חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , פרויקטים , באר , רגל |1| - דף 3

• 

  עיצוב נומילי הוד השרון

  2.05.17
  עיצוב סניף נוסף לפטיסרי נומילי. בחלל בו היתה מאפייה ישנה חשוכה וקטנה הוחלט להקים סניף נוסף לרשת נומילי. תקרת הגבס הישנה פורקה, נחשפה תקרת גלריה עשויה קורות ברזל ועץ והחלל הקטן נראה גדול יותר. הרצפה חופתה באריחי דמוי פרקט עץ והקירות נצבעו בגוון תכלת שיעניק למיתוג הצהבהב ערך מוסף. פרטי נגרות ומסגרות עוצבו במיוחד למקום כמו מדפי עץ אלון עם רגלי ברזל, שידה צמודה לחלון הראווה לתצוגת מטעמים וכו
• 

  חלום בלבן ברחובות

  27.08.14
  ...אפור המשתלב עם הצבעוניות של הדירה. השידות ממשיכות את הקו "המרחף" והאוורירי והן תלויות על גב המיטה. בתקרת הגבס של החדר שני חלקים, האחד עם גופי תאורה המשמשים לתאורה אינטימית וקריאה והשני לתאורה כללית של החדר. ברצפה נעשה שימוש באריחי קרמיקה כהים דמויי פרקט. שרותי ילדים: מספר שינויים שבוצעו בתכנון המקורי : פתיחת חדר השירות אל תוך חלל השירותים, ביטול אמבטיה ושימוש במקלחון אפשרו קבלת חדר שירותים מרווח עם כיורים כפולים המשמשים את 3 ילדי המשפחה. הפס...
• 

  תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב

  17.03.13
  ... לא צריכות להפוך לתל אביב. הן כן צריכות למצוא דרכים לחדש ולהתעדכן מבלי להתנגד לדי.אנ.איי שלהן". כך, במשפט זה מסכמת רוני בר את מאמרה בבלוג אורבונולוגיה ומשמיעה סוף סוף קול שפוי ומרענן בתחום היגע.הפוסט של בר נכתב בעקבות ביקורו בארץ של לברנט ריאן, פרופסור לתכנון ועיצוב עירוני במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בפוסט מצוטט ריאן ואומר: "שדה העיצוב העירוני קצת עייף, הוא כל הזמן חוזר על רעיונות 'העיר הטובה', אבל זה יותר מדי קל להראות את סן פרנסיסקו או ב...
• 

  העיר התחרותית, העיר החברתית

  18.12.12
  ...העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שואפת להטיב קודם כל עם התושבים הקיימים, ולא רק למשוך תושבים חדשים. סימן ההיכר שלה הוא השקעה בהולכי הרגל, גם על חשבון תנועת כלי הרכב, על ידי חידוש רחובות עירוניים".שווה לקרוא. הנה הקישור שנית.
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  ...תקן שומם. גם אירועי בידור כמו הפסטיגל הם כאלה. אם אין בכך די, הרי שהקהל שמגיע לאירוע, בין אם אלו שלושה גברים רעשניים בירוק או אמא ושלוש בנות רעשניות בוורוד, הם רק רוצים להיות באירוע ולחזור הביתה.אולם נוקיה לא תורם כלום לסביבתו. אולם אוסישקין לא היה מוקד לפעילות עירונית, סביב אצטדיון קריית אליעזר לא נוצרה התרחשות כלשהי. האמת היא שיש מקום אחד בארץ שבו כן הייתה אינטראקציה בין הקהל והעיר - אצטדיון מלחה. את אוהדי ביתר ומעשיהם בקניון מלחה זוכרים בהחלט.
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...ומיניום מוזהב, הזדמנות מעניינת לדון באייקונים אדריכליים בחיפה נמצאת לנו בשתי כתבות שהתפרסמו השבוע. מאז גוראל נראה שכל ראש עיר חיפאי מנסה להקים אייקונים לעיר... ונכשל.נעמה ריבה מ Xnet מציגה לנו את בחירת הגולשים ל"מבנה הכי יפה בארץ". זו כמובן תחרות מטופשת וכל מטרתה להביא "לייקים" אבל אם בכל זאת יש משהו ללמוד ממנה הוא שתושבי חיפה תופשים את הגן הבהאי והמקדש שבו כסמל של חיפה. מול הבחירה הזו נציב את כתבתה של קשת רוזנבלום ב'הארץ', כתבה הסוקרת את איצטדיו...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  תחת הכותרת "מהפיכת עיור חדשה" מציג מאמר בדה-מרקר את העמדה המוצגת במסמך חדש של המשרד לאיכות הסביבה. בחלופה למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תח...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ... הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת בנסיגה, הולך הרגל שנמצא ברחוב כמעט לא יכול לראות את הקומות החדשות. הרבה פחות נעים ללכת ברחוב שדופנותיו בגובה עשרות מטרים וקשה לראות...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...
• 

