חיפוש - חדשות , דלת , תא |1| - דף 3

• 

  מקונספט למימוש- מלונאות בעידן משתנה

  13.05.15
  ...הם נמצאים באותו האזור, מציעים אותה רמת אבזור ואותם שירותים? התשובה היא: העיצוב והמיתוג. כשאנחנו בוחרים בית המלון לצאת אליו לנופש, אנחנו מושפעים מהדרך שבה בית המלון ממותג ומנושא העיצוב. למעצבים חדשניים ופורצי דרך יש חשיבות בהגדלת נתוני התפוסה ובהשפעה על חווית האורח". לדברי איריס מושלי, מנכ"לית קבוצת בית & ונוי: " המלונות הם חללים, מעטפת חיצונית וקירות, שמקיימים דיאלוג ביניהם. הצלחנו להביא לכנס מומחים מהשורה הראשונה בתחומי המיתוג, העיצוב והאדריכלו...
• 

  כנס חומרים וטכנולוגיות

  15.09.14
  יום חמישי, 18 ספטמבר 2014, 11:00גני התערוכה ביתן 10 ת"א הכניסה חופשית! כנס חומרים וטכנולוגיות מבית דומוסלוח זמנים 11:00 פתיחת דלתות מושב בוקר 11:30-12:00 אדריכל אמיר מן, מן-שנער אדריכלים // תכנון מבנים בעלי תהליכים וטכנולוגיות בנייה מורכבות – שדה התעופה בתמנע 12:00-12:30 אדריכל יאשה גרובמן // השפעת התכנון הדיגיטלי על האדריכל, אדריכלות וטכנולוגיה - שימושים מתקדמים בטכנולוגיית עיצוב וייצוב מבוססי מחשבי במחקר ופרקטיקה ...
• 

  בואו נבטל את כל מוסדות התכנון...

  15.12.13
  ... הדיור. "צריך לדחות" הוא כותב, "כל רפורמה שפוגעת במוסדות התכנון וביכולת שלהם לעמוד מול לחצי תכנון, שמטרתם הגדלת קיבולת בנייה, אל מעבר לקיבולת הבנייה האופטימלית של קרקע.המסקנה היא שמוסדות התכנון שמייצרים את התכנון, הם מטבע הגדרתם, חסם. חסם חיובי. חסם שאנחנו כציבור, מתוך האינטרסים הציבוריים והפרטיים מעוניינים בקיומו, על מנת ליצור איזונים מתאימים בין הביקושים להיצעים".ואם זה כך, למה בדיוק הממשלה רצה שוב ושוב לרפורמות שכל תכליתן לעקוף את גופי התכנון?
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...דאיות כלכלית הן עבור החברה הקבלנית והן עבור דיירי הבניין. במסגרת תמ"א 38 מקבלים הדיירים הקיימים שידרוג לבניין הבא לידי בטוי בד"כ בשיפוץ חיצוני, הוספת פיר מעלית, הוספת מקומות חניה לדיירים, שיפוץ לובי הבניין ולעיתים אף הגדלת הדירות. כמובן שהערך המוסף החשוב ביותר עבור הדיירים הוא חיזוק קונסטרוקטיבי של המבנה והפיכתו לעמיד יותר בפני רעידות אדמה. הקבלן מצידו מקבל בתמורה לביצוע העבודה מספר יחידות מגורים, בד"כ בקומה הראשונה או בקומות העליונות....
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...נשמע מעולה אבל ברור לגמרי מי יהיו אלה שידחקו החוצה מהמעונות, המלגות והכיתות. למרבה המזל אפשר לפתור את הנושא בקלות - כל מה שצריך לעשות הוא להכריז על העובדים הזרים במשק בית כסטודנטים והניקוד כבר בכיס. מדדים אחרים קוראים להגדלת מספר המלונות בעיר, הכנסים הבינלאומיים ועוד. אתם יכולים לנחש לבד מה יקרה אם כל זה יתגשם. תל אביב לא תהיה עיר עולם, לעולם. כל מה שצריך לעשות זה להסתכל קצת על הנתונים ולהבין שלמעשה אין לתל אביב סיכוי להפוך לעיר עולם אפילו ...
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  ...איים לפי שווי הקרקע לאחר שינוי היעוד - ולא לפי שוויה כקרקע חקלאית - מעניק לחוכרים החקלאים הטבה בשווי עתק, על חשבון הקופה הציבורית, ללא כל הצדקה עניינית. לכן נקבע כי החלטה 727 "היא בלתי סבירה בעליל ובטלה".פורום הקרקעות טען כי ראוי שמקבלי ההחלטות יסתכלו על התמונה הכוללת: המגזר החקלאי, כבר עתה, זוכה להטבות יקרות ערך בבניה, בתעסוקה ובמסחר. מתן זכויות ייזום בקרקעות חקלאיות יאפשר את התעשרותם של מעטים מהנכס הציבורי ויביא להגדלת הפערים החברתיים גם בעתיד.
• 

