חיפוש - חדשות , חוק , מגדלים |1|

• 

  מה הקטע עם מגדלים בעיר?!

  26.06.13
  יום רביעי, 3 יולי 2013, 19:30בר סטורג', דיזינגוף 98, תל אביבאורלי אראל סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף תכנון העיר מספרת לנו על כוס בירה מה הקטע עם מגדלים בעיר?!רוצים להבין כמה מגדלים נבנים בעיר שלנו? למה זה קורה ואיפה זה יקרה בשנים הקרובות? מי מחליט על אחוזי הבנייה ועל פי מה הם ניתנים? האם תיפסק הבנייה לגובה במרכז העיר או שמא זו רק ההתחלה?בואו לשמוע ולשאול שאלות. "מה הקטע?!" הינה סדרת מפגשים שמתקיימת בברים ובבתי קפה ביוזמת מזא"ה 9, בית הצעירים של עיר...
• 

  מי בונה מגדלים בירושלים?

  10.03.11
  תוכנית המתאר החדשה ואדריכלים זרים. במאמר שפורסם בהארץ נכתב על תוכנית המתאר החדשה המציבה בליבה של העיר "עשרות בודדות" של מגדלים. במקור כללה התוכנית הערה שמטרתה לעודד אדריכלים בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים. למרות שהסעיף הזה הושמט בסופו של דבר, נראה שהמעורבות הבינלאומית לא מעטה. הכתבה מעלה כמה שאלות חשובות לגבי העיר - עד כמה אפשר לשלב מגדלים בתוך מרקמים היסטוריים ייחודיים מסוגם בעולם? כיצד מתמודדים עם תקנות הבנייה המחמירות המחייבות חיפוי בא...
• 

  קול קורא - מגדלים כאיכות אורבאנית

  5.06.13
  תערוכה: מגדלים כאיכות אורבאנית בתל אביב ובישראל עמותת האדריכלים בישראל פונה בזאת לציבור אדריכלי ישראל לשלוח עבודות לועדת האוצרים של תערוכת "מגדלים כאיכות אורבאנית" לצורך הצגתם בתערוכה בישראל ובמדינות אחרות בעולם. התערוכה בשיתוף עיריית תל-אביב – יפו, ארגון האדריכלים הבינלאומי, ה- UIA וארגון ISRAEL-CTBUH תוצג בערים שונות בתיאום עם הנהלות ארגוני האדריכלים ועיריות במדינות השונות. טקס הפתיחה הראשון של התערוכה יתנהל במקביל ...
• 

  ראם קולאהס חונך קומפלקס מפלצתי בעיר הולדתו רוטרדם

  27.11.13
  ראם קולהאס, האדריכל והתאורטיקן ההולנדי המפורסם, חתן פרס פריצקר ומחבר הספר פורץ הדרך "הזיית ניו-יורק", חונך השבוע מבנה איקוני נוסף, הפעם לא בסין אלא דווקא בעיר הולדתו - רוטרדם.נעמה ריבה כותבת ב-Xnet אודות ה"האלמנט הבנוי הגדול ביותר שהתרומם אי פעם מעל האדמה השטוחה והבוצית של הולנד. הקומפלקס, שפירוש שמו הוא "הרוטרדם", זכה לכינוי Slab Tower (מגדל פרוסות הבשר)". ואוטר ואנסטיפאוט, פרופסור לעיצוב ופוליטיקה באוניברסיטת דלפט לא מתרשם מהגשמת חזון העיר הורט...
• 

  צפיפות, בנייה גבוהה והמרחב הציבורי

  14.10.13
  ד"ר אדריכל יודן רופא, רושם בבלוג "סביבות" אודות צפיפות בנייה גבוה והמרחב הציבורי: "בניינים גבוהים מעוררים בנו תחושות מעורבות. מצד אחד יש משהו מלהיב בגורדי שחקים. מי מאיתנו לא התפעם לנוכח קו הרקיע של עיר גדולה על שלל מגדליה? בניינים גבוהים מסמלים עבור רובנו קידמה ועושר. מי לא היה רוצה לגור בקומה העליונה של בניין גבוה - להנות מהנוף הנשקף מבעד לחלונות? להרגיש את תחושת ההתעלות שנלווית למבט על העולם מלמעלה? מצד שני, מי רוצה לחיות בצילו שך בניין גבוה, ...
• 

