חיפוש - חדשות , חוק , קש |1| - דף 7

• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ... כ"ץ, חברו לקיבוץ געתון, בתבליטי הקיר ברחבי הקיבוץ ובמיוחד בחדר האוכל. "השילוב המיוחד של אמן ואדריכל מאותו קיבוץ איפשר ליצור באמצעות שפתו הסימבולית-גרפית של שמואל כ"ץ מוטיבים קיבוציים ישראלים עממיים", מציין יובל דניאלי, אמן וחוקר תולדות האמנות והאדריכלות הקיבוצית. "הם מופיעים בתבליטי הקיר של געתון ומביאים לשיא את הגישה של אמנות ציבורית למען רבים".השינויים המפליגים שחוותה התנועה הקיבוצית לא פסחו על הבניינים של באר, אך באופן מפתיע ובניגוד לבניינים ...
• 

  ממחקר לתעשייה

  30.08.15
  ...ולהנצחת פועלו של אבי המשפחה, אהרון פיינר עדן ז"ל, מחלוצי תעשיית הפלסטיק בישראל, מקים מפעל "סוכית" וחברת "צאג". איש חזון ועשייה אשר האמין ביזמות, בנייה ועשייה, לחיזוק החברה והתרבות בישראל.במפגש יתארחו פרופ' עודד שוסיוב, חוקר המתמחה בתחום הביוננומימטיקה ומשה רובינו, מנהל סדנת הפלסטיקה בשנקר וידברו על הקשר בין מחקר ליישומים תעשייתיים ומעבר של רעיונות מהמעבדה אל אולם הייצור.________________________________________תכנית הערב, פירוט לפי זמנ...
• 

  אבני הבניין של השיכון הציבורי - הספר וההרצאות

  22.07.14
  ...הפיזית, החברתית והערכית של מדינת ישראל. התפרסם ביוזמתו של משרד הבינוי והשיכון, וכתיבתו, לוותה בהנחיה מקצועית של אגף האדריכל הראשי.מחברת הספר - ד"ר הדס שדר, חוקרת השיכון הציבורי. הפצת הספר היא על ידי משרד הבינוי והשיכון בלבד. עותקים נשלחים לספריות של הפקולטות לאדריכלות, למוסדות התכנון, למהנדסי ערים ולגופי התכנון. חוקרים, אדריכלים ובעלי עניין המתעניינים בספר, מוזמנים ליצור קשר עם מנהלת לשכת האדריכל הראשי, גב' מירב גורדו בדוא"ל: [email protected].
• 

  דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל

  12.07.14
  ... לחודש והוא בן 92, אשר היה לו חלק מכריע בשינוי הנוף האדריכלי בישראל. בשנת 1983, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 אלף מ"ר של שטחי מסחר כבר אי אפשר לנתק את השפעתו על הנוף המקומי. עזריאלי כינה את המסחר שהתקיים לפני המצאת הקניון ...
• 

  ביומימיקרי - תכנון בהשראת הטבע

  13.05.14
  ... שתוכננו על ידי בודק אדריכלים במהלך השנים האחרונות תחת הכותרת ביומימיקרי - תכנון בהשראת מערכות מן הטבע, נפתחה השבוע באוניברסיטה למדעים בפוטסדאם, גרמניה (University of Applied Sciences, Potsdam, Germany). תחום הביומימקרי אותו חוקר ומקדם האדריכל מוטי בודק מזה זמן רב מעורר התלהבות גדולה ואנו מנצלים את ההזדמנות לספר עליו קצת יותר.ביומימיקרי (חיקוי החיים) היא דיסציפלינה עכשווית ומתפתחת בעולם כולו המבקשת למצוא פתרונות אפקטיביים ובני קיימא לאתגרים הע...
• 

  תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי

  4.04.14
  ...ורא תיגר על תפישת השער המקובלת ועושה שימוש יפה וראוי בקפל הקרקע המלווה את כביש הכניסה לטכניון" ציינו השופטים, "ההצעה משלבת בטופוגרפיה מבנה-דופן המלווה את תנועת הולכי הרגל לקמפוס. נוצרת חווית מרחב והתייחסות טובה לנוף הקרוב והרחוק".בתחרות שהוכרזה באוקטובר 2014 נדרש להציע ביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית, תוך התייחסות לדרישות תנועה ותחבורה, בטחון ובטיחות. הצעתם של אדריכל משה שמש ואדריכל אורי כפיר מציגה פתרון רגיש וצנוע ה...
• 

  תכנן לי כבשה, או מרחב ציבורי..

