חיפוש - חדשות , באר , פח |1| - דף 8

• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  ...יטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים כי השלטון המרכזי יקרוס ובמקומו הערים יהפכו לישויות ...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ... הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת בנסיגה, הולך הרגל שנמצא ברחוב כמעט לא יכול לראות את הקומות החדשות. הרבה פחות נעים ללכת ברחוב שדופנותיו בגובה עשרות מטרים וקשה לראות...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...בידי יזמים, שבוודאי יעדיפו אדריכלים ותיקים, ששולטים בביצת הבירוקרטית הישראלית. מורין לוקחת את הכדור הלאה:(...) אז מה קורה? איך זה שרבים וטובים רוצים ליצור שינוי אבל שום דבר לא קורה בשטח? מהם החסמים ליצירת אורבניות משגשגת בארץ?את כל אלו אנו רוצים להעלות בקבוצה הצעירה החדשה שאנו פותחים: תב"ע א' – קבוצת תכנון אלטרנטיבית. זו תהיה קבוצה שתפסיק לדבר ותתחיל לעשות. מטרתנו היא לבחור בכל פעם מקום אחר וליצור לו תכנון אלטרנטיבי המתחשב בקיים אך מציע פעולו...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...העובדה שתיירים עוברים להם מתחת לבתים? איך אבטא חלל אדריכלי בו המשתמש מתבונן על העבר? בו בזמן שהשכבה המוצעת שלי היום מהווה הארכיאולוגיה של מחר? אלו שאלות ספציפיות לקונטקסט ונוספות אליהן גם הרבה שאלות של שימור. האם לגעת פיזית בארכיאולוגיה? איזה ממצא הוא פרה הקדושה ומהי מידת הרגישות המתאימה ביותר במפגש של הישן עם החדש? הפרויקט מעלה שאלה של בעלות: עיר דוד-סילואן הוא מקום רגיש, כל הצדדים מחפשים בו וחופרים בו כדי להוכיח ולגלות מי היה קודם ולמי זה שייך...
• 

  הקרנת בכורה - חזיונות בלתי פוסקים - אריך מנדלסון

  10.10.11
  ...אשונה את פני הארכיטקטורה לתמיד? דרך בנייניו ומכתביו של אריך מנדלסון לאהובתו, מנסה הסרט להבין את משמעות "החותם"שהשאיר הארכיטקט המהפכן. אריך מנדלסון היה אדריכל מוביל בגרמניה שלפני עליית הנאצים לשלטון. במשך פחות מעשור שנים פעל בארץ-ישראל, אך עבודותיו השפיעו רבות על האדריכלות הישראלית. לפני האירוע יערכו סיורים אדריכליים בעקבות יצירותיו של אריך מנדלסון במכון ויצמן למדע. 18:00 - סיורים במתחמים ובבניינים שתכנן מנדלסון במכון ויצמן למדע. 19:00 - קב...
• 

  עירוניות חדשה בפרויקט הרובע ביפו

  19.09.11
  ... יחסית למיקומו המרכזי. בשונה מפרויקטים למגורים שנבנים כיום ביפו, הרובע לא תוכנן מעולם לאוכלוסייה עשירה. יובל מציג את המגרעות של המקום הבנוי כשיכון ציבורי אחד ולמרות הפגמים כותב "מדובר באחד הפרויקטים היחידים בגוש דן בפרט ובארץ בכלל שיתרונותיו בפירוש עולים על חסרונותיו." ... "יש לראות בחיוב את מגוון הדירות. גודל הדירות נע בין 120 מ"ר לבין 60 מ"ר, כך הפרויקט נגיש גם לידם של זוגות צעירים (לפחות בעת שיווק הפרויקט שכיום השתלטו עליו בעיקר משקיעים). ...
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  ... סיכוי שהם מחמיצים נקודה חשובה - כביש 6. בשנים הקרובות מיועד להבנות ההמשך של כביש 6 עד לצומת הנגב הסמוכה לירוחם. לכאורה, הדבר הזה אמור לסייע לעיר. כמה פעמים שמענו את ראש הממשלה מדבר על חיבור הפריפריה למרכז, את ראש עיריית באר שבע מבקש לקדם את הרכבת והכביש, לכולם נדמה שתחבורה מהירה למרכז הארץ תיצור העדפה לעיר שלהם. למרבה הצער, בדרך כלל ההנחה הזו שגויה לחלוטין. למעשה חיבור מהיר של הפריפריה למרכז נוטה להחליש את הפריפריה ולא לחזק אותה. דמיינו ...
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  ...ל שלוש נפשות בדירה של חדר וחצי." עם טענה אחת של שוקן (ומרחב בכלל) אני לא מסכים והיא מוצגת בתמצית בפסקה המתנשאת הבאה המתייחסת לצפיפות העירונית: "לא בכדי מתבטאת מחאת האוהלים במלוא היקפה במרכז תל אביב - המרכז העירוני היחידי בארץ שמאפשר קשר ספונטני בין בני אדם, קשר שקיומו הכרחי לקיומן של מהפכות." מממ...כן, נכון. אין ספק שזו המסה הקריטית - הצפיפות של תל אביב. בגלל זה המהפיכות של הפנתרים השחורים, מהומות ואדי סאליב, והמהפיכה הצרפתית כולם חלו בערים ...
• 

  סופרטאנקר - ביג מיסטייק!