  המגדלים של ישר אדריכלים עולים שלב

  3.08.11
  כתבה של נועם דביר ב"הארץ" מספרת על שני מגדלים ישראליים שיתחרו על פרס מגדל השנה בעולם. המגדלים הנבחרים הם מגדל רוטשילד 1 ומגדל W בשכונת פארק צמרת ושניהם תוכננו על ידי האדריכל אבנר ישר. זו הפעם הראשונה בה נבחרים מגדלים מישראל להשתתף בתחרות. תחרות "גורד השחקים הטוב ביותר" (Best Tall Building Award) מאורגנת על ידי המועצה האמריקאית לבנייה גבוהה. מדי שנה מארגנת המועצה כנס בינלאומי ומקיימת תחרות בין מגדלים מרחבי העולם בחלוקה לאזורים. שני המגדלים התל אב...
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ...ה יותר. תושב עירוני מוציא פחות חשמל על מיזוג והרבה פחות דלק על תחבורה מאשר חברו מהפרבר. כל מי שתומך בהפיכת העולם לירוק יותר חייב לדחוף לבניית מגדלים כמה שיותר. טוקיו ירוקה יותר מפריז.תבחר! או מגדלים או דיור יקר.אין מה לעשות, חוקי ההיצע והביקוש מנצחים בסוף את כולנו. בכל מקום בו התקנות מחמירות ואנשי השימור הולכים ומתחזקים מחירי הדיור עולים מעל לממוצע הארצי. הבעיה הגדולה ביותר עם השמרנים היא שהם אף פעם לא מסתפקים במה שבאמת חשוב. אם יש 3000 בניינים ל...
• 

  פרויקט שער העיר של ראשון לציון

  30.12.12
  ...נוני. בתחרות סגורה לעוד פרויקט מיותר במקום הלא נכון זכה משרד האדריכלים "קנפו-כלימור" (התמודד מול המשרדים "ניר- קוץ", "ישר אדריכלים" בשיתוף רון ארד, "באה אדריכלים" ו"ברעלי לויצקי כסיף"). התחרות היא על תכנון פרויקט גרנדיוזי של מגדלים, שטחים בנויים ופתוחים על פני כ-500 אלף מ"ר הממוקמים מעל למחלף בכביש 20.זה פרויקט שלא יקרה וטוב שכך. לא יקרה כי הוא יקר כלכלית מעבר לכל סיכוי, הוא מיותר לחלוטין מבחינה עירונית לראשון לציון. הוא מחבר באמצעות אלמנט לא נכו...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה ...
• 

  פארק גבעתיים כדוגמה

  5.05.13
  ...בבלוג "אורבונולוגיה" ומנתחת את מבנה הפארק."בשני העשורים האחרונים" היא כותבת, "שכונות חדשות בישראל מתוכננות כמתחמים סגורים אשר במרכזן פארק גדול רחב ידיים. לרוב, הפארקים הללו מהודרים ומטופחים מאוד ומציגים מרחב ירוק, סטרילי וממושטר, כזה המיועד בעיקר לתושבי השכונה. פארק גבעתיים מדגים כיצד אפשר לתכנן מרחב ירוק מוקף מגדלים בצורה אחרת; לא כמתחם סגור ואקסקלוסיבי, אלא כמרחב ציבורי המתפקד כמחבר עירוני, המזמין מגוון של משתמשים מכל חלקי העיר והסביבה הקרובה".
• 

