חיפוש - חדשות , אל , חוץ |1| - דף 9

• 

  המחנה הקדמי בערד

  30.05.12
  שוב פוסט מענג בבלוג של מיכאל יעקובסון והפעם על בנין עיריית ערד. מבנה שהקומה הראשונה בו תוכננה כמבצר קטן לאנשים שהקימו את העיר והקומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור...
• 

  יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו

  30.05.12
  ...איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירונית האיכותית' שמרחב מתכוונת לעצב חייבת גם היא לכלול את בית המגורים, הבית המשות...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...
• 

  ייחוד פעולות - פעולה דחופה

  19.03.12
  ...הפרוייקטים ותחומי אחריות נוספים אשר בעבר היו תחת מדור אדריכלות.לאור זאת הוקם לפני מספר שבועות צוות "ייחוד פעולות" תחת סניף הצעירים של עמותת האדריכלים. מעבר לניתוח הנושא ואיסוף חומר, נפגשו נציגי הסניף עם מספר עורכי דין ובימים אלו מגובש נייר עמדה אשר יוצג לחברי כנסת ושרים במטרה לקבל את עזרתם בנושא. כמו כן וכפי שהתפרסם בימים האחרונים גם יו״ר עמותת האדריכלים וחמשת ראשי בתי הספר לאדריכלות בארץ הביעו התנגדות להחלטת המועצה.הזמן דוחק!!!ביום ד' הקרוב, ה-2...
• 

  האדריכל שלמה אהרונסון יקבל את אות יקיר ירושלים

  29.02.12
  ... בארמון הנציב, הגן הבוטני בירושלים, פיתוח אתר יד ושם ותכנון פארק עמק הארזים. רבות מעבודותיו של שלמה פורסמו וזכו לחשיפה ולהכרה בכל רחבי הארץ והעולם. בין עבודותיו הרבות זכה בפרסים רבים בתחרויות, רבים מהם על עבודותיו בעיר. כיהן כמרצה חוץ במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, פרופ' אורח במחלקות לבינוי ערים ואדריכלות נוף באוניברסיטת הארווארד, וכמרצה אורח במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה בירושלים".בתמונה - פארק בית שלום בתכנון שלמה אהרונסון אדריכלים. מתוך אתר המשרד.
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ... באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווית, העוסקת רבות בהגדרה של סביבה אינדיבידואלית ייחודית באמצעות כלים טכנולוגיים עכשוויים.לכנס שצבר מוניטין רב,הוזמנו השנה, בשנתו החמישית, שלוש אדריכליות מדהימות בעלות סגנון אינדיבידואלי ייחודי מצד אחד, ושליטה יוצאת דופן בטכנולוגיה עכשווית בתכנון ובבניה כאחת. שתיים כבר...
• 

  השיכון למזרח והתכנון מלב מערב

  19.01.12
  ... דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום מרומז זה עולה בדרך-כלל הטיעון הכלכלי"..."שהבעיה היא רק בעיה של שטח דיור, כלומר של כסף, ושאין מדובר בבעיה של התפיסה, או של היכולת, התכנונית".בהמשך הכתבה עונה ערן ומפריך את הטענה שהבעיה הייתה מחסור...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ...*תמונה - איתי סיקולסקי, Xnet, שיתוף ויקיפדיה ו"דג קר" מוסיף:"לא ראיתי את הבניין, אבל הכי אהבתי את הדברים של כרמי על כך ש"בניין זה לא פסל אלא האווירה שנוצרת בחללי הפנים... בפקולטה למדעי הרוח בהר הצופים למשל, פרי יצירתו של כרמי, ה"אווירה" גורמת לסטודנטים חדשים להתייפח בייאושם כשהם מחפשים את הכיתה ומגיעים לחניה, רוצים לשירותים ומוצאים את המעלית. 4 שנים שם לא מספיקות להתמצאות במבוך הנורא הזה. והוא גם מכוער. העיקר שלא מבינים אותו ומקנאים בו. אהה."
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  האם זו צורת ההגשה המיוחדת? אולי העובדה שהפרויקט כל כך שונה מהנהוג בסיום הלימודים? פרויקט נמוך, צנוע, ללא חזית חיצונית ועם יותר שאלות מתשובות. מה בדיוק הקסם של הסטודנטית ליעד מלכי שזיכה אותה בפרס חביב הקהל במסגרת פרס עזריאלי לאדריכלות? הפרויקט במזרח ירושלים, מחוץ לחומות העיר העתיקה וכ-150 מ' מהכותל המערבי, ישנו כפר בשם סילואן הבנוי על חורבות עיר דוד. ממצאים ארכיאולוגיים פזורים לאורך הכפר, אך חסר רצף שיקשר בין שכבות ארכיאולוגיות אלו. התכנון של לי...
• 

