חיפוש - חדשות , אל , עסק |1| - דף 11
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?
26.02.13... יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמתה ליעדים הלאומיים. תוכנית השימור, שהתווייתה החלה בשנת 1994, דאגה רק לשימור המבנים. הכרזת אונסק"ו הקפיאה את הפיתוח במרכז העיר, שנהפך לתפאורה, מעין רקע למבנים המשומרים. מדיניות זו, אם תאושר "בעיר הלבנה" ובאזורי החיץ, תקריב את רווחת התושבים על מזבח השימור".האדריכל דן דרין, שימש יו"ר הוועדה המקומית, והיה חבר בוועדה המחוזית ובמועצה הארצית לתכנון ובנייה. -
תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות
20.02.13"אף ראש עירייה לא רוצה שיבואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל ... -
התחנה האחרונה בקו
17.02.13מיכאל יעקובסון יוצא לסיור בתחנות המרכזיות של אגד ושואל האם ישראל מוכנה לוותר עליהן. בכתבתו ב Xnet הוא עובר בתחנה בעפולה ומשתמש בה כסמל למה שהתרחש גם בערים אחרות. תחנות האוטובוס הפכו עם השנים ממוקד תחבורתי ועסקי למפגע ולבסוף לפיל לבן ונטוש."הוויתור על תחנת אוטובוס בתוך העיר הוא מהלך משמעותי", כותב יעקובסון. "האם ראשי הערים מבינים מה הם עושים? (...) את התושבים שאינם מחזיקים ברכב פרטי וייאלצו לשלם יותר בזמן ובכסף כדי להגיע לתחנה המרכזית, זה בוודאי ... -
למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז?
4.02.13הנימוק המרכזי לפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא קירוב הפריפריה למרכז בהנחה שחיבור כזה תורם לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל? מאמר מרתק של עודד רוט במגזין אימגו מציג מחשבות אחרות בנושא."האם השקעות בתחבורה מאיצות את הכלכלה ומחוללות צמיחה כלכלית?" שואל רוט, "האם השקעות העתק בפיתוח רשת רכבות בין מרכז הארץ לבין היקפה ישפר את השוויון בקרב תושבי המדינה, יחזק את תושבי הפריפריה ויצמצ... -
בוקר רע על פלורנטין
13.01.13"שכונת פלורנטין בתל אביב היתה חוד החנית של החנויות הקטנות בישראל. אבל המיתון והרשתות הממותגות מחצו את החנויות השכונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל... -
העיר התחרותית, העיר החברתית
18.12.12תומר שלוש מפרסם פוסט מעולה בבלוג שלו ושואל "האם גישת העיר התחרותית כאן כדי להישאר או שהיא תוחלף בגישת העיר החברתית"? הפוסט מסביר את שתי הגישות ומתייחס לדוגמאות קונקרטיות ועכשוויות. "גישת 'העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שוא... -
סיבוב ביפו ובמתחם התחנה
28.11.12מיכאל יעקובסון חוזר בכתבה מצוינת אל נמל יפו ומתחם התחנה בתל אביב. שני אתרים שהיו בעבר מוקד תחבורה והמולה והפכו למתחמי צריכה... אבל יש הבדל. "האמצעי המרכזי שהפך את נמל יפו למרכז צריכה הוא האדריכלות", כותב יעקובסון. "זה מתחיל בפרטי הריצוף, בריהוט הרחוב (שאין). לא תוכלו לעצור, לשבת ולהתבונן בדייגים או בשקיעה, כאן המרחב מכוון אתכם ללכת לאחת המסעדות או החנויות"."מקרה התחנה שונה מהנמל: בתחנה סוג ומגוון העסקים רחב יותר וכך גם ההיצע בכל חנות. השילוט וההכ... -
רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים
23.09.12...הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלונה קמחי ויזהר אשדות, שהיו מזוהים מאוד עם הרחוב בתקופת הזוהר שלו, ועדיין חיים כאן. אתה יכול לראות את אלונה קמחי יורדת יחפה למכולת; או את אורלי זילברשץ נ... -
קופסאות בחולות ראשון לציון
25.07.12... רווה. איך זה שמבקר קולנוע מבין כל כך יפה את מה שמתקשה לראות ראש העיר של ראשון לציון וכתבת האדריכלות של Xnet?"זו בעיה של כל מערב ראשון" כותב רווה, "עיר של קניונים מוקפים בחניונים, פרבר המנותק מהעיר, שקורא לכל מי שמסביב להגיע אליו עם מכונית ומייבש אגב כך את מרכז העיר". (...) "קחו מכונית ממנהטן וחצו את גשר ג'ורג' וושינגטון לכיוון ניו ג'רזי ותראו שזה מה שקרה שם. המון קניונים בפאתי ערים, קופסאות הנטועות כאי במרכז מגרשי חניה עצומים, רצף שלהם בזה אחר ז... -
חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי
23.07.12...שונות של מדיה דיגיטלית, ורצון לבחון אפשרויות שונות לקשרים בין אותן מדיות לבין המרחב הבנוי. נקודת המוצא שלנו לכל אחד מהפרויקטים השונים הללו היא שהתוכן המוקרן על-גבי המבנה חייב להגיב למאפיינים הפיזיים של החזית ולהשתלב יחד עם האלמנטים השונים המרכיבים אותה. באמצעות צילום וסריקה של החזיתות המיועדות להקרנה ושימוש בתוכנות פוטוגרמטריות ותוכנות הקרנה המסוגלות להתאים את התוכן לצורניות המבנה אנחנו מייצרים התאמה מלאה בין פורמט ההקרנה לבין החזית המשמשת כמצע.... -
עוד קצת על מיתוג עירוני
10.06.12באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס... -
מדרחוב זמני במקום הלא נכון
5.06.12... בחרו לסגור צירי תנועה ראשיים שניתנה בהם עדיפות משמעותית למכוניות, בתל אביב בוחרים לסגור למכוניות דווקא את שדרות רוטשילד, שבהן רוב השטח ממילא מוקצה להולכי הרגל." והוא ממשיך ומציע גם חלופות: "אלנבי ובוגרשוב הם שני רחובות אידיאליים לעיר שאחד הבילויים העיקריים בה הוא הליכה לים בשבת - שניהם מובילים מתוככי העיר אל החוף, מחברים בין רשת השדרות של העיר לבין הטיילת, וכיום אי אפשר לראות את הפוטנציאל שלהם מפני שהוא קבור מתחת לתנועה סואנת ורועשת של מכוניות". -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12...איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירונית האיכותית' שמרחב מתכוונת לעצב חייבת גם היא לכלול את בית המגורים, הבית המשות... -
נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות
14.05.12צדיק אליקים, מי שהיה עד לפני שנה אדריכל נמל ת"א מבקר את ההנהלה החדשה של הנמל בכתבה בכלכליסט : "המתחם הפך לעמק האלכוהול... החזון של נמל תל אביב התחלף ב'בוא נעשה כסף'". ביקורתו של אליקים חשובה במיוחד לקראת הרחבתו של הנמל והתחלת פעילותו של אזור "יריד המזרח" ביולי.בכתבה מציג צדיק את הדרך בה הוא רואה את התפתחות נמל תל אביב: "בתחילה הכל שגשג, ההכנסות זינקו ומאות אלפי אנשים הגיעו לבקר, אבל ב־2008–2009 הכל התחיל לרדת. כיוונו לכך שהנמל יהיה פעיל 24 שעות ב... -
אדריכלות פרמטרית
9.05.12...שב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבודת האדריכל לא תמיד הייתה כזו.עד לפני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, הוא היה ה...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
