חיפוש - חדשות , מבנה , קיר , רנו |1| - דף 6

• 

  לשמר, לזכור ולשנות מהקצה

  10.04.13
  מאמר של קשת רוזנבלום ב"הארץ" מתאר את סיפורה של אנדרטת הזיכרון בנשר, אנדרטה ששופצה על ללא היכר כמעט. האם מבנה שעוסק בעבר ראוי גם הוא לשימור?"העבודה הזאת נעשית בהרבה אהבה למקום", מסביר בכתבה האדריכל עודד רונזנקיאר מ-SO Architecture שתכנן את המבנה החדש. "זאת גישה אחרת לשימור, שלא דוגלת בכך ששימור זה להשאיר את הקיים, אלא להיפך, שבניינים צריכים לשנות את יעודם, את שטחם ואת הגיאומטריה שלהם בהתאם לצרכים העכשוויים (...) האנשים הכואבים היו צריכים את המקום ...
• 

  לה-קורבוזייה במועצה המקומית מנשה

  3.10.11
  האדריכל ערן טמיר-טאוויל מציג במגזין העיצוב את בניין המועצה האיזורית מנשה שתוכנן בידי האדריכלים שי ויינשטיין וגיל ועדיה לאחר זכייה בתחרות. המבנה מציע לדבריו אלטרנטיבה מודרניסטית לחיפוש אחר אותנטיות מדומה אך האם מדובר בחלופה לגיטימית או במחווה ריקה? ערן סוקר את המבנה ומציג את מרכיביו והעמדתו במרחב. מבנה המועצה חולש על השטח הפתוח ובחזיתותיו ניתן לראות הן את ה"פילוטי" - העמודים הדקיקים והן את סרט החלונות המאפפינים את הוילה סבואה של לה-קורבוזיה. "...
• 

  עגורנים בענף הבנייה - יום עיון

  19.06.16
  ...ולמי בכלל והמקומי בפרט, הכרת מבנה העגורן ויכולותיו, השיקולים בבחירת העגורן, חפיפה בין עגורנים והיבטים בטיחותיים. המרצים ביום העיון הינם בעלי ניסיון עשיר בביצוע תכנון, הקמה ותפעול של עגורנים. קהל היעד: מהנדסים אזרחיים, מהנדסי ביצוע, מהנדסי בטיחות, מנהלי פרויקטים, מפקחים, קבלנים, בונים ויזמים, סטודנטים להנדסת בניין, הנדסה אזרחית וסביבתית. לעיון בתכנית יום העיון לחץ כאן להורדת טופס הרשמה לחץ כאןהמידע באדיבות אתר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בישראל
• 

  סיור באנדרטת אבשלום פיינברג

  10.06.12
  מיכאל יעקובסון לוקח אותנו הפעם לסיור באנדרטת אבשלום. האנדרטה בעלת המבנה הכיפתי נבנתה לפני כ-50 שנה לזכר איש מחתרת ניל"י יליד חדרה אבשלום פיינברג על-ידי בני משפחתו. לפני כשנה הועתקה האנדרטה אל פארק נחל חדרה בעקבות סלילת צומת חדשה.מעניין לראות מה קורה לאתר כשהוא מועתק ממקום אחד לאחר. במקור הייתה האנדרטה מוצבת על גבעה קטנה, מוקפת בנוף של עצי אקליפטוס, נקודת עצירה לאורך הכביש או בטיול רגלי באזור. במיקומה החדש האנדרטה ממוקמת בגובה נמוך, היא אינה עוד נ...
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  ...לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום יש אינטרס צר (שכולם יעברו ליד החנות שלי) ולכן הם מסכלים כל הצעה של העיריה לטובת הציבור.מבנה הבעלות על הקרקע קובע במקרים רבים את הדרך בה יתנהל ויתוחזק שטח ציבורי לאורך שנים. באזור נמל תל אביב למשל כבר לא חזרו על הטעות הזו והבעלות היא של הממשלה, העיריה והציבור דרך חברת "אוצר מפעלי ים". לכאורה, לנו האדריכלים כל זה...
• 

