חיפוש - חדשות , חוק , כסא |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
בדיקות לפני פתיחת עסק חדש ברישוי עסקים תל אביב
8.11.20...ודם היה רישיון עסק? והאם הרשיון הקודם בתוקף? אם כן עד מתי?- האם קיימת תוכנית מאושרת לעסק הקודם? תכנית עסק מאושרת.- האם העסק הקודם בהליך משפטי? במידה ויש – אזי ההליך המשפטי נגרר לעסק שמגיע במקומו. כגון: תביעה על מבנה לא חוקי.- האם יש לעסק הקודם צו סגירה?- אם לעסק מסויים יש צו סגירה אז גם לעסק שנפתח במקומו, למרות שהוא לא התחיל על העסק, הוא בעצם נפתח עם צו סגירה! משמע – לא יכול לקיים את העסק. מי שלא בודק נכשל!- תכנון העסק והכנת תוכנית עס... -
היחס של הקוביות לצעצועים
22.05.13...תקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במרחב הזה. היה לי את החופש האדריכלי האולטימטיבי, תקציב פיקסלים בלתי מוגבל ולקוח שמסכים כמעט לכל דבר. נזכרתי בכך עכשיו כשקראתי את הכתבות על ביקורו של האדריכל פטריק שו... -
אדריכלות הורגת
14.04.13... אחד לא אכפת. ואתם אטומים, כל אחד יושב בכסא שלו, לא יודע מתי יקרה. לפני חודשיים היה שם פיצוץ של גז ונשרפו שם שני בתים, אבל אף אחד לא מעניין אותו". אז זה לא היזם, לא העירייה, לא הוועדה המקומית ולא המחוזית, לא משרד הפנים ולא משרד האוצר. כולם נקיים מאשמה, נקיים מאחריות. האפשרות שקיימים מקרים בהם המדינה חייבת להתערב ולהקצות כסף אמיתי לשיקום לא עולה בדעתו של אף אחד. המדינה הרי לא יכולה להיות אחראית לחיי התושבים, בטח לא של תושבים עניים באיזו עיר רחוקה. -
של מי הבית הזה בכלל?
25.03.12האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי... -
בעזרת נשים - ערב עיון
4.09.14...קופה מעצבת זו אין זכר או סימן להפרדה פיזית בין נשים לגברים בבתי הכנסת. הקורפוס התנאי והאמוראי, הספרות הפוסט-תלמודית ומקורות חז"ל נמנעים מכל אזכור למחיצה, גלריה, או הפרדה פיזית של נשים בתוך בית הכנסת. "שתיקה רועמת" כלשונו של החוקר גלעד לרר מהאוניברסיטה העברית, שנמשכה עד לימי הביניים המאוחרים, בשלהי המאה ה-13. מאז, יש עזרת נשים בבתי כנסת.עזרת נשים, טיפולוגיה המצויה במבני דת ביהדות בלבד, היא המקום בבית הכנסת המיועד לנשים, בנפרד מהמקום המיועד לגברים...