  5.03.14
  הנה רעיון למחשבה.. בעידן המופלא המוזר או אם תרצו ההזוי שלנו.. בו ה-כ-ל קורה ברשת.. למה לא לתכנן ולממן פרויקט בעזרת הרשת?הצורך וההכרח בתכנית כוללת, המתכננת לטווח הרחוק, כבודו במקומו. מאידך, דברים של כאן ועכשיו, ברי ביצוע- מדוע שיתעכבו זמן כה רב בגלל נבכי ביורוקרטיה בעיות תקציביות. הנה הצעה לעידון וייעול של הליך התכנון העירוני, בו אנו הופכים כה רבות. אולי פתח ליצור מערכת שעובדת יחד בשיתוף פעולה. כאשר היתרונות של כל שיטה יוצרים אינטגרל אוטופי אחד.כנ...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  או- כך כותבים "לא רע בכלל" על פרקטיקה שצריכה להתבצע "טוב- לכל הפחות"."מגורים לא צפופים, רחוקים מהכל, הם הרבה פחות בריאים לילדים, הרבה פחות בטוחים, בגלל דומיננטיות המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואיל...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  בואו נבטל את כל מוסדות התכנון...

  15.12.13
  "מה הקשר בין מחירי הדיור לרפורמות בחוק התכנון והבניה הנוחתות עלינו חדשות לבקרים?" שואל בלוג המרפסת ועונה "כמעט ואין קשר". הבלוג מציע כתרגיל מחשבתי לבטל לחלוטין את כל וועדות התכנון ומראה עד כמה אין זה יעיל להורדת מחירי הדיור. "צריך לדחות" הוא כותב, "כל רפורמה שפוגעת במוסדות התכנון וביכולת שלהם לעמוד מול לחצי תכנון, שמטרתם הגדלת קיבולת בנייה, אל מעבר לקיבולת הבנייה האופטימלית של קרקע.המסקנה היא שמוסדות התכנון שמייצרים את התכנון, הם מטבע הגדרתם, חסם...
• 

  בית בסלע

  11.12.13
  ... ערב אחד למסעדה בתוך הסלע הזה. הדבר היה כפלא בעייני. אז לא ידעתי שמדובר בבית של מישהו.. אבל תמיד המשכתי לתהות בפליאה על המקום הקסום הזה.. בו לא ביקרתי שוב.וכך היה מרגש מאוד להיתקל פתאום בכתבה הבאה, שעשתה לי קצת סדר בזיכרון הרחוק-מתוק-רומנטי הזה.. "הרבה אנשים חולמים על בית בטבע, במקום מבודד, אבל רק מעטים הולכים עם החלום עד הסוף. אם מבקשים אותי להגדיר את ניסים במשפט אחד, זה מה שהייתי אומרת עליו: האיש שהלך עם החלום שלו עד הסוף." "אפשר לומר שהוא יוצא...
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...הנדס צבי אילון מציג את הצד האפל של תכניות תמ"א 38 - האם התמריץ שנועד לחזק מבנים כנגד רעידות אדמה בכלל משמש לכך? בין הקבלן שמטרתו רווח מקסימלי והדיירים שרוצים עוד חדר לכל דירה, מי נשאר לוודא את חיזוק הבניין, מטרתו המקורית של החוק?--- --- ---תמ"א 38 וגלגולה המתקדם יותר, תמ"א 38/2 הן תוכניות שניזמו ע"י המדינה ומטרתן לעודד חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"...
• 

  אדריכלות המשפט

  19.11.13
  ...ים בין החוק לאזרח." בלוג מקסים ומעמיק של כרמל חנני, על הקשר שבין חלל למשפט. חנני טוענת שהחלל המשפטי עשוי לתרום לקיומו של הליך צודק יותר, במידה והיחס כלפיו יפסיק להיות כאל רקע פאסיבי בלבד. ומדגימה זאת על ידי קטעים נבחרים מעבודה שהשוותה בין מרחב המשפט בבית המשפט העליון בירושלים, לזה המתואר ברומן "המשפט" של פרנץ קפקא, כחלק מסמינר "משפט וספרות" באוניברסיטת תל אביב. באותה נשימה, ממליצה מאוד לקרוא את הספר "המשפט" של קפקא! והפעם לא בגלל הבגרות בספרות.
• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  ... וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפטנטים. אולם, מודל המחקר אינו תואם ערים גדולות ומאוכלסות באסיה ואפריקה. החוקרים טוענים כי הסיבה לכך היא תשתיות ותחבורה גרועות בערים אלו לעומת ערים מערביות, שלמעשה מפרידות בין התושבים וכך לא בא לידי ביטוי האלמנט המיטיב של הצפיפות.ניתן להיווכח כי החוקרים מנפקים מודל ל'ערים מצליחות' אולם מסייגים אותו באומרם שרק 'ערים מצליחות' מתאימות למודל. קשה לקחת ברצינות מחקר כזה.
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...הבאים הם תל-אביב (12.4%), פתח תקווה, קריית אונו וגבעת שמואל (10%), רחובות, נס ציונה ויבנה (9%) ורמת גן וגבעתיים (8%).אם נרחיב את היריעה עוד נגלה נתון נוסף - הנשאלים התבקשו לציין מהם השיקולים בגללם הם גרים במרכז ולא יצאו עוד רחוק יותר לחיפה או ירושלים. ובכן, השיקול של "זמן על הכביש", כלומר השיקול של נגישות לעבודה עמד על 13% בלבד.עכשיו בואו נסכם את כל זה ונחשוב בהגיון - לעובדי הייטק אין בעיה למצוא עבודה כמעט בכל מקום בארץ. המשכורות שלהם גבוהות יחסי...