  כנס חומרים וטכנולוגיות

  15.09.14
  ... 12:00-12:30 אדריכל יאשה גרובמן // השפעת התכנון הדיגיטלי על האדריכל, אדריכלות וטכנולוגיה - שימושים מתקדמים בטכנולוגיית עיצוב וייצוב מבוססי מחשבי במחקר ופרקטיקה 12:30-13:00 אדריכל אוהד מיוחס, מייסד רשת פאבלאב ישראל// מבנה|חומר|מכונה 13:00-13:30 דור כרמון //ייצור חלומות - מתכנון לביצוע 14:30 – 13:30 הפסקה וביקור בתערוכה חומר למחשבה: מרתון חומרים וטכנולוגיות 14:30-15:30 סי. אר. קונטק, ניגא, טאטאמי, סטודיו ו...
• 

  10/10

  28.11.16
  ...AS————————————למכור קרח לאסקימוסים, מבנה משרדים לפי 5281 אדריכל דביר דייטש, אדריכל ראשי משרד הביטחון————————————בית הספר כוכב הצפון אדריכל אורי הלוי, אורבך הלוי אדריכלים————————————צדק סביבתי והתחדשות עירונית של המרחב הציבורי בדרום הברונקס אדריכלית נוף גילת לוינגר, ראש תחום תכנון נוף, משרד הבינוי והשיכוןלפרטים נוספים והרשמה22/12/16 יום חמישי בניין פורטר, ביה"ס ללימודי הסביבה, אוניברסיטת ת"אהחל מ 17:30המידע באדיבות אתר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
• 

  קולקר, קולקר, אפשטיין יתכננו את עיר הבה"דים

  8.02.12
  ...צעה שזכתה בסופו של דבר.האדריכל עופר קולקר, העומד בראש צוות התכנון של הפרויקט, מסביר בכתבה ב Xnet: "לא יכולנו לחרוג מהפרוגרמה באופן משמעותי, אבל ניסינו להפוך את המחנה לעיר של ממש. צימצמנו את שטח המחנה ואת שטחי והמבנים כדי להקטין מרחקי הליכה ולהגביר את תחושת העירוניות. האנשים שצפויים להגיע לעיר הבה"דים יבואו ברובם לתקופות קצרות, ולכן מדובר באוכלוסייה מתחלפת שצריכה לדעת היכן להגיע ממקום למקום. לכן ניסינו לפשט את מבנה המחנה לכיכרות, רחובות וסמטאות".
• 

  ביקור במוזיאון היהודים בברלין

  16.02.11
  ...וסד בשנת 1933. בשנת 1938 הורה השלטון הנאצי על סגירת המוזיאון כחלק מחוקי נירנברג. בשנת 1975 הוקם "האיגוד להקמת המוזיאון היהודי". המוזיאון עצמו נפתח בשנת 1978 כחלק מאגפי מוזיאון ברלין. בשנת 1999 הפך המוזיאון למוסד עצמאי, ועבר למבנה שתוכנן על ידי דניאל ליבסקינד במרכז ברלין. חנן כותב על הביקור במקום: "ללא ספק ליבסקינד מציג שילוב מעניין בין מבנה אירופאי קלאסי למבנה מודרני. הכניסה נעשית דרך המבנה הישן ודרך מעבר תת קרקעי אתה מתחבר למבנה החדש. כבר ב...
• 

  בדרך אל הים: אדריכלות בין הכרמל לחוף

  11.02.13
  ...ס). 'אנחנו רצינו לבחון למה דווקא מבנה אחד נחשב איקון והשני ככשל תכנוני. אחת המסקנות היתה שהביקורת על מבנים חדשים גדולה יותר, מכיוון שיש הרבה יותר מודעות לבעייתיות שלהם".ניתן למצוא משהו מאד מרענן בגישה הביקורתית הזו. ההצבעה האוטומטית של אדריכלים על מבנים מסוימים כפאר היצירה ועל אחרים כאסון מוטה מאד על ידי הדעה השלטת. הצלפות הלשון שהיו מקבלות ממגורות דגון אילו היו פרויקט חדש מעמידה את הביקורת האדריכלית באור מגוחך.*בתמונה, קזינו בת גלים, CC ויקיפדיה
• 

  איך יראו פני המקצוע?

