חיפוש - חדשות , מע , שטח |1| - דף 15
לא מצאת? פשוט חפש.
-
זנדברג נגד שאר העולם... שוב
30.01.12...שעת כתמיד מפרי עטה של אסתר זנדברג פורסמה ב"הארץ" ודנה במחאות האדריכלים. כרגיל היה בה את כל ה"בושה, עוון, אפרטהייד, התנחלויות!" וכרגיל היא התחילה בטיעון אחד, נסחפה לאחר ומאז אבדו עקבותיה. עם זאת, למרבה ההפתעה, יש בה נקודה אחת מעניינת וכמה טוקבקים ששווה לקרוא.הכתבה המדוברת דנה בתחרות הספרייה הלאומית ובמחאות נגדה. זנדברג מתרעמת במלוא הקיטור על כל מחאה שלא מבטלת קודם כל את ההתנחלויות... אבל זה כבר שקוף ומעייף, one trick pony שהולך וממצה את עצמו בהבאת... -
השיכון למזרח והתכנון מלב מערב
19.01.12... של שטח דיור, כלומר של כסף, ושאין מדובר בבעיה של התפיסה, או של היכולת, התכנונית".בהמשך הכתבה עונה ערן ומפריך את הטענה שהבעיה הייתה מחסור בכסף. הוא מציג דוגמאות לתכנון בזבזני וכן דוגמאות לתכנון אלטרנטיבי שלא היה עולה יותר.חלק מעניין בהצגת הנושא מתייחס לתפיסה האדריכלית התרבותית. הדיירים יוצאי עדות המזרח באו עם תפיסה של בית עם חצר ושימוש בחללי החוץ. המתכננים הגיעו עם התפיסה האירופאית המתאימה למזג האוויר באירופה ובה באמת אין שימוש בחצרות. מבחינת המתכ... -
הוכרזו הזוכים בתחרות לתכנון בניין עיריית נתניה
18.01.12...ם ראשון בתחרות לתכנון בניין עיריית נתניה ובפרס של 50 אלף שקל זכה הצוות של קלוש צ'צ'יק אדריכלים, קימל אשכולות אדריכלים (בצוות: איתן קימל, מיכל קימל אשכולות, לירן צ'ציק, ניצן קליש, גיא אייזיק).מנימוקי השופטים:1. עיצוב מקורי ומעניין בפרופורציות טובות.2. חלוקה פונקציונלית ומעשירה לגושים נפרדים.3. מבנה גבוה למשרדים ומבנה נפרד לאולם המועצה בגובה מתאים למבנה בית המשפט הקיים לידו.4. טכנולוגיה מתקדמת ומבנה מושקע בתכנון 'ירוק' ובר קיימא.5. חלוקה לכיכר הע... -
טלי דינור וקרן סוהמי זוכות תחרות "נוף המחר"
8.01.12...ציבורי - אדריכלות נוף ב-2020" ועל הזוכות, שתי אדריכליות נוף צעירות, טלי דינור וקרן סוהמי. שתי הזוכות עובדות כיום במשרד אדריכלות הנוף גרינשטיין הר-גיל אדריכלות נוף ותכנון סביבתי.מתוך הכתבה:ההצעה הזוכה כוללת פארק נייד - כלומר, מעין קרון עליו תישתל צמחייה ויוצבו בו מתקני פנאי שונים. הפארק הנייד ישמש מעין תחליף ירוק לרכבת המוכרת לנו. בנוסף, גם התחנות עצמן ייהפכו לפארקים."הרעיון נולד מתוך סקירה של המגמות העכשוויות - גידול האוכלוסייה, מחסור בשטחים פתוח... -
להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!
