חיפוש - פרטי בנין , חדשות , בית , צבע |1| - דף 5

• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...אן? כאשר הם רוצים את חברת ופגישת דומיהם, והדבר אפשרי רק במצב האינטנסיבי הנזכר. לא בשכונות ולא בפריפריה.היסטורית, כיצד קמו השכונות, שהן הרוב במדינת ישראל? 1.שילטון המנדט לא פיזר אוכלוסיה, ושלט בערים. פיזור היה מעורר התנגדות ערבית.2. מדינת ישראל פיזרה אוכלוסין ע''מ לנכס כל השטחים.3. פשוט יותר היה להושיב עולים בשכונות, קל יותר לביצוע כמותי, נשלט וברור, עם הומוגניות אפשרית בכל שכונה.4. קל יותר לכוון תכנון שכונה מלמעלה, שעה שהעיר פתוחה לכוחות שוק יוזמ...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...גרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו שלושה מרכזי מסחר שכונתיים (שניים מהם תיכנן דורון) וביניהם שובץ פארק שכונתי ענק, בנוסף לגינות הכיס הרבות שפוזרו ברחבי השכונה. גם גני ילדים ובית ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברור מאליו, אך אינו כזה בימינו."מיכאל מנתח את צורת הדירה ואת השתנותה עם הזמן כשהמטבח צורף לחלל הפתוח הציבורי. הכתבה מלווה בנוסטלגיה אישית שיתכן ומאפילה על ניתוח הסיבות להצלחתה של השכונה....
• 

  באר שבע - עיר של מסחר ובלי תעסוקה

  8.02.12
  ...רים כי כואב לי, כי אני מאמין בעיר הזו". את השורות האלה אומר האדריכל אלי ארמון, מי שהיה מהנדס העיר באר שבע, בכתבה במעריב דרום.מלבד היותו מהנדס העיר, ארמון בנה גם מבנים רבים וביניהם תחנת הרכבת המרכזית בבאר שבע (כאן בתמונה), את בית הכנסת של בה"ד 1, בתי ספר, מתנ"סים מבני מגורים ועוד. ארמון גם יתכנן את מרכז התחבורה של עיר הבה"דים החדשה. "אני חושב שמדינת ישראל איבדה את הנגב בשל גישתה לאורך השנים." הוא אומר, " הורדת צה"ל לנגב, הוא רצון להשיב את השליטה...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...ץ22.2.2010)לעומתה, האדריכלית הבלגית הצעירה והמעניינת קרלה מנטן הוכיחה כי לשם יצירת סביבה ייחודית אינדיבידואלית אין צורך במגדלים, במבנים רחבי היקף וכו'- גישתה הייחודית וההוליסטית לתכנון מייצרת איקונים ליריים בזעיר אנפין כמו הבית השקוף.קרלה הצליחה לדחוס לבית מגורים עכשווי בן שלוש קומות בעל חזית ייחודית לרחוב המעוררת עניין רב. החלל הפנימי בעל הגיאומטריה המוטרפת מוכל ע"י חזית זכוכית חלקה המסייעת בהטמעת הפרויקט לתוך סביבתו. בערב החזית מוארת בצבעים שו...
• 

  על צבע במבני חינוך

  9.11.11
  בית הספר מאיר דורון ברמת השרון תוכנן בציבעוניות רכה על ידי האדריכלים ברוך ברוך ויוסי סלומון. מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג כתבה שהכין עבור כתב העת "הד החינוך" ועוסקת בקצרה בהשפעת הצבע על המשתמש ובמיוחד במבני חינוך. צבע הוא כידוע מרכיב שיכול להשפיע באופן משמעותי על ההרגשה, תחושת השייכות ואפילו הישגי התלמידים. בכתבה מצוטט האדריכל ברוך ברוך שאומר על המבנה: "בית הספר בנוי מבתים, כשלכל שכבת גיל יש בית משלה. אם אתה מסתכל מהחלון אתה רואה את המונוכרומטי...
• 