  10.07.11
  ...ורה, ביוב, מים, מבני ציבור וגינות - כבר קיימות." ... "קיים פתרון זמין להוספת דיור בתוך השכונות הוותיקות: לבנות בהן, בפרויקטים קטנים ובשלבים, כ-60% יחידות דיור נוספות, בפחות מ-10 שנים ובמחצית העלות של בנייה חדשה בפאתי העיר." כדוגמה לטענתה מציגה הכותבת את מצבה של העיר באר שבע כיום: "בייגלה שגדל ובמרכזו חור גדול ומוזנח". לאחר שנים שמשרד השיכון רק מוסיף שכונות מסביב לעיר, נטישת מרכז העיר גרמה לגוויעת העיר כולה. *תמונה - באר שבע - גבי בן שמואל
• 

  שבוע הספר של האדריכלות הישראלית

  19.06.11
  ...רייה. חלק מהספרים הם תיעוד של אדריכלים מסוימים ונכתבו על ידם או על ידי משפחתם וככאלה נטולי ביקורת, רק מיעוטם של הספרים נכתבו מתוך ראייה רוחבית או בחינה של תהליכים. גם בכתבה מצויין הפער בין עבודת האדריכלות המעניינת הנעשית בארץ לכמות הספרים הנכתבים עליה בעברית, לצערי אני לא חושב שהפער הזה יסגר בעתיד הקרוב. אז הנה הרשימה בקצרה: 1. המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20 | אבא אלחנני 2. הפרויקט הישראלי, בנייה ואדריכלות 1973-1948 | צב...
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  תרבות ההנצחה הישראלית היא תופעה ייחודית למדינת ישראל טוען צבי לחיאני בכתבה ב Xnet, ומציג סקירה מקיפה על תולדות האנדרטאות בארץ מתחילת קום המדינה ועד היום. האנדרטאות הראשונות שהוקמו בארץ הושפעו מהפיסול הפיגורטיבי-לדוגמא: "האריה השואג" של מלינקוב לזכר הרוגי קרב תל חי. בשנות ה-50 הוקמו אנדרטאות רשמיות רבות לזכר חללי מלחמת העצמאות אולם, קשה להצביע על סגנון אחיד - חלקן המשיך את המסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניז...
• 

  שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל

  25.05.11
  ...תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהגים להאט ומיטיבים עם כולם. למרבה הצער היום נשאר ממרבית הניסוי רק הכינוי הכינוי לרחובות מרוצפים באבני אקרשטיין. בארכיבלנדר העלו השבוע סקירה מצולמת של זיו וקס על השבילים לאופניים במקומותינו. שבילים שמראים איך ראשי הערים מתיחסים לנושא כאל "בואו נצבע סימן על המדרכה" - שבילים ללא קשר, שבילים עם מכשולים באמצע הנתיב - ציור על גבי הריצוף. * התמונה כאן מתוך הבלוג.
• 

  מחול, קיברנטיקה ואפולו 11

  9.05.11
  ... יפעת פינקלמן היא אדריכלית ומרצה במחלקה לארכיטקטורה ב'בצלאל'. בוגרת הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון וה- AA בלונדון. לאחרונה השלימה את עבודת המחקר שלה בטכניון בנושא כתב התנועה אשכול וכמן בקונטקסט הדיון והחינוך האדריכלי בארץ ובעולם. כתב התנועה של אשכול-וכמן הוא שיטה לרישום תנועה שפותחה בשנת 1958 על ידי הכוריאוגרפית פרופסור נועה אשכול ותלמידה אברהם וכמן, לימים פרופסור לאדריכלות. כתב התנועה הוא מערכת סמלים הנותנת אפשרות להגדיר את תנועת הגו...
• 

  קול קורא לבלימת אפליית נשים בארכיטקטורה

  10.04.11
  ...סטודנטיות, אדריכליות מן הפרקטיקה ומן המחקר במטרה להגן על הזכויות המקצועיות ולהבטיח שוויון תעסוקתי. להלן ציטוט מהקריאה: בשנים האחרונות, רשם האדריכלים והמהנדסים בישראל החליט על הארכת משך תקופת ההתמחות לבוגרי תואר ראשון בארכיטקטורה משנה לשלוש שנים. כידוע לכולנו, תקופת הלימודים הארוכה ממילא של לימודי אדריכלות, מביאה את רובנו לשלב התחלת הקריירה כאשר אנחנו לקראת שנות השלושים לחיינו. אלו שנים מהותיות לכל אישה להקמת משפחה ולבניית עתידה המקצועי. ...
• 

  נקים שתי ערים בערבה... ויער... ודובים

  17.03.11
  בועידת הנגב השלישית באילת אמר ראש ממשלתנו "בנוסף אולי נבנה עיר או שתיים בערבה.. לא אולי - נעשה את זה! כיום המגמה היא לבנות במדבר כי יש מיזוג אוויר. בארצות הברית יש שתי ערים שמאוד הצליחו במדבר - פיניקס ולאס וגאס" הבלוגרים האדריכלים לא יודעים איפה לשים את עצמם אליאב מ"הרחובות של ג'יין" מפרק את המשפט לגורמים ותוקף אותו מילה מילה "מיזוג אוויר. זו הבעיה שמנעה את פיתוח הנגב מקום המדינה. לא תכנון לקוי. לא העובדה שבאר שבע, המטרופולין לכאורה האזורי, בנ...