חיפוש - חדשות , ים , קטן |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות
27.07.20העולם הולך והופך למקום צפוף ומאוכלס יותר ויותר, זה לא סוד. אנחנו מרגישים את זה על הכביש, ברחובות, בשכונות המגורים. נופי הילדות הפתוחים ורחבי הידיים שהיינו רגילים אליהם הוחלפו בשכונות בנויות, כבישים, מרכזים מסחריים ואזורי תעשיה, ומבלי ששמנו לב, העולם שהכרנו השתנה ללא היכר. אם בעבר, ממעוף הציפור, היינו יכולים לראות עולם שברובו שטחים בלתי מיושבים, כיום השטחים האלה נדירים ומעטים. הטבע הולך ונדחק אל שולי הערים והופך לאיים קטנים של ירוק המוקפים בבטון ו... -
סיבוב בקארדו ברובע היהודי בירושלים
7.05.13למה הקארדו בירושלים הוא הצלחה? למה הקארדו הוא כישלון? "איפה יש עוד רחוב שמתחיל בתקופה הרומית, ממשיך לביזנטית, נקבר בתקופה הצלבנית והעותמאנית ומתעורר לחיים בתקופה הישראלית" שואל מיכאל יעקובסון בכתבתו ב Xnet ומכתיר את הפרויקט כהצלחה. אבל האם זו באמת הצלחה?קארדו - "הלב" בלטינית, הכינוי הרומאי לרחוב הראשי החוצה את העיר, המרכז המסחרי העיקרי, חנויות משני צדדיו ומעברים מקורים מלווים אותו. כזה היה גם הקארדו בירושלים והתמונה המצורפת כאן מסבירה בדיוק את הה... -
בטון חשוף וביקורת אדריכלות
2.04.13מיכאל יעקובסון ממשיך בסיוריו בבלוג והפעם מבקר בתיכון ליידי דיוויס שתוכנן על ידי האדריכל רם כרמי. גם הפעם לא חוסך יעקובסון ביקורת, לא מכרמי ולא מאיתנו האדריכלים. כמה נקודת במאמר שוות דיון מיוחד כשמבנה ליידי דיוויס משמש דוגמה מעולה להדגשה.נתחיל בנקודה החשובה ביותר, זו שלדעתי מתעלמים ממנה אדריכלים רבים ולבטח התעלמו ממנה אדריכלי הברוטליזם - משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור... -
קול קורא: מרחב 2013 - בניה ירוקה בישראל
5.02.13עמותת האדריכלים מכריזה על קול קורא לעבודות לתערוכת מרחב 2013 של עמותת האדריכלים תתמקד בבנייה ירוקה - בניה אקולוגית, בת-קיימא, חסכונית באנרגיה ויעילה בניצול משאבי הטבע. להלן הודעת העמותה:מרחב 2013 - בניה ירוקה בישראלאנו מעוניינים לתת במה לפרויקטים מעולים השמים את המחויבות הסביבתית בראש, מבלי לוותר אל מצוינות אדריכלית ואסתטית. אנו מבקשים להציג פרויקטים שבנייתם הסתיימה בשנים האחרונות והם עומדים בסטנדרטים ירוקים: תקנים ישראליים, תקנים בינלאומיים והסמ... -
השיפוץ מעורר המחלוקת של טיילת החוף בתל אביב
4.02.13נעמה ריבה מדווחת ב Xnet על שיפוץ טיילת החוף בתל אביב. הקיר התומך בין הטיילת לחוף יבוטל ובמקומו ייבנו טריבונות ברוחב של כחמישה מטרים, ותחתיהן טיילת תחתונה, שביל בטון ברוחב שלושה מטרים. האם זה טוב? האם זה רע? כל הטיעונים בכתבה."התנאים היום הם עגומים ואינם עומדים בסטנדרטים שאנו רואים כמכבדים את הציבור", אומרת האדריכלית גנית מייזליץ-כסיף שמשרדה (מייזליץ - כסיף אדריכלים) מופקד על התכנון. מעבר נגיש לחוף ולכל בתי הקפה שעל החול, שיציע לציבור גדול של תושב... -
העיר והאופוס ה31 של תום בייקין-אוחיון
23.01.13לפעמים, שיטוטים ברשת בימי בחירות מגלים אוצרות, כזה הוא הבלוג של תום בייקין-אוחיון. הבלוג הזה לא עוסק בדרך כלל בנושאים בהם אנחנו עוסקים כאן באתר אבל סדרת כתבות אחת שלו היא למעשה פרקים מספר העוסק בעיר והוא שונה ואחר ובהחלט שווה את המאמץ."ספר זה" כותב תום בהקדמה, "המבוסס על סדרת הרצאות שהעברתי באירוע 'בית ריק – הקיבוץ', מבקש להתחקות אחר ההיסטוריה של הדבר הזה שלו אנו קוראים עיר (...) מה עושה קהילה של תושבים להיות עיר ולא כפר או קיבוץ, או כל ישוב מסוג... -
שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית
23.01.13קשת רוזנבלום מציגה ב"הארץ" את השיפוץ שעבר בית האקדמיה ללשון העברית בירושלים אותו הובילו האדריכלית שרון אברמסון ואדריכלית הנוף ורד סינגר. בית האקדמיה הוא מבנה המיועד לשימור והערותיה של קשת בנושא הן החלק המעניין בכתבה."עצם רעיון השימור המוקפד" כותבת קשת, "הולך נגד אחד מעקרונות המפתח של המודרניזם, והוא אמת החומר - התאמתם של החומרים, הטכנולוגיה והצורות לצרכים המדויקים שלמענם נוצרו. יש מן האבסורד בעצם ההקפדה על פרופילי אלומיניום "דמויי" בלגי (על אף ש... -
בוקר רע על פלורנטין
13.01.13"שכונת פלורנטין בתל אביב היתה חוד החנית של החנויות הקטנות בישראל. אבל המיתון והרשתות הממותגות מחצו את החנויות השכונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל... -
איך יודעים אם הבניין יפה?
