חיפוש - חדשות , בר , גן , נוף |1| - דף 2
לא מצאת? פשוט חפש.
-
מבט לאחור בנוף, דיון #2 גן קרית ספר
7.12.16...ח של כ- 12 דונם בלב תל אביב. שטח זה, אשר שימש כאזור סדנאות לתיקוני רכב, היווה מוקד למאבקים רבים אותם הובילו תושבי השכונה, מאבקים אשר הסתיימו לפני מספר שנים עם הקמת גן שכונתי המיועד עבורם. על תכנון הגן הופקד אדריכל נוף רם איזנברג.בערב זה, אנו מבקשים לייצר שיחה אודות הפארק ותפקודו לאחר מעשה באמצעות יצירת שיחה בין המתכנן, פעילה מקומית והקהל.בתחילת הערב, יציג רם אייזנברג את תוצאות ותובנות משני מחקרים אותם הוא ערך בשנים האחרונות על שתי עבודותיו בגן קר... -
פרסים הוענקו למצטייני הפקולטה לארכ' בטכניון
5.12.16...אדריכלות הנוף זכתה בפרס הראשון, ע"ש יחיאל ויוסף סגל ז"ל, מיכל וולנר על הפרויקט "היקוות". עם שופטי פרס רייסקין נמנו אדריכלים מובילים ובהם אסף לרמן, טולה עמיר, גיל ועדיה, אהרון שפרכר וצדיק אליקים. השופטים בפרס סגל היו אדר' נוף ברברה אהרונסון, אדר' נוף ורדית צור נמל, אדר' רפי לרמן, אדר' אירית צרף נתניהו ואדר' נוף נועה ברוט. בפרס הראשון ע"ש ליאון וישראל רייסקין ז"ל זכה ניר פולק על הפרויקט "מרחבי האדם והמכונה בעתיד הטכנולוגי" בהנחיית האדריכלים שמעיה צ... -
פורסמו הזוכים בתחרות הפומבית לתכנון כיכר ציון
18.09.16עדן – החברה לפיתוח מרכז ירושלים, עיריית ירושלים ועמותת אדריכלים מאוחדים בישראל מודיעים בזה על תוצאות תחרות פומבית לתכנון פיתוח המרחב הציבוריבכיכר ציון בירושליםבין אדריכלים ואדריכלי נוף חבר השופטים:אדר' מיכל קימל אשכולות - יו"ר חבר השופטיםמר ניר ברקת – ראש העיר – שופטעו"ד אמנון מרחב - מנכ"ל העירייה – שופטאדר' שלמה אשכול - מהנדס העיר – שופטאואדר' עופר מנור – אדריכל העיר - שופטאדר' נוף ברברה אהרונסון - שופטתאדר' יהושוע גוטמן – שופטאדר' אריה גונן – מ... -
"קיץ ישראלי"-תערכות הקיץ הגדולה בתיאטרון ירושלים
24.07.16פתיחה חגיגית יום חמישי 28.7.16 בשעה 19:00בתיאטרון ירושלים,רח' מרכוס 20אוצרת: נגה ארד-אילון"צל, צל! מי יתן מעט צל." (מתוך ספיח, ח"נ ביאליק)בחורף אנחנו כמהים אליו. כשרק שולח לנו הקיץ איתותים אנחנו כבר מחכים שיעבור...עונת הקיץ בארץ מתמשכת חודשים ארוכים, בהם חם, בוהק, יבש ובחלקים רבים גם לח. מאוד. באקלים הים-תיכוני שלנו בעונה זו רוב הצמחייה קמלה, השדות הופכים למרבדים של קוצים וגבעולים יבשים. לעומת זאת מבשילים יבולי השדה, ועצי פרי רבים. אולם כמו כל עו... -
באר בקיבוץ | האדריכלות של מנחם באר - תערוכה
10.07.16דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה. ... -
פרויקט גמר המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו
26.06.16...ון 2 13:00 13:00| אור אלפסי| Urban gap |מרחב שוטטות בעיר 13:40| גל ניסני| מקף עירוני | מרחב משותף אחד לשתי ערים, חולון בת ים ומה שביניהם 14:20| טל רביד | MIX |טיפולגיית מגורים חדשה בתל אביב-יפו 15:00| תום בריל|רוג'ום| "החלום ושברו" התחדשות עירונית של העיר ערד בעזרת אוויר, מבט ומדבר דיון 3 16:00 16:00| מירה צ’שלה|CHECK-IN | עיר.נמל.טבע. מרחב עירוני חדש באשדוד 16:40| עדיאל קדוש| כיכר בריבוע | כיכר העיר החדשה רמת גן... -
40 / 40 התערוכה השמינית לאדריכלים צעירים 2016
1.06.16... הדירה המשופצת והחנות המעוצבת; ועד לטריטוריות חדשות יחסית, בקנה מידה גדול, כתכנון מבנה ציבור, תכנון בתי דירות, מבני הנצחה, אדריכלות נוף ואף השתתפות בתחרויות חשובות מול המשרדים הגדולים. בעבודות של האדריכלים הצעירים בראשית דרכם ניתן לזהות בצורה מובהקת את מערכת היחסים שבין הגלובלי למקומי הבאה לידי ביטוי במספר מגמות: • שימוש מובהק בשפה הצורנית, המקובלת היום, המתבססת על קומפוזיציות גיאומטריות פשוטות עד מורכבות. שפה זו, אליה... -
שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים
