חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , קטלוגים , ים , נגר |1| - דף 6
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית
11.03.12בתכנית The Voice השווה אביב גפן את המתמודדים לרהיטים, את הנבחרת שלו לספת קטיפה ירוקה ומיוחדת, ואת הנבחרת של רמי ל"איקאה". האם ההשוואה לאיקאה היא עלבון? האמת היא שהוויכוח הזה מלווה את תולדות העיצוב מראשית המהפכה התעשייתית.ראשית, כדי להבין למה בדיוק התכוון אביב גפן בכינוי "איקאה" צריך לראות את העולם דרך העיניים שלו. אביב הוא היפסטר טיפוסי, מונח שגם אני לא הכרתי עד לפני כשבוע אבל יושב עליו כמו כפפה. הנה התיאור של היפסטר כפי שרואה אותו בלוג "הציווי ה... -
המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור
24.10.11כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ... -
הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט
25.08.11בית המשפט קיבל את טענותיה של צברית שפאן, הנדסאית אדריכלות כנגד הבעלים של הוילה שתכננה וחייב אותו לשלם 407 אלף שקל הכוללים את שכר הטרחה שלה, וכן פיצוי על עוגמת נפש עקב אי מתן קרדיט בפרסום הבית. פסק הדין מעניין בשל מספר סוגיות שעולות ממנו בעיקר בנושא זכויות יוצרים, קרדיט על עבודה וכן דרכי חישוב לפיצוי. צברית שפאן תכננה ב 1999 את "הוילה המרוקאית" בקיסריה עבור עודד בן זאב, הבעלים שהתחמק מאז בטענות שונות מתשלום שכר הטרחה שלה. המבנה שעיצבה הפך לשם ... -
האם אתה יען?
3.08.11יפי הנפש העירוניים, או בשמם המקוצר יע"נים הוא הכינוי שהמציא דניאל לכל אותם אדריכלים שאתה יודע מראש מה יגידו. בכתבה האחרונה שלו הוא מסנגר על כיכר התזמורת (כיכר הבימה) ובאותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין ... -
תחרות - אדריכלות זכוכית 2050
7.06.11תחרות בינלאומית פתוחה מציגה את השאלה: איזה סוג של ארכיטקטורת הזכוכית יוקם בשנת 2050, 40 שנה מהיום? התחרות רעיונית, נושאת פרסים מרשימים (פרס ראשון בשווי 84 אלף שקל למשל) וההרשמה פתוחה לקהל הרחב וללא עלות הרשמה. תאריך הגשה אחרון – 1 לאוגוסט 2011, נא שימו לב לכך שגיליון ההגשה הבודד צריך להגיע פיזית למארגני התחרות עד למועד זה. מדברי המארגנים "עיצוב 2050" הוא נושא הקונגרס העולמי הבא של איגוד האדריכלים הבינלאומי (UIA), שייערך בטוקיו בספטמבר 2011.... -
נגרות- עץ נישה שקועה
19.08.25נגרות- עץ נישה מדפים שקועים לחנות מסחרית +משקוף נגרות -
שרטוט ספרייה עם מגירות ותאים
30.05.23שרטוט של ספרייה א-סימטרית עם מגירות אחסון ותאים פתוחים בגדלים משתנים. ספרייה יפהפה - הוכנה לחדר עבודה. -
ארון כיור חדר רחצה
19.07.22ארון כיור כפול לחדר רחצה, מתוכנן בנגרות אישית, בגודל של 170X50 ס"מ. בצד ימין עגלת כביסה ומשמאל 3 מגירות. סרגלי הפרדה בין מגירה למגירה ומסביב כמסגרת ארון. -
חזית ספריה
29.07.21חזית ספריה מעוצבת עם מקומות ישיבה עגולים לילדים -
שיחות על עיר
11.01.16סדרת המפגשים 'שיחות על עיר' מהווה במה לדיון אודות מאפיינים ועקרונות של עיר ועירוניות, תכנון ערים, תפקידיה ומשמעותה של העיר בתרבות העולמית ובמרחב הישראלי. בכל ערב, יארח אדריכל ומתכנן הערים נחום כהן אורח לשיחה פומבית אודות מאפיינים שונים של עיר ועירוניות, בהיבטים תכנוניים, אשר במהלכה יוזמן קהל האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.#2. ערים מעורבות. נחום כהן מארח את אדיב דאוד נקאשחלק מעריה המרכזיות של מדינת ישראל הן ערים מעורבות. מושג זה - 'ערים מעורבות'... -
