חיפוש - חדשות , פרויקטים , בינוי |1| - דף 5
לא מצאת? פשוט חפש.
-
ראשי רשויות, יש לכם סמכויות – הפעילו אותן.
12.02.12בבלוג "המרפסת" פורסם מכתב גלוי לראשי הראשויות בנוגע לדיור בר השגה כמטרה ציבורית על רקע הדרישה שלהם מהשלטון המרכזי לאפשר להם להוביל פתרונות לדיור בר השגה בערים השונות. במכתב נטען שלמעשה כבר היום יש לראשי הרשויות סמכויות וכח בנושאים של פתרונות דיור, וכי יש בכוחם של ראשי הרשויות, להוביל מהלך יצירתי, ולקחת אחריות גם בנושא זה.בלוג המרפסת נכתב על ידי עורך הדין רון צין העוסק בתחומי המקרקעין ותכנון ובנייה, ולכן כשהוא כותב שיש לראשי ערים את הסמכות החוקית,... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12"ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת... -
תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?
6.08.12...בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הבינוי של תוכנית 3700 צפוי להישאר מנותק לאורך שנים מכל מרקם אורבני סביר מסביבו, בניגוד לשכונות מרכז העיר שגם הפחות עירוניות שבהן (כדוגמת אזור כיכר המדינה) לפחות מחוברות קצת לאזורים עירוניים ממש וביחד האזורים הללו מחזקים זה את זה".* התמונה כאן מהמצגת של קולקר קולקר אפשטיין המציגה את התכנית. -
העצמה עירונית בטירת כרמל
21.06.11...ופיים לתכנון המקובל היום ברמת השכונה העירונית בשני ערוצים: שיקום וציפוף של שכונות ומתחמים עירוניים ותיקים והקמתן של שכונות חדשות. עיקר המטרה היא לבחון את אפשרויות הציפוף שניתן להגיע אליהם על ידי שינוי באופן תכנון הרחובות, מכסות קרקע לצרכי ציבור, אופן תכנון מוסדות ציבור, וסוגי הבינוי המקובלים. התוצרים של צוות התכנון הפועל בכל מעבדה כזו מוצגים לציבור בשיתוף עם הרשות המקומית לקבלת משוב. חומר רקע נוסף על המעבדה להעצמה עירונית אתם יכולים למצוא כאן. -
תחרות - נמל הלסינקי דרום
27.06.11תחרות בינלאומית לרעיונות פתוחים - נמל הלסינקי דרום.מארגן: העיר של הלסינקי - המחלקה לתכנון העיר הגשה: חינם - ללא רישום מועד הגשה: 30 ספטמבר 2011 זכאות התחרות פתוחה לכולם. מומלץ למתחרים ליצור קבוצות תכנון עם הרכב מגוון של מומחים בתחומי השימוש בקרקע ואדריכלות, אדריכלות נוף, כמו גם תנועה, קהילה, בנייה, אנרגיה, טכנולוגיה ותפעול הנמל. פרסים פרס ראשון 60,000 € פרס שני 45,000 € פרס שלישי 30,000 € בנוסף יחולקו 2 מענקים בשווי 15,000 €. האת... -
עיר הקצה וארגון עצמי
14.10.12ערן טמיר מעלה לבלוג שלו עבודה אקדמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעי... -
תבחרו אתם - שטוחה או מכוערת?
6.02.11מצטער, לא יכולתי להתחמק מכותרת בסגנון עיתוני הספורט אבל השאלה הזו תופיע בסקר של עיריית תל אביב בשאלה מה לעשות עם כיכר צינה דיזינגוף? לפי ההחלטה של הנהלת העיר תל אביב, חברת סקרים מקצועית תציע ל-2,300 איש, בהם 300 בעלי העסקים הקרובים ביותר למתחם הכיכר, 400 תושבים מאיזור הכיכר כמדגם מייצג לתושבי השכונה ועוד 1,600 תושבים מרחבי העיר, שלוש חלופות:1. שיפוץ הכיכר והשארתה במתכונתה הנוכחית.2. שיפוצה והורדתה למפלס הקרקע.3. שיפוץ הכיכר, הורדה למפלס הקרקע... -
גינות קהילתיות ככלי בהתחדשות עירונית
14.02.11עמותת מרחב מזמינה את ציבור האדריכלים לדיון על התכנון, הביצוע וההשפקה של גינות קהילתיות. יום חמישי הקרוב, ה-17 בפברואר, בשעה 18:30 גינון קהילתי הנו מסגרת של עבודה משותפת בין אנשים הגרים בסמיכות (באותו הרחוב, שכונה, רובע) לבין רשות מקומית לשם יצירת גינה או טיפוחה. גינות קהילתיות במרכז גוש דן ובניהול התושבים הופכות לתופעה נפוצה יותר ויותר. הן מאפשרות שדרוג והשמשה של המרחב הציבורי, תוך יצירה של קשרים בלתי אמצעיים בין תושבי המקום ואכלוס של מרחבים... -
על הפוליטיקה של התכנון
31.07.11מחאת האהלים מציפה על פני השטח בעיות שהיו שם תמיד. פוסט ארוך של שרון רוטברד מדבר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת ת... -
פרוייקט האריחים - ירושלים
7.12.15פרוייקט האריחים הוא פרויקט אומנות ייחודי בירושלים שנוצר ע"י אורון אליאור מקבוצת מוסללה בשיתוף פעולה עם האגף לאומנויות בעירייה וחברת עדן, ובשיתוף התושבים. במסגרת הפרוייקט הופץ קול קורא לתושבי ירושלים לשלוח תמונות של הרצפה הישנה בבתים שלהם. מתוך התמונות שוחזרה הגרפיקה המקורית של כל אריח ואריח, ונשלחה להפקה מחודשת ולהדפסה על אריחים בסטודיו ורדי. נתקלנו ביחס חם ומיוחד בסטודיו ורדי, בירידה בלתי מתפשרת לפרטים הקטנים, ונכונות לבצע שינויים ותיקונים כדי... -
למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז?
4.02.13הנימוק המרכזי לפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא קירוב הפריפריה למרכז בהנחה שחיבור כזה תורם לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל? מאמר מרתק של עודד רוט במגזין אימגו מציג מחשבות אחרות בנושא."האם השקעות בתחבורה מאיצות את הכלכלה ומחוללות צמיחה כלכלית?" שואל רוט, "האם השקעות העתק בפיתוח רשת רכבות בין מרכז הארץ לבין היקפה ישפר את השוויון בקרב תושבי המדינה, יחזק את תושבי הפריפריה ויצמצ... -
בניה מסורתית ואורבניזם חדש
4.02.11בשכונת חוף רוזמרי בפלורידה הכול במרחק של חמש דקות הליכה לפי העיקרון החדש של תכנון ערים: שכונה העונה על צרכי תושביה - מגורים, עבודה ובילוי שעות הפנאי. בכתבה (המתורגמת לעברית) של אדם מילר - אפוק טיימס מציג הכותב את הבעיה בעירוניות הקיימת ואת הפתרון של "האורבניזם החדש": בבנייה הסטנדרטית של היום אנשים מבודדים אחד מהשני.הם מבלים זמןרב מאחורי ההגה, נוהגים לבדם לעבודה, מהעבודה חזרה לבית,ומשם שוב נוהגים למרכזי הקניות. זו היא תוצאה של התפשטות עיר ואנש... -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11...ת. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובעת "מתוך אותה כמיהה שגרמה למגדל בבל, או בגלל כוח העושר, המעמד החברתי והיוקרה". מנדל מציג את המ... -
מתחם עדן בירושלים לדוגמה
13.11.11אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
