חיפוש - גל , כנס , עיר |1| - דף 10

• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  בראיון בגלובס מדבר האדריכל מיקי מנספלד על הדרך בה הוא רואה את המקצוע. בתחילת הראיון הוא נשאל כמובן גם על אביו, אל מנספלד ועל עבודותיו אבל לקראת סוף הראיון הוא מספק כמה אבחנות לגבי כוחות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"....
• 

  סופרטאנקר - ביג מיסטייק!

  10.07.11
  אולי באנגלית זה יהיה ברור יותר - תוכנית וועדות התכנון החדשות שעומדת כעת לפני אישור הכנסת, "סופרטאנקר לבירוקרטיה" כפי שכינה אותה ראש ממשלתנו, היא ,תוכנית גרועה - ביג מיסטייק ביבי, ביג מיסטייק. עירית סולסי, יו"ר מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל ומרצה במכללה החברתית כלכלית מסבירה בכתבה ב Ynet למה זה רע ומה צריך לעשות במקום. "הרעיון של נתניהו להקים ועדות דיור זמניות "כותבת עירית, "מזכיר את הול"ל בשנות ה-90. כמי שהיתה בוועדה המחוזית במחוז מ...
• 

  אדריכלי פנים? אין כזה מקצוע.

  3.07.11
  האדריכלית יפעת שמואלביץ' חוזרת לארץ לאחר 20 שנה של לימודים ועבודה באיטליה ובמבט מבקר מספרת בראיון בגלובס על כמה מהדברים המפריעים לה במקצוע ובאדריכלות הישראלית. מתוך הראיון בחרנו להתמקד במספר נקודות בהן יש טעם ושאנו, החיים את המצב בכל יום, נוטים לשכוח. על המקצוע והתחרות בו :"בארץ, המכנים את עצמם 'אדריכלי פנים' משתרעים על פני קשת, שבקצה אחד שלה אדריכלים ובוני ערים בוגרי טכניון, שהלימודים בו כמעט ולא יורדים לרמת עיצוב חללי בית מגורים, ובקצה השני...
• 

  לאדריכלים פשוט אין ביצים להיות יזמים

  27.06.11
  מירב מורן מגלובס ערכה ראיון מסקרן עם האדריכל גידי בר אוריין. כרגיל אצל מירב הראיון לא מציג את השאלות או דעה אישית אלא פשוט נותן לאדריכל לדבר... והפעם יש כמה דברים ששווה לשמוע. אוריין מדבר על המקצוע שלנו ואומר "אדריכלים לא יכולים להיות יזמים, כי פשוט אין להם ביצים. פזילת האדריכלים לכיוון היזמות נובעת מכך שהם למדו שנים, עובדים שנים ומתקשים להרוויח, ובה בעת מתחככים יום-יום באנשים שבקושי גמרו בית ספר, ומצד שני, הם עושים ים כסף. אלא שברוב המקרים מ...
• 

  מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל

  22.06.11
  תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל, רחוב המגדלור 15, יפו פתיחה חגיגית: יום חמישי, 30.6.2011, בשעה 20:00 במסגרת אירועי הלילה הלבן בתל אביב יפו אוצרות: אדריכליות ורד פלוק ושירה נוי גורן תערוכת מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל מציעה פריזמה ציבורית להתבוננות ודיון באדריכלות ישראלית עכשווית. באמצעות עשרים ואחד פרויקטים נבחרים מרחבי הארץ, בנויים ופתוחים, מגוונים בהיקפם ובייעודם, עוסקת התערוכה בחיפוש אחר חריגתו של המעשה האדריכלי היחידני והקונקרטי מתחו...
• 

  למי שייך הרחוב?