6.01.13...שצור הנחשב "אדריכל של יזמים" מדגיש דווקא את הצד הזה בעבודתו. והוא ממשיך "היה דור ותיק של אדריכלים שחשב שהוא משרת את החברה, והיזמים הקפיטליסטים ה'חזירים' רוצים רק להרוויח כסף (...) אז הוא מצליח לשכנע אותם בניגוד לאינטרס שלהם להשקיע גם בארכיטקטורה.(...) אני חושב שזו תפישה לא נכונה של המקצוע. אדריכל צריך להיות מספיק יצירתי ומוכשר ופורה וחרוץ ומוכן להשקיע ים זמן כדי למצוא את הפתרון שיהיה טוב בצד היזמי אבל גם בצד האורבני ומבחינת המציאות שהבניין יוצר". -
תכנון בית החייל בבאר שבע
25.11.12נעמה ריבה חושפת ב Xnet את התכנון הנבחר לבית החייל בבאר שבע, פרויקט בו זכה משרד "קימל אשכולות" לאחר תחרות מוזמנים. "ניסינו לייצר סיטואציות עירוניות בזעיר אנפין בתוך מה שבשליטתנו", אומר בכתבה האדריכל שחף זית, שותף ב"קימל-אשכולות". "במקום לתכנן בניין אחד מרכזי, בחרנו לפרק את הפרויקט לכמה אלמנטים בעלי קנה מידה קטן, שיעניקו לחייל תחושה ביתית". * הדמיה מתוך הכתבה.האדריכל רמי יוגב, מנהל מחלקת תכנון ובנייה באגודה למען החייל אומר על הבחירה בהצעה: "ההצעה נ... -
המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים
25.10.12"היו ימים שבהם מעמד הארכיטקט היה שונה לחלוטין מהמעמד שלו היום". אומר האדריכל אמנון רכטר בכתבה בכלכליסט, "זה חלק משמעותי מהרידוד, ההשטחה והאמריקניזציה, ככל שהאידיאולוגיה נעלמת והכסף מדבר - ככה הצד היצירתי, האמנותי והאיכותי יורד, והצד של הניצול המקסימלי והמניפולציה גדל. אני מרגיש את זה אף על פי שאני נמצא בטופ של הפירמידה, אני לא יודע איך ארכיטקטים שיש להם משרדים פחות מצליחים ועבודות יותר קטנות פועלים. עליהם בטח דורכים. אני מרחם עליהם, כי המעמד של ה... -
שלושה סיבובים בקיבוץ נען
17.10.12מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון... -
חלליות נוחתות בנמל תל אביב
14.10.12...בתל-אביב מסתבר שחייבים כל פעם לאמץ טכנולוגיות לא מוכחות שנוטות להישאר בתחומי הפנטזיה וההדמיות", כותב לרמן. "הברווז הנוכחי הוא טכנולוגיית PRT Personal Rapid Transit, אמצעי תחבורה אשר מבוסס על פודים קטנים וחרישיים שמככב מאז שנות ה-60 בדמיונות אורבניים כאלה ואחרים, ואף פעם לא הצליח לפרוץ בגדול בשום מקום. (...) קשקוש מיותר שכזה לא נראה מאז הביצים של גוראל בחיפה. מילא ההקמה של השטות הזו, עלויות התחזוקה שיבואו אחר-כך והפירוק של המערכת יעלו לנו לא מעט".
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