  שם זמני 2025

  20.03.11
  ... הסביבתיות, הכלכליות והתרבותיות של תוכנית המתאר של תל אביב , או "תל אביב 2025". חזון: אוטופי/ דיסטופי כיצד תיראה תל אביב-יפו בעשורים הקרובים?עיר ירוקה עם פארקים ושטחים פתוחים, שבילי אופניים ותחבורה ציבורית יעילה; עיר צפופת מגדלים וכבישים סואנים; עיר צעירה; עיר לעשירים בלבד ואולי תמהיל מגוון אשר יכלול הכל מהכל? בימים אלו מתגבשת בעיריית תל אביב-יפו תוכנית מתאר המבקשת לענות על שאלות אלו. התוכנית נמצאת לקראת אישור במועצת העיר ואמורה לקבוע את או...
• 

  איך מתמתן הסגנון עם הגובה

  5.02.12
  ...בנה נפחי שיטתי, ברור ומגובש, ללא שברים נפחיים ופריצות קונסטרוקטיביות." כותב מטלון ומסכם "השמרנות הזאת (הקונסטרוקטיבית) הובילה את המעצבים הדה-קונסטרוקטיביים לאמץ שיטה ששנים רבות הם עצמם לעגו לה והיא, הדבקת חלקים מלאכותיים למבנה, חלקים שאין בהם כל צורך קונסטרוקטיבי והם למעשה לא יותר מאשר קישוט רדוד ומאולץ, כפי שניתן לראות בכל מבנה המאופיין כפוסט-מודרני ועכשיו גם על מעטפות גורדי השחקים הקרויים, מגדלים דה-קונסטרוקטיביים".פוסט תאורטי במקצת אבל מומלץ.
• 

  "הנאה בזיקה" במגדלי אקירוב

  9.02.14
  ...בהארוחה הרביעית של מיזם "הנאה בזיקה" תתקיים למרגלות מגדלי אקירוב מתוך הפוסט "אוכלים אותה בזיקות ההונאה" שפרסם יואב לרמן:"זיקות ההנאה האלה הן מעין תשורה של יזמי נדל"ן לציבור הרחב ודוגמאות מהעת האחרונה (ולא רק) כוללות בעיקר רחבות קטנות בשולי מגדלים כאלה ואחרים, שתוכננו על-מנת לגרום למינימום של אנשים לעבור בהן או לשהות בהן. רחבות אלה בדרך-כלל מוחבאות, סחופות רוח וחסרות אלמנטים נוחים לישיבה עליהם" >> האירוע פתוח לכולם. מוזמנים להביא אתכם שמיכות ואוכל
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  ... אלו אנשי הכספים".הדס שפיר מראיינת את רכטר ומקבלת ממנו כמה תובנות על מעמד האדריכל, על מגדלים ועל תכנון עירוני. הערות מעניינות במיוחד הוא משמיע לגבי תכנון "הגוש הגדול" של תל אביב. "זה משהו שאני רואה ככישלון אישי שלי", הוא מסביר. "הכישלון הוא לא במובן שאנחנו כארכיטקטים לא היינו טובים, אלא שכל העקרונות האורבניים שניסינו להחיל, כמו בנייה מרקמית של מבנים בגובה מסוים שניצבים במרחק קטן מאוד זה מזה - לא יצאו אל הפועל."*הצילום, מתוך הכתבה, צלם - עמית שעל.
• 

  ארכיתור 113: חוזרים לשרונה

  4.02.14
  ...רים לשרונהבהדרכת ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור של עיריית תל אביב יפו, עורך התוכנית ומיישמה. הסיור יסקור את תהליך התכנון האינטגרלי של הפרויקט: מהחזון של מרכז המטרופולין הלאומי. מטלות, מחלפים חדשים. התוכנית הכוללת בנייה רוויה, מגדלים , כביש ציבורי תת-קרקעי, ועד לרעיון השימור והיישום שלו עד הידית והמשקוף.הסיור ידגים כיצד ניתן בפרויקט מורכב בישראל לשלב את כל קני המידה למכלול אדריכלי העונה לסוגים רבים של צרכים. והפרק ההיסטורי : מהקמת המושבות הטמפלריות...