  מכחולו של אדריכל - חיים היינץ פנחל

  16.12.12
  ...כה המתעדים את יצירתו של האדריכל והמעצב התל אביבי חיים היינץ פנחל, סוקר מיכאל יעקובסון ב Xnet את עבודתו. "היינץ פנחל, האדריכל הנשכח הטוב ביותר בישראל" כותב יעקובסון ומוסיף, "היינץ פנחל היה אדריכל טוטאלי. הוא תיכנן הכל, מידית הדלת ועד קווי המתאר של הבניין כולו. מלון "דן" בתל אביב, מלון "קינג דיוויד" בירושלים, בית קפה "פילץ" המיתולוגי בחוף ימה של תל אביב וחנות הספרים "אלשיך" בפסאז' הוד (שעליה זכה בפרס רוקח לאדריכלות) – הם ופרויקטים נוספים הפכו אותו ...
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ...בה את שאלת המקומיות ואומרת שהגיע הזמן לקבל את גג הרעפים כמות שהוא. “אני גדלתי בילדותי בבית עם גג אדום ולא הרגשתי זרות או שעוד רגע יגיע השלג. גם אם הגג הזה הוא לא מפה ולא היה פה לפני הציונות – אותי לא מעניין לנזוף בה. ברור שהציונות הביאה דברים מחוץ לארץ, הרי היא בעצמה כזאת. זה כמו עם הצמחייה. 90 אחוז ממה שגדל פה מיובא, אז מה? זה אוקלם ומתאזרח. וגם לעברית שלנו ברקע יש ניגון של שפות זרות. מבחינתי, מרגע שהם כבר פה, גגות הרעפים הם אזרחים שווי זכויות”.
• 

  השינויים בתנאי ההתמחות לאדריכלים - קריאה לפעולה

  19.08.12
  ...יף הצעירים בעמותת האדריכלים המאוחדים ו"אדריכלצ'יק":לאחר מספר חודשי דיונים מול לשכת שר התמ"ת בהשתתפות רשם האדריכלים הגענו לנקודת הכרעה. על שולחן הרשם נמצאת הצעתנו לפתרון כלל הבעיות בתהליך ההתמחות. ההצעה מטפלת במכלול הבעיות: הגדלת מספר האדריכלים המאמנים ושינוי הגדרתם, הקטנת ההספקים הנדרשים במהלך תקופת האימון, שינוי מבנה הבחינה לרישוי, פתרון לבעיית הרישום של חלק מבתי הספר, פתרון לנשים בחופשת לידה ולמילואימניקים ופתרונות מנהליים כלליים.הפתרונות שהוצע...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...פני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, הוא היה המפיק ומנהל העבודה... אבל הוא לא באמת תכנן את הפרטים. במבנים הגדולים, בקתדרלות ומבני הציבור האחרים, הנגר הראשי תכנן וביצע את הדלתות והפתחים, אמני הויטראג' את הזכוכית, פסל ראשי ריכז את עבודות הפיסול באבן וכן הלאה. האדריכל נתן הנחיות אבל לא שרטט לנגרים את פרטי העץ ולא את פרטי האבן לסתתים. הוא נתן הנחיות כלליות והם ביצעו. זה היה "ברוח האדריכל" אבל לא ב...
• 

  ייחוד פעולות - פעולה דחופה

  19.03.12
  ...זור בה מהחלטתה לאור ההתנגדויות הרבות שעלו הן מבעלי מקצוע והן מחברי אקדמיה. יש לציין כי חברי המועצה מגיעים מתחומים שונים שאינם אדריכלות ולא בטוח שהם מבינים את המשמעות של ההחלטה עליה הם הולכים להצביע. ישיבת המועצה תתקיים אמנם בדלתיים סגורות, אך נוכחותנו ותמיכתנו חשובה מאד ויכולה כאמור להשפיע על החלטות חברי המועצה.לכן אנו מבקשים מכל מי שיכול להצטרף ולהגיע למקום הישיבה בירושלים ביום רביעי בשעה 15:00 , אנו חייבים להשמיע את קולנו מחוץ לישיבה כדי להבהיר...
• 

  תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית

  4.12.11
  ...עצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה. כעת נדון הנושא שוב בולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) ומופיע בה סימון שיאפשר שינוי יעוד אפשרי. לעצם העניין כותב יאיר בבלוג "ברור ששכונה בשולי העיר היא מנוף להגדלת הנסיעות, כלומר השימוש ברכב הפרטי, וברור שזה מחליש את המרכז וכולי (למרות שאנחנו מדברים על מקום שיהיה מחובר לרכבת הקלה, ובכל זאת יותר קרוב לעיר מרוב שכונות הלווין). גם מבחינה סביבתית ונופית זו קטסטרופה אמיתית. אבל מצד שני י...