לחיות בגן עדן
11.01.16רוב המכריע אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, כשתהליך העיור הולך וגובר עם השנים. מאז המהפכה התעשייתית נתפסת העיר כמקום מזוהם וצפוף אשר אינו ראוי למגורי אדם. כתשובה לכך נולדו יצורי כלאיים בדמות ערי גנים למיניהן ופרוורי שינה חד גוניים. האם התשובה לעיר היא הפרוור? בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. האם עיר צפופה צריכה להיות גם אפורה ומזוהמת? גם במקרה הזה, בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. בשיחה עם הגר ונעמה, נדבר על העיר כמקום הטוב ביותר והבריא ביותר לחי... -
צפיפות, בנייה גבוהה והמרחב הציבורי
14.10.13ד"ר אדריכל יודן רופא, רושם בבלוג "סביבות" אודות צפיפות בנייה גבוה והמרחב הציבורי: "בניינים גבוהים מעוררים בנו תחושות מעורבות. מצד אחד יש משהו מלהיב בגורדי שחקים. מי מאיתנו לא התפעם לנוכח קו הרקיע של עיר גדולה על שלל מגדליה? בניינים גבוהים מסמלים עבור רובנו קידמה ועושר. מי לא היה רוצה לגור בקומה העליונה של בניין גבוה - להנות מהנוף הנשקף מבעד לחלונות? להרגיש את תחושת ההתעלות שנלווית למבט על העולם מלמעלה? מצד שני, מי רוצה לחיות בצילו שך בניין גבוה, ... -
גימנסיון וקולוסיאום. ספורט לאלפים וספורט לאלופים
8.10.13החל מיום ו', 18 באוקטובר 2013, 12:00 (פתיחת התערוכה)ועד יום ה', 31 בנובמבר 2013.גלריה זהזהזה, האנגר 21, נמל תל אביבתערוכה חדשה בזהזהזה:גימנסיון וקולוסיאום. ספורט לאלפים וספורט לאלופים. אדריכל שלמה גנדלר, אדריכל מידד גנדלר / V5 אדריכלים.התערוכה מציגה את תפיסתו של אדריכל שלמה גנדלר כפי שהיא באה לידי ביטוי בעבודתו הנרחבת בתחום התכנון לספורט. בבסיס התערוכה תפיסה אשר התפתחה במסגרת הרצאות וסדנאות אשר נערכו ע"י אדריכל שלמה גנדלר במספר כנסים בינלאו... -
לשמר, לזכור ולשנות מהקצה
10.04.13...לא היכר כמעט. האם מבנה שעוסק בעבר ראוי גם הוא לשימור?"העבודה הזאת נעשית בהרבה אהבה למקום", מסביר בכתבה האדריכל עודד רונזנקיאר מ-SO Architecture שתכנן את המבנה החדש. "זאת גישה אחרת לשימור, שלא דוגלת בכך ששימור זה להשאיר את הקיים, אלא להיפך, שבניינים צריכים לשנות את יעודם, את שטחם ואת הגיאומטריה שלהם בהתאם לצרכים העכשוויים (...) האנשים הכואבים היו צריכים את המקום הזה בשביל בניהם, והביאו עמם גם היסטוריה – אך בסופו של דבר זו היתה עמדת שמירה, שנבנתה ל... -
שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית
23.01.13קשת רוזנבלום מציגה ב"הארץ" את השיפוץ שעבר בית האקדמיה ללשון העברית בירושלים אותו הובילו האדריכלית שרון אברמסון ואדריכלית הנוף ורד סינגר. בית האקדמיה הוא מבנה המיועד לשימור והערותיה של קשת בנושא הן החלק המעניין בכתבה."עצם רעיון השימור המוקפד" כותבת קשת, "הולך נגד אחד מעקרונות המפתח של המודרניזם, והוא אמת החומר - התאמתם של החומרים, הטכנולוגיה והצורות לצרכים המדויקים שלמענם נוצרו. יש מן האבסורד בעצם ההקפדה על פרופילי אלומיניום "דמויי" בלגי (על אף ש...







