החיים בערים מעורבות. המומחים בכנס ואנשי השטח בתחומים השונים המאפיינים את החיים בערים מעורבות יסייעו בראיה לטווח רחוק המאפשרת לבחון את התהליכים בהווה ולהיערך לקראתם בעתיד בדרך אנושית ויצירתית.
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ...דרי אוכל, 9 מועדונים, 11 אולמות מופעים וספורט, 6 בתי ספר, 5 מפעלים, 4 ספריות, 4 בריכות שחייה ועשרות בתי מגורים. מחוץ לקיבוץ הוא תכנן סדרה של מבני ציבור, בהם 6 מבני אקדמיה במכללות ושלושה מבני משרדים למועצות אזוריות.המבנים שלו אינם סתמיים או מנוכרים; הם נועדו לשרת קהילה לאורך שנים, ובמקרים מסוימים להיות לב הקהילה כולה. ביצירתו הקפיד באר על חזות מזמינה וחדרים המלכדים את השוהים בהם, בבחינת חיזוק לתחושת האחדות והנאמנות שלהם.יותר מאחרים בסביבתו, הקפיד ...
• 

  ממחקר לתעשייה

  30.08.15
  יום שלישי | 8 בספטמבר 2015 | 19:00 | אודיטוריום וספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדןאנשי מדע, מחקר ופיתוח עובדים באופן צמוד עם עולם התעשייה. הם ה'מוזות' של עולם זה, הם אלו אשר מוצאים את הרעיונות, ההמצאות והפיתוחים שמתורגמים מאוחר יותר למערך הייצור כדי להפוך רעיונות חדשים למציאות נגישה למאות ואלפי אנשים.בעולם בו המרוץ למציאת רעיון חדש, המצאה, פתרון שאף אחד עוד לא חשב עליו, וחשוב מזה, עוד לא רשם עליו פטנט, אינו מפסיק אלא הופך לתחרותי יות...
• 

  דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל

  12.07.14
  קשת רוזנבלום באתר "הארץ" סיפרה על קורות חייו ועבודתו של איש העסקים והאדריכל הישראלי־קנדי דוד עזריאלי, שמת בתשיעי לחודש והוא בן 92, אשר היה לו חלק מכריע בשינוי הנוף האדריכלי בישראל. בשנת 1983, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 ...
• 

  ביומימיקרי - תכנון בהשראת הטבע

  13.05.14
  ... של מיומנויות רעיוניות, תכנוניות, טכניות וביצועיות . בה בעת, שכלולם של כלי התכנון הממוחשבים, וקריאה מדוקדקת של מערכות טבעיות קיימות וברות קיימא מאפשרים לנו לתכנן ולבנות צורות ונפחים חדשניים ומורכבים גיאומטרית והנדסית, הקוראים לגיבושם של טכניקות וחומרים חדשים שיסייעו בהקמתם ובהרכבתם של מבנים כאלה באתרי הבנייה. בהקשר זה ניתן להניח שבסופו של דבר ננוטכנולוגיה והתפתחותם של מבנים מולקולאריים יאפשרו גם את העיצוב והייצור של חומרים מרוכבים שישרתו באו...
• 

  תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי

  4.04.14
  ...אוקטובר 2014 נדרש להציע ביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית, תוך התייחסות לדרישות תנועה ותחבורה, בטחון ובטיחות. הצעתם של אדריכל משה שמש ואדריכל אורי כפיר מציגה פתרון רגיש וצנוע המשתלב בסביבה הטבעית, אינו מפר את הנוף הקיים ואף מעצים אותו. בכך ממשיכה ההצעה את עקרונות הבינוי של הטכניון, המורה על התחשבות מרבית בנוף הטבעי, הטופוגרפיה והצמחייה.הצעה זו מבקשת לבחון מחדש את מושג השער, לאור פיתוחים טכנולוגיים המאפשרים להשיג שליטה ...
• 

  תכנן לי כבשה, או מרחב ציבורי..

  5.03.14
  הנה רעיון למחשבה.. בעידן המופלא המוזר או אם תרצו ההזוי שלנו.. בו ה-כ-ל קורה ברשת.. למה לא לתכנן ולממן פרויקט בעזרת הרשת?הצורך וההכרח בתכנית כוללת, המתכננת לטווח הרחוק, כבודו במקומו. מאידך, דברים של כאן ועכשיו, ברי ביצוע- מדוע שיתעכבו זמן כה רב בגלל נבכי ביורוקרטיה בעיות תקציביות. הנה הצעה לעידון וייעול של הליך התכנון העירוני, בו אנו הופכים כה רבות. אולי פתח ליצור מערכת שעובדת יחד בשיתוף פעולה. כאשר היתרונות של כל שיטה יוצרים אינטגרל אוטופי אחד.כנ...
• 

  הסינמה לצדק

  2.03.14
  ...ואנחנו השחקנים, או שכל העולם במה... אחלה. אבל לראות את אותו סרט שוב ושוב ושוב? קצת משעמם, די מנוון, מאכזב. אז למה לראות שוב את אותו סרט? כי אנחנו רגילים לבדיחות ויודעים מתי לצחוק, כי אנחנו יודעים מה יקרה, כי אנחנו רגילים.אבל איפה המרחב שהוא יותר מקניות ובהייה במסכים?נעמה ריבה בכתבה מצוינת וראויה על שיכפול נוסף של "סניף" סינמה סיטי' הקרוב לאזור מגוריכם...והפעם- בירושלים.מתוך הכתבה-על ירושלים: "מוסיפים לה עוד אטרקציה ועוד אטרקציה, ויש אפס מחשבה על ...
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ...ה לתת לנו טלי חתוקה, אשר פורסת את התהליכים העירוניים לשכבות מידע והתייחסות שונות- החל מהשכבה ה"שטוחה"- זו התיאורית אשר מדברת על חוויה של הדברים כמות שהם, ועד זו המדעית או ה"חופרת"- אשר מנתחת את התהליכים כחלק מתמונה רחבה יותר.אין ספק שהתהליכים החברתיים-כלכליים-"מדיניים" משפיעים ישירות, על האדריכלות בפרט והתכנון העירוני-מרחבי בכלל. תהליכים אלו, הם לעיתים מקריים ומונעים פעמים רבות מ"כוחות השוק" ומפוליטיקה.. כך למשל כותבת ט.חתוקה כי "שיתוף הפעולה של ...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  או- כך כותבים "לא רע בכלל" על פרקטיקה שצריכה להתבצע "טוב- לכל הפחות"."מגורים לא צפופים, רחוקים מהכל, הם הרבה פחות בריאים לילדים, הרבה פחות בטוחים, בגלל דומיננטיות המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואיל...
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  את המתחם המסחרי כורזין בדרום גבעתיים אני מוקיר ומכיר היטב, בו שוכן משרד האדריכלים הראשון בו הועסקתי. למרבה האירוניה, זהו המשרד שתכנן את קניון גבעתיים, אותו קניון, שעם חנוכתו ב-2005, חששו כי "יחסל" את כורזין.אולם כפי שכותבת א.זנדברג בהארץ: "למציאות חוקים משלה. המרכז, שהוא כמעט מתנ"ס שכונתי, שרד את הקרב וניצח במלחמה והוא עולה כפורח עם כל יום שעובר (בינתיים, הקניון הוא שאיבד מעט מזוהרו). בתי העסק שבו היו ועודם תמהיל קיצוני של שימושים לכל דורש ולכל כ...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ... "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא...