חיפוש - חדשות , שונות , אל , חוק |1| - דף 8

• 

  גאווה ישראלית

  2.12.15
  ... רגיש לשונותן של ערים בהיבטים של אוכלוסייה ,אקלים וכיו"ב. בפרויקט שלי בקשתי לקרוא תגר על התפישה התכנונית הקיימת, הרואה בשטחים הפתוחים וברחובות כשתי מערכות תכנון נפרדות. כך נולד הקונספט של 'גן-רחוב'. הגן-רחוב מייצר אפיק תנועה אלטרנטיבי הקושר בין אזורי מגורים, שצ"פים שכונתיים, רחבות צמודות מבני מסחר, שטחי מבני ציבור וצירי תנועה ראשיים (רגליים וממונעים) לכדי תשתית עירונית המעודדת מפגש בין-אישי מקרי או יזום, התכנסויות קבוצתיות ועירוב קהילות." כאמור, ...
• 

  תכניות המתאר החדשות של נצרת עילית ומגדל העמק

  29.10.15
  ...ודי, קהילתיות ורב תרבותיות, חינוך מגוון ואיכותי ומוקד תעסוקה אזורי ברמה גבוהה. תכנית המתאר החדשה נסמכת על עקרונות תכנון הבאים:• התחדשות עירונית לעיר הוותיקה כולל מרכז העיר יחד עם צמיחת אזורי מגורים חדשים. • חיזוק וחיבור העיר אל ערכי הנוף והטבע, ומינופם לטובת חיזוק האיכות הייחודית של העיר• חיזוק, התחדשות ופיתוח אזורי התעסוקה, כמוקד תעסוקה אזורי שיקדם את צמיחת העיר ומעמדה.• התכנית מכוונת את יעדיה לכ 25 שנה, אבל מציבה אופק לעתיד רחוק יותר, המבוסס על...
• 

  מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל

  19.10.15
  ... המוזאונים והגלריות. אמנות הרחוב משפיעה על המרחב הציבורי במגוון אופנים, ומייצרת מגוון דרכי פעולה והתמודדות מאת בעלי הענין השונים - הציבור הרחב, הממסד האומנותי, אמנים, אנשי תכנון ורשויות.מפגש #1. מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל.בעשורים האחרונים החלה פעילות חברתית ואומנותית מחתרתית במרחב הציבורי. פעילות זו אשר התרחשה בתחילה בעיקר בשולי העיר, אפיינה את רוח הזמנים שבה התרחשה ואיפשרה מקום לביטוי אישי תרבותי עבור היוצרים. בעשור האחרון מקבלת פעילות זו ...
• 

  כנס - עיר המחר

  12.10.15
  ...בות תהליכים כלכליים, פוליטיים, חברתיים, טכנולוגיים, תרבותיים ואחרים. תנועת פליטים ומהגרים גוברת והולכת, גלובליזציה כלכלית, קונפליקטים לאומיים ואחרים משנים את המרחב האורבני באופנים חסרי תקדים. כל אלו מחייבים חשיבה מחודשת ודיון ציבורי אמיץ ומעמיק על תכנון החיים בערים מעורבות. המומחים בכנס ואנשי השטח בתחומים השונים המאפיינים את החיים בערים מעורבות יסייעו בראיה לטווח רחוק המאפשרת לבחון את התהליכים בהווה ולהיערך לקראתם בעתיד בדרך אנושית ויצירתית.
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תיפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה....
• 

  ממחקר לתעשייה

  30.08.15
  יום שלישי | 8 בספטמבר 2015 | 19:00 | אודיטוריום וספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדןאנשי מדע, מחקר ופיתוח עובדים באופן צמוד עם עולם התעשייה. הם ה'מוזות' של עולם זה, הם אלו אשר מוצאים את הרעיונות, ההמצאות והפיתוחים שמתורגמים מאוחר יותר למערך הייצור כדי להפוך רעיונות חדשים למציאות נגישה למאות ואלפי אנשים.בעולם בו המרוץ למציאת רעיון חדש, המצאה, פתרון שאף אחד עוד לא חשב עליו, וחשוב מזה, עוד לא רשם עליו פטנט, אינו מפסיק אלא הופך לתחרותי יות...
• 

  אבני הבניין של השיכון הציבורי - הספר וההרצאות

  22.07.14
  ביוני האחרון התקיים כנס בעקבות פרסום הספר "אבני הבניין של השיכון הציבורי: שישה עשורים של בנייה עירונית ביוזמה ציבורית בישראל", בהנחייתה של אדר' מיכל נאור ורניק - מ"מ אדריכל ראשי במשרד הבינוי והשיכון. ההרצאות שנתנו בכנס זמינות כעת לקהל באתר יוטיוב. הספר "אבני הבניין של השיכון הציבורי" מתעד את פועלו רחב הידיים של משרד הבינוי והשיכון במשך שישים שנים, כגורם מתכנן המשפיע על עיצוב דמותה הפיזית, החברתית והערכית של מדינת ישראל. התפרסם ביוזמתו של משרד הבי...
• 

  דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל

  12.07.14
  קשת רוזנבלום באתר "הארץ" סיפרה על קורות חייו ועבודתו של איש העסקים והאדריכל הישראלי־קנדי דוד עזריאלי, שמת בתשיעי לחודש והוא בן 92, אשר היה לו חלק מכריע בשינוי הנוף האדריכלי בישראל. בשנת 1983, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 ...
• 