  הדברים שאפשר ללמוד מהקטלוג של איקיאה

  18.09.11
  ...בו ועם המון הומור גם אומרת לנו משהו על עיצוב ישראלי לעומת סטיילינג אירופאי. על פתרונות האחסון של איקיאה רונית כותבת "נשבעת לכם שאני באמת תוהה אם השבדים מסתפקים בפחות. כי אמנם יש לאיקאה יופי של פתרונות, אבל אם נשווה תכולת בית ישראלי ממוצע ("אנחנו צריכים עוד אחסון!") לזו של בית שבדי מהקטלוג, מדובר בשמינית מהתכולה, לדעתי." ולתמונות החללים הנקיים והמעוצבים היא מעירה הערות שפועלות כמו בעיטה קטנה מתחת לשולחן "...תראו לי גבר ישראלי שנראה ככה, עם המש...
• 

  לברוח מהשלמות ולבחור בטעויות

  13.09.11
  ...כר וחסר האישיות ובין חגיגת הצבעים החמימה והנעימה, אך המשתייכת לזאנר הנחשב פחות יוקרתי. בכתבה ב Xnet מסביר המעצב אריק בן שמחון מדוע הלבן הוא לא הפתרון המועדף עליו: "בשנים האחרונות הפך הצבע הלבן לפתרון קסמים בישראל. פתרון לבית המסוגנן, המעוצב, המעיד על איפוק ואינטיליגנציה, נקיון וטוהר, וכן נקשר בתודעתנו לעושר. אנשים חושבים שבית אופטימלי הוא בית ללא טעויות, אבל מהן טעויות אם לא אנושיות? היינו רוצים להצטייר כאנשים מאופקים, אינטיליגנטיים ועשירים, ...
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  ...ם דביר התפרסמה בהארץ ומספרת על אלפרד אברהם, ממעצבי הפנים הראשונים שפעלו בארץ -"אדריכל לקישוט פנימי" כפי שהגדיר את עצמו. הכתבה מנסה לאתר את המעט שנותר מהעיצובים של אברהם שתכנן במשך 25 שנה שירות ועסקים עבור החברה הגבוהה התל אביבית. ההתחקות אחר מפעלו של אלפרד נערכת על ידי נכדו, האדריכל מיקי אברהם שמספר : "כלפי הלקוחות הוא היה למעשה הקבלן הראשי, הוא לא היה מספק רק את שירותי התכנון אלא מעניק ללקוח מפתח אחרי שכל הרהיטים, הווילונות והחפצים היו מונחי...
• 

  חזק ואמץ דני דנקנר, אנו מאחוריך!

  31.08.11
  "הגיעה העת כי יתאפשר לעותרים (הדנקנרים), אזרחים שומרי חוק, להסדיר את ענייני הרישוי של הבית, מבלי להיות מוטרדים עוד על ידי הרשויות. מדובר באזרח שחי למעלה מ-20 שנה בבניין, משלם מסים, ואף אחד לא אמר לו שאי אפשר לבנות שם". הציטוט לעיל לקוח מעורך דינם של משפחת דנקנר כפי שמופיע בכתבה ב"הארץ". דני דנקנר בנה ללא היתר בניה וילה על שטח של מפעלי המלח בעתלית ומאז "הוא מוטרד על ידי הרשויות". צבעים במפות התב"ע דהו, היתרים אבדו, תרומות מבנק הפועלים עברו בס...
• 

  אדריכלי פנים? אין כזה מקצוע.

  3.07.11
  ...ש טעם ושאנו, החיים את המצב בכל יום, נוטים לשכוח. על המקצוע והתחרות בו :"בארץ, המכנים את עצמם 'אדריכלי פנים' משתרעים על פני קשת, שבקצה אחד שלה אדריכלים ובוני ערים בוגרי טכניון, שהלימודים בו כמעט ולא יורדים לרמת עיצוב חללי בית מגורים, ובקצה השני - אנשים שבמשך חצי שנה עשו קורס של שעה בשבוע אצל גורם פרטי שהכריז שהוא בית ספר ללימודי עיצוב מטעם עצמו"... "המשמעות היא שבארץ אין כזה מקצוע. המחיר הוא תדמיתי ועסקי עבור מי שעוסקים בו, אבל בשורה התחתונה ז...
• 