  13.06.11
  ...כב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם הייתה זוכה לטיפול נכון יותר ולהרחקת המכוניות. ההעדפה האוטומטית שלנו לתנועת המכוניות על פני הולכי רגל ורחוב שוקק וחי ברורה. כולנו רוצים לחנות ממש מתחת לבית, אם היה אפשר - היינו רוצים להחנות את הרכב כך שתא המטען יהיה צמוד למקרר במטבח. אבל כמתכננים אנחנו צריכים להיות מודעים ואחראים גם לשטח הציבורי שהחזיתות שלנו יוצרות. קחו ל...
• 

  חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?

  12.06.11
  ... חונים (שהם בדרך כלל הגבול האמיתי בין נתיב ההליכה ונתיב הנסיעה), אבל העיקר - למחשב מכוניות זה קל, למחשב הולכי רגל, ילדים, חתולים, רוכבי אופניים - זה החלק הבלתי ישים. המערכת יכולה לעבוד רק אם כל רכיבי התנועה מצייתים לה ונעים על פי הוראותיה. כל עוד יש הולכי רגל שמחליטים פתאום לרדת לכביש - התכנון הזה אינו יותר מאשר הדמייה יפה של סרט עתידני. אבל המחשבה מקורית והנסיון מעניין - הכנסו לכתבה כאן. התמונה מתוך הכתבה - הדמיה של Bjarke Ingels Group .
• 

  סוף עידן המכונית בעיר?

  9.06.11
  יואב לרמן מתמקד בפוסטים האחרונים בבלוג שלו בהרחקת המכונית הפרטית ממרכזי הערים. הפקקים, בעיות החניה וההשפעה של המכונית על האדריכלות הם נושאים ידועים ומוכרים ולמרות הבעיתיות, עדיין מקבלת המכונית את העדיפות על הולכי הרגל. בפוסט האחרון מציג יואב מערכת חנייה עירונית ממוחשבת המותקנת כנסיון בעיר סן פרנסיסקו. מערכת זו מאפשרת לנהג לגלות מקומות חנייה פנויים ואת מחירם לשעה דרך הנייד, או המחשב. אבל יותר מכך - המערכת משנה את מחירי החניות על פי העומס. המער...
• 

  בטיחות בגז ושיפור באיכות החיים

  25.04.11
  ...פתיחת הברז . לכן יש תחושת סיפוק של איכות חיים, חיסכון באנרגיה וחיסכון בכסף, ע"י החלטה נבונה של התקנת מחמם מים אצלך בבית . ישנם מערכות חכמות שיודעות לנצל את אנרגית השמש, קודם להשתמש במים החמים שנמצאים בדוד השמש ואח"כ להיכנס לפעולה ולחמם את המים לטמפרטורה שקבענו מראש . צור קשר עוד היום עם מקצועי לקבלת יעוץ, לגודל מחמם המים, סוג מחמם המים והמחיר .ללא קשר לעובדה כי ההתקנה הראשונית בסופו של דבר אולי יקרה, אך בטווח הארוך זה שווה את זה, כי החיס...
• 

  הקשר בין הבוידם שלנו ולישראליות

  17.04.11
  ...יך רהיטים ישנים חוזרים לחיים ? בדרך לצפון עוצרים בכרכור, אצל הילה כגן בדורותיאה מבית לליפוף. להילה ישנן ידיי זהב שבעזרתן היא מפיחה חיים ברהיטים ישנים. כן, אותן ספות ישנות עם הריפוד הקרוע והרגל השבורה. בכישרון רב, משפצת הילה את הרהיטים ומרפדת אותם מחדש, וכך יוצרת בהם אווירה שאותה אני מכנה עיצוב ישראלי. מאמרים נוספים בנושאי עיצוב ואדריכלות:למה צריך קונספט לעיצוב5 מרכיבים עיקריים לחידוש הביתעיצוב בתים *כל התמונות הן עבודות של דורותיאה מבית לליפוף
• 