7.04.16בשנות המשבר הגדול של התנועה הקיבוצית, נכתבו לא מעט מאמרים וספרים שהביעו דאגה עמוקה עד דברי הספד אפוקליפטיים. הכותרות עדיין מהדהדות - "חסר לי צחוקם של ילדים", "האחרון שיכבה את האור" וכדו'. "ההרחבות הקהילתיות" היו קרש ההצלה להחייאת הקיבוץ, אך בגלל הפחד הרודף ותחושת החירום, הן נוצרו בתכנון חפוז, ללא שיתוף הציבור, התעמקות ובחינת השלכות, הדורשים זמן. ה"הרחבות" הביאו איתן דפוסי תכנון ואורחות חיים זרים לקיבוץ. יש לזכור שבמקרים רבים מאד השכונות הללו הציל... -
נוף תרבות איזורית - על תכנית אב למעיינות
7.03.16...יינות בתרבות הנוף שונה משני צידי הקו הירוק.הכפר הפלסטיני בתיר זכה במעמד אתר מורשת עולמית, בשל שילוב ייחודי של מורשת טבע ותרבות שבה ממשיכה להתקיים תרבות חקלאית המבוססת על השקיית גידולים במי מעיינות בלבד. עין כרם וליפתא נמצאים ברשימת המועמדות הישראלית למעמד זה, אולם עשרות מעיינות נתונים לבלייה, זיהום, הרס של המבנים ומערכות השלחין סביבם וכן של המערכות האקולוגיות הרגישות שהתפתחו בהם. גם הרציפות של תרבות הנוף הזו נתונה ללחצי פיתוח בין ירושלים, בית לחם... -
הסדרה עצמית של אמנות הרחוב
3.03.16... בסדרת ערבי העיון הנערכים בזהזהזה - גלריה לאדריכלות, העוסקת ביחסי הגומלין בין הסביבה העירונית לאמנות רהחוב על מגוון דרכי הביטוי והיצירה שלה.בעשורים האחרונים הופכת אמנות רחוב על שלל ביטוייה למרכיב משמעותי ובלתי-נפרד בפעילות החברתית והאמנותית במרחב הציבורי, מחוץ לתחומי המוזאונים והגלריות. אמנות הרחוב משפיעה על המרחב הציבורי במגוון אופנים, ומייצרת מגוון דרכי פעולה והתמודדות מאת בעלי הענין השונים - הציבור הרחב, הממסד האומנותי, אמנים, אנשי תכנון ורשוי... -
פרס עזריאלי לאדריכלות הוענק לסטודנטיות מהטכניון
23.12.15...שבים בשכונה. נועה גנץ זכתה במקום השני (25,000 ₪) על עבודתה "מינוס 400": חשיבה מחודשת על המפגש בין אדם לסביבה במרחב ים המלח. במקום השלישי (15,000 ₪) זכה עמית שלוש מבצלאל על עבודתו "Total Stage". טקס הענקת הפרס התקיים בראשית השבוע במוזיאון תל אביב לאמנות בהשתתפותם של בכירי עולם האדריכלות. קרן עזריאלי ישראל, בהנהגתה של יו"ר הקרן דנה עזריאלי, מיתגה השנה מחדש את הפרס לזכרו של דוד עזריאלי, וכחלק מכך הגדילה את שווי הפרסים לסכום של 100,000 ₪.... -
גאווה ישראלית
2.12.15... אחיד אשר לוקה בחסר בשיקולי תכנון הנוגעים לקונטקסט העירוני בו השטח הפתוח ממוקם, ואשר איננו רגיש לשונותן של ערים בהיבטים של אוכלוסייה ,אקלים וכיו"ב. בפרויקט שלי בקשתי לקרוא תגר על התפישה התכנונית הקיימת, הרואה בשטחים הפתוחים וברחובות כשתי מערכות תכנון נפרדות. כך נולד הקונספט של 'גן-רחוב'. הגן-רחוב מייצר אפיק תנועה אלטרנטיבי הקושר בין אזורי מגורים, שצ"פים שכונתיים, רחבות צמודות מבני מסחר, שטחי מבני ציבור וצירי תנועה ראשיים (רגליים וממונעים) לכדי תש... -
תערוכה - האדריכלות של מנחם באר
20.09.15דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תיפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה.... -
כנס האדריכלים הבינלאומי השני בחיפה
3.12.14יום שני, 15 דצמבר 2014, 8:00מלון דן כרמל חיפה.לעיר חיפה תמיד היה תפקיד מרכזי בהיסטוריה של מדינת ישראל ובהתחדשותה. דרך הנמל המודרני של העיר עוד ב-1933 הגיעו מהגרים רבים לארץ, כמו כן, הנמל היווה ציר מרכזי לפיתוח התעשייה בארץ.הנמל הוא גם המודל של הדו- קיום בארץ, עם הזהויות הרבות שחיות בו בהרמוניה, זה לצד זה.חיפה כבירת הגליל, היא העיר השלישית בגודלה בארץ והמיקום שלה סמוך לחזית הים (ווטרפרונט) מגדיר מחדש את הים התיכון כחלק בלתי נפרד מאורח החיים האורבנ... -
דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל
12.07.14... קורות חייו ועבודתו של איש העסקים והאדריכל הישראלי־קנדי דוד עזריאלי, שמת בתשיעי לחודש והוא בן 92, אשר היה לו חלק מכריע בשינוי הנוף האדריכלי בישראל. בשנת 1983, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 אלף מ"ר של שטחי מסחר כבר אי אפשר ...