  פרס קרוון לעליזה ברוידא ורות מעוז

  21.11.11
  ...יה בלתי נגיש תוך הפיכת המגבלות להזדמנויות וזאת בצניעות ובכבוד למקום." הפרס יוענק מחר (22 נובמבר) באירוע חגיגי במעמד ראש עיריית תל אביב רון חולדאי , חבר השופטים בוועדת הפרס ומקבלי הפרס בשנים קודמות. בעבר זכו בפרס אדריכלי נוף בולטים כגון צבי דקל, ליפא יהלום, דן צור ושלמה אהרונסון. משרד ברוידא-מעוז מעורב לאורך השנים בפרויקטים מהמובילים והחדשניים בארץ – פארק אריאל השרון, שיקום גן צ'רלס קלור, ליווי נופי לקטע המרכזי של כביש שש, מדרון יפו ועוד.
• 

  הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית

  14.07.11
  נועם דביר כותב מאמר מעניין מאד ב"הארץ" על הכחדתם של הפסאג'ים בארץ. ה passage (צרפתית) הינו מעבר מקורה, מעין רחוב פנימי העובר בתוך הבנין ומשמש למסחר. "לכאורה היה אפשר לצפות שהפסאז'ים יצליחו מאוד בארץ בגלל היכולת שלהם ליצור רחוב מקורה ולתת להולכי הרגל הפוגה מהשמש והחום", אומר האדריכל צבי אלחייני בכתבה. אבל זה לא קרה וזו הזדמנות עבורנו לבחון איך אדריכלות שמצליחה במקום אחד נכשלת באחר. הפאסג'ים המפורסמים נמצאים כמובן בפאריז (והתמונה הן מעיר זו). אלו...
• 

  שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל

  25.05.11
  ...תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהגים להאט ומיטיבים עם כולם. למרבה הצער היום נשאר ממרבית הניסוי רק הכינוי הכינוי לרחובות מרוצפים באבני אקרשטיין. בארכיבלנדר העלו השבוע סקירה מצולמת של זיו וקס על השבילים לאופניים במקומותינו. שבילים שמראים איך ראשי הערים מתיחסים לנושא כאל "בואו נצבע סימן על המדרכה" - שבילים ללא קשר, שבילים עם מכשולים באמצע הנתיב - ציור על גבי הריצוף. * התמונה כאן מתוך הבלוג.
• 

  הדברים מהם מורכבת העיר

  14.04.11
  ... ומוסיפים אופי מיוחד למקומות בעיר. ממזרקות שנוהגים להשליך אליהן מטבעות ועד, אולי אפילו לכותל והפתקים שכולנו מפקידים בין אבניו. "אף אחד לא ממש יודע איך מתחילים הריטואלים האלה" כותבת ענת. "מה הסיפור הראשון? ואיך גדל הריטואל מהסיפור האישי לנחלת הכלל? ובעצם האם זאת לא דרך בה תושבי העיר לוקחים בעלות על חלקים מהמרחב הציבורי ושוזרים אותם לתוך חייהם האישיים?" אם אתם מכירים מקומות וטקסים בארץ, אתם מוזמנים לספר לה ולנו. הנה שוב הקישור לכתבה של ענת.
• 

  אואזיס - תחנות דלק בישראל

  27.02.14
  ... ונוגע ישירות במפגשים הטעונים כל-כך, המודרניים כל-כך, בין המכונית לבין הבניין ובין המותג לבין המוצר הארכיטקטוני.התערוכה סוקרת מנעד של תחנות דלק שתוכננו בישראל המשמשות כאספקלריה של התמורות בתרבות האדריכלית, המוטורית והצרכנית בארץ.מן הסטרוקטורליזם המינימליסטי בעבודותיו של מנספלד בגן הפעמון בירושלים, דרך התעוזה הגיאומטרית של ישראל גודוביץ' במבואות חיפה ועד ההומור של דני שוורץ בטיילת בתל-אביב; משם אל תחנות המצטטות את העבר בדרכים שונות בתחנה שתכנן...