חיפוש - חדשות , יחד , שער |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
לעבור משרד ולהישאר שפויים
21.01.18...רדים, יקצו לכם איש קשר אתו תוכלו לתכנן ולנהל את המעבר לאורך כל שלביו עד להתמקמות במקום החדש – יתרון שללא ספק יכול להביא אתו לא מעט שקט נפשי. מתי הכי טוב להוביל את המשרד כשעוברים משרד חשוב לעשות זאת במהירות האפשרית אך יחד עם זאת לא לפגוע באיכות ומקצועיות שירות ההובלה. לכן, אחד הדברים שצריכים לתת עליהם את הדעת הוא הזמן המתאים ביותר למעבר. בהתחשב בעובדה שמרבית המשרדים ממוקמים באזורי מסחר צפופים שמאופיינים בעומסי תנועה, בחירה במועד הלא מתאי... -
יום עיון בנושא שימוש בחומרים ממוחזרים למיסעות
25.09.16...ההיבטים הסביבתיים והתפתחות הטכנולוגיה בחו"ל, תוצג גם היא כמו גם ההיבטים ההנדסיים ארוכי הטווח, הצורך הסביבתי והתועלת הכלכלית חוברים יחדיו ליצירת מסעה יעילה, חסכונית וירוקה!יום העיון יתקיים ביום שלישי 27 בספטמבר 2016בין השעות 12:00-17:30בבניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביברחוב ג'ורג' וייז מול שער 14לדרכי הגעה לחץ/י כאןמרכז יום העיון: מהנדס דורי אלקלעילפרטים נוספים והרשמה לחצו כאןהמידע באדיבות אתר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה -
באר בקיבוץ | האדריכלות של מנחם באר - תערוכה
10.07.16.... טלמור מעיד, לאחר שביקר בין עשרות המבנים, כי התרשם מהעובדה שכל המבנים של באר ממשיכים לקיים בתוכם פעילות אנושית, "מבנים שבחלקם אין מיזוג אוויר, אך אפשר למצוא בהם אנשים שיושבים, רואים סרט, שומעים הרצאה, שרים בציבור או אוכלים ביחד". עמרי טלמור מתמחה בצילום אדריכלות ונוף בנוי. בוגר החוג לתקשורת צילומית במכללת הדסה בירושלים. הציג עבודות במגזיני אמנות וצילום בישראל ובחו"ל. הציג תערוכות יחיד וקבוצה בגלריות בירושלים, בחיפה, בלוס אנג'לס, בסן דייגו ובפורט... -
תערוכה - האדריכלות של מנחם באר
20.09.15... מיזוג אוויר, אך אפשר למצוא בהם אנשים שיושבים, רואים סרט, שומעים הרצאה, שרים בציבור או אוכלים ביחד".מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן – אשדות יעקב מאוחד.שעות פתיחה: ב' עד ה' – 10 עד 15. שישי וערבי חג – 10 עד 13. שבתות וחגים – 10 עד 14. יום א' סגור. לתיאום ביקור במועד אחר: [email protected]אירוע פתיחה בהשתתפות האדריכל, הצלם והאוצר יתקיים בשבת 26.9.15 בשעה 11:30. התערוכה תינעל ב- 14.12.15. צילומים: עמרי טלמוראוצר: מיכאל יעקובסון -
הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)
1.04.14מריאן מאירוביץ', סטודנטית שנה ה' במחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה, יחד עם האדריכל יניב מאירוביץ', זכו במקום הראשון בתחרות פומבית לתכנון שער הכניסה המערבי לטכניון - מסלול סטודנטים ואדריכלים רשומים. תיאור ההצעה הזוכה:העדר התכנון של שערו המערבי של הטכניון מאופיין בעיקר על בטלאים רבים ובשל כך תפקודו כמערכת כניסה מתערער. ייחודיותו של השער הקיים מתקיים תודות לחזית ההר הדרמטית הנוכחת בעת המבט אליו. עקרונות התכנון נבנים תוך ניצול יתרון זה וה... -
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12...בר בבני אדם. המיכל עצמו משתנה פחות.לא קשה להעריך ולהשוות מספר ערים, תוך מתן משקל על פי שיקולי החוקר, לכל סעיף אשר הצענו. לפנינו שני פראמטרים בלתי תלויים זה בזה. בעזרתם נקבל השוואה מספרית לכל עיר: ציון ה"אינטנסיביות" באחוזים, יחד עם ציון ה"רב גוניות", באחוזים, נותנים זוג מאפיין מסוים. (לא הכי מדויק, והוא תלוי בהשקעה שלנו במחקר).יש להדגיש, כי "המתמטיקה" העירונית היא משנית בשיקולים שהבאנו. הכוונה למספרים של "צפיפות", "אחוזי בניה" וכו', שהם פשוטים למ... -
ארכי-תור הספרייה הלאומית
26.07.16...ומי, משכנה של הספרייה הלאומית, מפסגות אדריכלות דור המדינה ודוגמא מקומית מפוארת לשלב השני של אדריכלות תנועת המודרניזם, זה שהחל לאחר מלחמת העולם השניה. המבנה תוכנן בשיתוף פעולה ע"י שלושה מהמשרדים המובילים של התקופה, והתכנון מתייחד בהידור ובפשטות, וכפי שצויין רבות, ברוח עקרונותיו של לה-קורבוזייה. חוש המידה של צוות המתכננים בתכנון מערך חללים נעים ומואר, ובו פרטים פיסוליים ועשירים, מקנה לו את מקומו החשוב בסיפור האדריכלות הישראלית.הסיור יעסוק באדריכלות... -
כנס העסקים השלישי של הבנייה והנדל"ן
25.12.11... נס ציונה 7, תל-אביב הנכם מוזמנים לכנס העסקים השלישי של הבנייה והנדל"ן תחום הבנייה והנדל"ן לא יורד מהכותרות, ונראה כי ימשיך כך בעתיד. עדיין ישנן שאלות רבות אשר נותרו ללא מענה חד משמעי, הדעות רבות וקשה להבחין בתשובה ההולמת. יחד עם זאת, ישנן שתי עובדות שאי אפשר להתעלם מהן:1. כל אחד מאיתנו צריך קורת גג2. למרבית האוכלוסייה, קנייה/בנייה/שיפוץ בית - זו העיסקה של החיים. בכנס יתייחסו מומחים בתחום לסוגיות אלו ואחרות, וינסו להשיב על שאלות בוערות ... -
הבונקר והחממה, איך חיפשתי ולא מצאתי סגנון ישראלי
8.12.11...ם מאין לה לאדריכלות הישראלית לשאוב את השארתה? האם מן המורשת המקומית, השייכת לעם אחר? ואולי מהמודרניזם האוניברסאלי השייך ל'כולם'? או שמא מן האופנות המתחלפות בשערי המגזינים?ואולי צריך לחפש את ההשראה בשני טיפוסי מבנה שהם, ביחד ולחוד, הקונקרטיזציה של האידיאלים הציוניים – הבונקר הצבאי מחד, ומולו החממה החקלאית?האם השילוב ביניהם הוא מפתח לסגנון מקומי, המעוגן במציאות חיינו?ערן טמיר-טאוויל הוא אדריכל, אוצר הגלריה בבית האדריכל, כותב בבלוג 'ערסיטקטורה'...