  הקול הנשי - הפעם בורוד

  20.06.11
  בתור גבר שוביניסט אני לא יכול להתחמק מכמה עובדות... ישנם הרבה יותר אדריכלים מאדריכליות והרבה יותר מעצבות פנים ממעצבים. ברשת זה אפילו מודגש עוד יותר - מרבית הכותבים בנושאי אדריכלות הם גברים (אני חושד כזה כולל אפילו את אסתר זנדברג מ"הארץ") ומרבית הכותבים בנושאי עיצוב וסטיילינג הן נשים. באתר Saf, למרבה הצער ומתוך נטיה טבעית של הכותב, ההתמקדות היא בדרך כלל יותר על אדריכלות ויותר על הקול הגברי. כדי לתקן את המצב החלטתי להתחיל ולהציג כאן את הקול הנש...
• 

  מטאלי קראסה והישן החדש

  31.05.11
  ...ב בהווה מתמשך". העיצובים של קראסה מאופיינים בדרך כלל בצבעוניות רבה ובמשחקיות. "כשהייתי צעירה נעלבתי כשהיו אומרים לי שאני עושה דברים משחקיים, כי חשבתי שמתכוונים למגוחכים", היא אומרת בכתבה. "מבחינתי, מדובר במשהו אופטימי, בכך שהבית יכול להיהפך למגרש משחקים, שמאפשר אינטראקציה בין מי שגר בו לבין מי שבא לבקר בו, משהו שמאפשר שינוי." על ה"כסא משחרר לחץ" שיוצג בחולון ותמונתו מופיעה כאן אומרת המעצבת "הכל נע סביב רעיון של משהו שמתפתח. יש כיסא רגיל, וכשא...
• 

  שבילי האופניים ממשיכים להתגלגל

  25.05.11
  ...תנועת מכוניות יחד עם הולכי רגל ללא הפרדה כלל. ברחובות קטנים מצבים אלה באמת גורמים לנהגים להאט ומיטיבים עם כולם. למרבה הצער היום נשאר ממרבית הניסוי רק הכינוי הכינוי לרחובות מרוצפים באבני אקרשטיין. בארכיבלנדר העלו השבוע סקירה מצולמת של זיו וקס על השבילים לאופניים במקומותינו. שבילים שמראים איך ראשי הערים מתיחסים לנושא כאל "בואו נצבע סימן על המדרכה" - שבילים ללא קשר, שבילים עם מכשולים באמצע הנתיב - ציור על גבי הריצוף. * התמונה כאן מתוך הבלוג.
• 

  הבית הפרטי של חתן פרס ישראל לעיצוב

  30.03.11
  כתבה בבנין ודיור מאפשרת הצצה לביתו הפרטי של חתן פרס ישראל לעיצוב דן ריזינגר. רובנו מכירים לפחות חלק מעבודותיו של ריזינגר - מסמלי הביטוח הלאומי, התיאטרון הלאומי הבימה, טמבור, אל על, תחנות הדלק הירוקות-אדומות של דלק ואריזות התרופות של טבע. השימוש הייחודי של ריזינגר בצבע היה אחד מנימוקי השופטים שהעניקו לו את פרס ישראל: "על רקע של מציאות רב לשונית ורב תרבותית בולטת עבודתו היצירתית והמחדשת של ריזינגר המטעימה בתוכה שפות חזותיות שונות. גישתו הישירה ...
• 

  על גני סביון באור יהודה ושיווק אגרסיבי

  14.03.11
  ... כממונה על התכנון הכפרי במשרד השיכון. "גני סביון" נולדו כתוצאה של פרויקט מגורי ניסיוני שיזם האדריכל ונועד לנסות ולפתור את מצוקת הדיור הקשה של זוגות צעירים. גודוביץ' טען אז כי כדי להפחית את מחירי הדירות יש לאפשר לצעירים לרכוש בית בסיסי וקטן במחיר כדאי ולסיים את הגימורים ואת התוספות בשלב מאוחר. הוא הציע מודל של בית צומח, שייבנה בתוך מעטפת בטון קיימת. הפרויקט הופסק במפתיע במאי 77, נמכר לאחים גידי והם שיווקו אותו. "גינדי היה חכם." אומר גודוביץ', "הוא...