  המוזיאון כביטוי צבאי

  24.11.11
  ...רסיטקטורה". ערן מנתח את המבנה וסביבתו, החל מהיחס בין פנים וחוץ ועד לדימויים שעולים בו מהסתכלות בבניין. "הבניין החדש" כותב שרון, "נמצא בהתכתבות הלא-מודעת(?) עם מבנים ועם דימויים צבאיים. יאמר לזכותו שהוא מקדם את המסורת הזו אל הטכנולוגיה הצבאית של המאה ה-21. את המבנים בכיכר המוזיאון ניתן להבין בהקשר של ביצורים: האטימות הכבדה של בית-אריאלה, הבטון החשוף של מבנה בית-המשפט, ואפילו האגף המקורי של המוזיאון האטום כמעט לחלוטין לסביבתו. המוזיאון החדש מתק...
• 

  קופסאות מטומטמות שלא מדברות עם הסביבה

  10.11.11
  ...קניון החדש "מנסה לשבור את האופי האוטיסטי של הקניונים הנפוצים בארץ", אומר מור. "ברוב הקניונים הכניסות אפלות ולא מזמינות (...) קשר חזק כל כך בין הפנים לחוץ הוא דבר נדיר בקניונים". גם ליונתן קנטי, הכתב של מעריב, נשמעות ההכרזות האלה מאד חריגות כשהן באות משותף בכיר במשרד שתכנן קניונים רבים, בהם קניון עזריאלי, קניון השרון, קניון קריית אונו וסינמה סיטי בראשון לציון. בהמשך הכתבה מרואיין גם פול ויטל, מהנדס העיר נתניה שמציג את תפיסת העיריה לגבי הקניון ...
• 

  הסאגה של בצלאל ממשיכה - האם עכשיו עוברים לתל אביב?

  7.11.11
  האם לאחר כל הסאגה סביב התחרות האדריכלית, האקדמיה של בצלאל תעבור לתל אביב? כתבה במעריב ירושלים מציגה את החשש לאחר שמסתבר שהאקדמיה בצלאל שכרה בניין בתל אביב "במטרה להקים במקום שלוחה תל אביבית של המכללה". בשבוע שעבר הבהירו בבצלאל שאין להם כוונות לעבור לתל אביב אבל כרגיל עשו את זה בצורה עקומה למדי. תוכנית התואר השני של בצלאל פועלת בתל אביב כבר שנים וכוללת כ 50 סטודנטים. את המבנה שעמד נטוש עד כה ברחוב דב הוז 16 - 18 שכרה האקדמיה מעיריית תל אביב וב...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  "הקיבעון האנטי-אורבני הגיע לנקודת המפנה" - כתבה נעמה ריבה בפוסט מעניין. לטענתה משבר הדיור נובע מקיבעון של תושבי ישראל באשר לעיר, קיבעון שגורם לרבים להעדיף את הפרבר. מעניין לבחון את הקביעות האלה לנוכח המחאה שאנו רואים כעת גם בניו-יורק, ברצלונה וערים אחרות. ערים שאפילו לטענתה הן המודל המוצלח. בזמן האחרון אפשר לקרוא הרבה מאד כתבות ובלוגים שטוענים שהם יודעים מדוע קמה המחאה ומהו הפתרון הנכון לה. "הכל בגלל _____ (מלא את החסר) !!". בדרך כלל מלווה את...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...ות אינו עונה על פי רוב על השינוי בהעדפה. ייתכן ובדומה למקומות אחרים בעולם המפותח, עולה כאן ביקוש לסוג חדש של סביבת מגורים, שטרם קיבל מענה ראוי מטעם רשויות התכנון והדיור. לא די בחיבור לרכבת כדי להפוך ישובים שוממים או מוזנחים לאלטרנטיבה עירונית חדשה. קבלת החלטות צריכה להיות דמוקרטית ומבוזרת יותר – יש לקבל החלטות מרחביות לאחר שקילת ההשלכות החברתיות שלהן (לצד הכלכליות והסביבתיות), ובמוסדות שיש בהם ייצוג הולם לכל חלקי החברה. משאבי המרחב והטבע ...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  7.07.11
  שתי כתבות של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגות את ההצעה שנבחרה לייצג את ישראל בביאנלה ה-13 לאדריכלות בוונציה ואת שתי ההצעות האחרות שהגיעו לגמר. הביאנלה לאדריכלות בוונציה היא אירוע מרכזי באדריכלות העולמית והביתנים הישראלים זוכים בה לתהודה רבה. בין האדריכלים והאוצרים שנבחרו לייצג את ישראל בעשור האחרון היו צבי אפרת, יעל מוריה, סיגל ברניר, טולה עמיר ובשנה שעברה היו אלה יובל יסקי, וגליה בר-אור. השנה נבחרה הצעתם של האדריכלים ארז אלה ודן הנדל ואוצרת ...