  6.09.12
  ...שנידונו אל מול התמ"ת לדיון ציבורי אמיתי ולשמוע את חוות דעתכם.יום ראשון, 9 ספטמבר 2012, 19:30בית האדריכל, רחוב המגדלור 15 תל אביב שלום לכולם.אתמול (4 ספטמבר 2012) התקיימה פגישה מסכמת עם משרד התמ"ת בנושא תהליך ההכשרה והרישוי והמבנה הפשוט. הפגישה התקיימה בנוכחות רשם האדריכלים והמשנה למנכ"ל המשרד ונידונו בה הנושאים הרבים שכבר העלינו בעבר תוך דגש על מתן פתרונות זמניים בדמות "הוראות מעבר" לתקופת הביניים. במהלך הפגישה ארבעה נושאים שהעלינו קיבלו התייחסות...
• 

  ללא מעצורים

  15.11.13
  ...ה תאפשר מבט מקרוב על אחד החפצים הייחודים בעולם - האופניים. כלי תעבורה אישי שסימל על ציר הזמן את חופש התנועה לכל בני האדם באופן שוויוני. לאורך מאתיים השנים האחרונות, מיד לאחר שהתגבשו האופניים בתצורתם הנוכחית, שמרו האופניים על מבנה ותפעול זהים - שני גלגלים, שלדה יציבה, כידון, מושב ומערכת הנעה המורכבת משרשרת, גלגלי שיניים ופדלים. האופניים, הם נגזרת צורנית של גוף האדם המאפשרת הנעה מיטבית בזכות אנרגיה אנושית. חיבור ייחודי זה יוביל את הסיור בתערוכה דרך...
• 

  פיבקו על הפארק

  29.07.12
  ...עיצוב של המבנים עצמם אומר פיבקו "אני מרגיש שהם מאוד פשוטים ודי אלגנטיים. הבניין נובע מהדירות ומקווים נקיים. זה נראה כמו שכונה הגונה. כשאתה מגיע לכאן אתה רואה את ההבדל בין השרירנות האדריכלות הזולה של הפריפריה לבין הפשטות של זה. משהו כזה של יקים". נועם מתייחס לנושא בדיוק בנקודה הקריטית כשהוא אומר שהסגנון נע בין גנריות לבין אנונימיות. נכון, כל בניין בפני עצמו הוא מאד נקי ואלגנטי ופשוט ובלי פוזה. אבל כשחוזרים על אותו מבנה שוב ושוב ושוב, נוצרת סתמיות.
• 

  שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית

  23.01.13
  קשת רוזנבלום מציגה ב"הארץ" את השיפוץ שעבר בית האקדמיה ללשון העברית בירושלים אותו הובילו האדריכלית שרון אברמסון ואדריכלית הנוף ורד סינגר. בית האקדמיה הוא מבנה המיועד לשימור והערותיה של קשת בנושא הן החלק המעניין בכתבה."עצם רעיון השימור המוקפד" כותבת קשת, "הולך נגד אחד מעקרונות המפתח של המודרניזם, והוא אמת החומר - התאמתם של החומרים, הטכנולוגיה והצורות לצרכים המדויקים שלמענם נוצרו. יש מן האבסורד בעצם ההקפדה על פרופילי אלומיניום "דמויי" בלגי ‏(על אף ש...
• 

  בית הספר ע"ש פורטר ללימודי הסביבה

  10.02.13
  ...וליסטית ושיתופי פעולהמפגש ראשון בסדרה ירוק עד הגג/ שישה מפגשים בנושא בנייה ירוקה בשיתוף המועצה הישראלית לבניה ירוקההמפגש הראשון בסדרת ירוק על הגג, הנערכת בשיתוף המועצה הישראלית לבניה ירוקה, יעסוק בהיבטים התכנוניים הייחודיים למבנה ירוק ואופני הפעולה השונים הנגזרים מהם טרם תחילת העבודות באתר הבנייה - כיצד ניגשים לתכנון רב-תחומי ורב-שותפי ומה יתרונותיו, כיצד מנהלים פרויקט ירוק, כיצד בוחרים את אנשי המקצוע הרלוונטים וכיצד מכינים את האתר.נושאים אלה ואח...