  בואו להשפיע על תהליך הרישום והרישוי

  6.04.11
  ...ום – ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל, אדר' יובל יסקי. עמדת סניף האדריכלים הצעירים וריכוז הבעיות שעלו עד כה– נציגת סניף הצעירים, אדר' איילה אבן זוהר/אדר' גלעד רווה. עמדת העמותה - יו"ר עמותת האדריכלים, פרופ' ברוך ברוך. הנחיית הערב: יו"ר סניף הצעירים, אדריכל איתי פלג 20:30 - דיון פתוח לקהל בנושא הליך הרישום והרישוי באדריכלות לאחר מכן, הרמת כוסית חגיגית. נשמח לראותכם. סניף האדריכלים הצעירים, עמותת האדריכלים. טל. 03-5188234פקס. 03-5188235
• 

  הסקר על עתיד כיכר דיזינגוף

  24.03.11
  ...רכב פרטיים ואוטובוסים. 2. שיפוץ והורדת הכיכר למפלס הקרקע:הככר תונמך ותהיה במפלס הרחוב. במרכז הככר תפותח גינה עם עצים וצמחים ופינות ישיבה. הכביש יעבור מסביב לכיכר והגישה לככר תהיה דרך מעברי חציה מרומזרים. תנתן עדיפות להולכי רגל בחצייה לככר. 3. שיפוץ הכיכר, הורדה למפלס הקרקע ובניית חניון תת קרקעי מתחתיה:כמו חלופה ב' ובנוסף יבנה חניון תת קרקעי שיכיל עד 280 מקומות חנייה. בעקבות בניית החניון יבוטלו מקומות החנייה כחול לבן ברחובות סביב הככר והמדרכות בר...
• 

  מתמטיקה עירונית בביסים קטנים

  3.03.11
  ...לתרגום לעברית בפסקה הבאה. מקור: אחד המאפיינים המובהקים ביותר של המחקר מראה שמדדים עירוניים רבים הם בקנה מידה סופר-ליניארי (גדול מאחד) אינדיקאטורים כאלה משקפים מאפיינים חברתיים שאין להם מקבילה ביולוגית והם הביטוי הכמותי לכך שגלישת ידע מניעה צמיחה, שגלישות ידע אלה בתורן יוצרות הצטברות עירונית, ושערים גדולות מקושרות לרמות תפוקה גדולות יותר. משכורות, הכנסה, שיעור צמיחה מקומי, הפקדות בנק, כמו גם מדד החדשנות, הנמדד בעזרת רישום פטנטים ומספר מועסקים במג...
• 

  מתמטיקה עירונית והסטוריה אישית

  21.02.11
  ...ר על אי למשל זו מגבלה פיזית. מנהטן, הונג-קונג, פאריז המקורית. אם יש פוטנציאל של צומת תחבורה מצד אחד ומגבלה פיזית מצד שני, יש פוטנציאל לצפיפות שתייצר הצלחה. אגב גם לתל אביב מגבלה פיסית. בדרך כלל בתיאוריה עיר היא מרכז וסביבו מעגלים. תל אביב מונחת על שפת הים ולכן יש לה רק חצי מעגל סביבה. כל החלק המערבי חסר וזה רק עוזר לה להתקדם מהר יותר. לקרוא כתבה נראה שהידע, הכישרון והזמן שהיו לי הספיקו כדי להבין שישנה נוסחה אבל לא כדי למצוא אותה. זאת הסיבה ש...
• 

  תכנון מגרשי פאדל בישראל - כל מה שצריך לדעת!

  23.11.25
  ...דר אדריכלות נחשבים לחלוצים בתחום. מאיפה הכל התחיל? ההיסטוריה של הפאדל למרות שפאדל נתפס כחדשני וצעיר, הוא נולד כבר בשנות ה־60 של המאה הקודמת: מקסיקו, 1969 – אנריקה קורקוארה, איש עסקים, רצה להקים מגרש טניס בחצר ביתו. בגלל מגבלות השטח, הוא תכנן גרסה מוקטנת של המגרש – מוקפת קירות. כך נולד הפאדל. ספרד, שנות ה־70 – ספורטאים ספרדים גילו את המשחק, ואימצו אותו בהתלהבות. תוך שנים ספורות, הפאדל הפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הספורטיבית הספ...