  ביומימיקרי - תכנון בהשראת הטבע

  13.05.14
  ... את החיים המודרניים. העיסוק בארכיטקטורה מחייב אותנו לקיים כל העת דיון מתמיד על הקשר בין חומר לאומנות, ועל התלות ההדדית בין הרעיון האדריכלי, מאפייני החומר ודרך ייצורו, שיטת השימוש בו וצורת השתלבותו במרקם הבנוי - חקירתם של כל אלה בתוך השדה הרחב של מערכות טבעיות מבטיח תהליך לימודי עשיר ומרתק. הארכיטקטורה מתפתחת כיום לתוך מאמץ שיתופי מורכב כשאפילו המבנה הפשוט ביותר לכאורה מערב דיסציפלינות שונות ומצריך את שיתוף הפעולה של מומחים רבים אשר כל אחד...
• 

  תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי

  4.04.14
  ...וחה ומיקום פונקציות התפעול והאבטחה לאורך התנועה. באופן זה נוצר מרחב מגע מלווה תנועה במקום קו הגבול הקיים היום. שימוש בקפל הקרקע מייצר דופן למרחב אשר הינה מהווה פלטפורמה לפרסום תכנים שונים והצגת תערוכות מתחלפות. מרחב זה העשיר התכנים, עשוי לחזק את הקשר בין מוסד הטכניון והשכונות הסובבות אותו.העתקת פונקציות התפעול לדופן המרחב מאפשרת הוספת נתיבים בכניסה ויצירת מעגל תנועה אלפיטי דו נתיבי, שתוכנן בסיוע אינג' נועם צביאלי, להסדרת התנועה המסועפת בכניסה זו.
• 

  תכנן לי כבשה, או מרחב ציבורי..

  5.03.14
  ...בה כפלטפורמה, אבל מעבר לכך, הוא מושתת על רעיון השיתוף האינסופי, על ביזור של סמכויות, על עולם בו כל תושב רשאי לתכנן – ויכול לתכנן. תומכי הרעיון יטענו בעד הדמוקרטיזציה של התכנון העירוני. בזכות פלטפורמות של מימון המונים, הם יטענו, ההחלטה יוצאת מידיהם של פקידים עירוניים או של יזמים תאבי בצע ועוברת לידי הציבור עצמו. אולם, האם מימון של פרויקטים עירוניים שקול למימון של אלבום אינדי חדש? האם מימון ההמונים לא מחזק בדיוק את כוחות השוק, אותם הוא מבקש לעקוף?"
• 

  הסינמה לצדק

  2.03.14
  ...יש אפס מחשבה על כך שירושלים היא אטרקציה בפני עצמה."על תרבות וקולנוע ישראלי: "19 אולמות שעוטפים שטחי מסחר עצומים, כתירוץ תרבותי לחגיגת צריכה של מותגים מקסטרו ועד לנדוור, ממוזס ועד סטימצקי. חנויות ירושלמיות קטנות לא נראה כאן."על מתחם הסינמה סיטי החדש בירושלים: "שמונה קומות, 20 אלף מטרים רבועים ו-19 אולמות קולנוע, המציעים לירושלמים 3,000 מושבים בסך הכל. המבקרים יוכלו לאכול ולקנות ב-54 מסעדות וחנויות, כש-2,000 מקומות חניה ממתינים לרכביהם."להמשך קריאה
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ...אשר מדברת על חוויה של הדברים כמות שהם, ועד זו המדעית או ה"חופרת"- אשר מנתחת את התהליכים כחלק מתמונה רחבה יותר.אין ספק שהתהליכים החברתיים-כלכליים-"מדיניים" משפיעים ישירות, על האדריכלות בפרט והתכנון העירוני-מרחבי בכלל. תהליכים אלו, הם לעיתים מקריים ומונעים פעמים רבות מ"כוחות השוק" ומפוליטיקה.. כך למשל כותבת ט.חתוקה כי "שיתוף הפעולה של האקדמיה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה ז...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  ...אילך כל המודלים שמתוכננים בישראל הם תלויי רכב פרטי. זה נכון שבשכונות שנבנו פה בשנות החמישים והשישים יש ערכים שאין לנו היום. הן אמנם מוזנחות מאוד, אבל היו בהן איכויות פיזיות ומרחביות שאין לנו בשום שכונה אחרת: קומפקטיות, שטחים משותפים בין הבניינים, מערכת שבילים שמקשרת בין כל חלקי השכונה, מרכזים מסחריים קטנים ובניינים בני שלוש־ארבע קומות - צפוף במידה, אבל בלי האנונימיות שמייצרים מגדלים רבי־קומות". להמשך קריאה של הכתבה המעניינת והחשובה הזו ב'כלכליסט'
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  ... "הכל בדולר" לצד מאפיות גורמה, בתי קפה מאולתרים, שווקי ירקות, איטליזים, בנק וסנדלריה ופיצוחייה ופרחים וכלי עבודה וחלפן כספים ושמונצעס, ומה לא".. אז מדוע מתכננים בעיריית גבעתיים לחסל את מתחם כורזין?"על פי תוכנית שהופקדה בימים אלה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, המרכז ייהרס ובמקומו ייבנה מתחם תעסוקה ומסחר חדש על פי נוהל פינוי־בינוי. על משבצת האדמה החרוכה יוקמו על פי התכנון כ-12 מגדלי משרדים ומסחר, מבנים ומוסדות ציבור, ומערך חניה ותחבורה תת־קרקעי שית...