21.12.11מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה... -
המאבק בין העבר לעתיד
15.12.11...עמה כותבת בין השאר:שוק הדיור בישראל נשלט באופן לא מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיווצר שם צפיפות אמיתית - זה לא באמת מעניין אותם. הקבלנים יפנו למי שיקדם את הפרויקט הכי מהר והכי יעיל ואלה הם המשרדים הגדולים והותיקים. אין ליזמים שום אינטרס לעשות את זה אחרת.(...) כולם רוצים מקדשי גבס אצלם בסלון, ובמילים אחרות, אין גיוון ולא מבחר. הישראלים רוצי... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד... -
תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית
4.12.11...וכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה. כעת נדון הנושא שוב בולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנונ... -
המוזיאון כביטוי צבאי
24.11.11...יאון האטום כמעט לחלוטין לסביבתו. המוזיאון החדש מתקדם קדימה: צורתו החיצונית המזוותת והמיוסרת, שהיא אגב אסתטית מאוד בעיני, מזכירה יותר מכל את כלי הנשק החמקניים החדשים: ספינות ומטוסים שנועדו לחמוק מעין הרדאר מתאפיינים באותה שפה של משטחים משולשים אקראיים וזוויות חדות." החלק המעניין ביותר בביקורת מצוי בהשוואה בין הכבדות של מבני התרבות התל אביבים לעומת הפתיחות, הקלילות והשקיפות של המבנים הצבאיים של הקרייה. פוסט מומלץ, לכו לקרוא. הנה הקישור שוב. -
פרס עזריאלי 2010 - ובמקום הראשון... אף אחד
13.11.11...ריכלות קיבל זוכה במקום השני מרמזת שאפשר גם וגם. בטקס פרס עזריאלי שנערך ביום חמישי האחרון (10 נובמבר 2011) זכו בפרס שני ובכ 16.5 אלף שקל העבודות הבאות: "רחובות של מטה - זיכרון והנצחה ברחובות" של אלוף דוד בהנחיית אדר' שמעיה צרפתי מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, טכניון.מדברי השופטים: "מציע פיתרון הומני והולם לבעיה של שטחי קבורה לציבור הרחב בישראל. הפתרון המוצע לבניית בית קברות אנכי בתוך הקרקע, תוך שילוב ויצירת תווך בין החיים לבין האהובים ה... -
על צבע במבני חינוך
9.11.11...ון תוכנן בציבעוניות רכה על ידי האדריכלים ברוך ברוך ויוסי סלומון. מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג כתבה שהכין עבור כתב העת "הד החינוך" ועוסקת בקצרה בהשפעת הצבע על המשתמש ובמיוחד במבני חינוך. צבע הוא כידוע מרכיב שיכול להשפיע באופן משמעותי על ההרגשה, תחושת השייכות ואפילו הישגי התלמידים. בכתבה מצוטט האדריכל ברוך ברוך שאומר על המבנה: "בית הספר בנוי מבתים, כשלכל שכבת גיל יש בית משלה. אם אתה מסתכל מהחלון אתה רואה את המונוכרומטיות של העיר וכאן רצינו לייצר ... -
היכל התרבות והסובייט העליון
7.11.11ראיון מרתק עם האדריכלים קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מה... -
תחרות - שטח צבאי [לא] סגור
3.11.11התחרות UNRESTRICTED ACCESS היא תחרות אדריכלות בינלאומית פתוחה לעיצוב מחדש של שטח צבאי שאינו פעיל. מארגני התחרות מזמינים את קהילת המעצבים העולמית לאתר מתקנים צבאיים שאינם בשימוש, ותוך שיתוף בעלי עניין מקומיים להשיב אותם אל הציבור לטובת פעילות חברתית, כלכלית וסביבתית טובה יותר. כללי: את הנוף העולמי מנקדים מתקנים צבאיים שהוצאו משירות ומשאירים את חותמם - סימנים של כאב, ניצחון, גאווה ותוצאות בלתי צפויות של פעילות צבאית. תשתיות אלה נבנו כדי להגן ע... -
שטחים פתוחים אחידים ומשעממים
30.10.11...ח אותם באיכות גבוהה יותר. ככלל, יש לפתח את השטחים הציבוריים כמכלול של רחובות, כיכרות וגנים ולקשר את השטח המגונן לרחבות עירוניות. זה משתלב בתפישה של רחובות כמרחבים חברתיים של שהייה ומפגש - ולא רק כמעבירי תנועה. לכן, יש להפנות חלק ניכר מההשקעות בגינון וייעור ציבורי אל הרחובות ולהכפיל ואף לשלש את כמות העצים בהם." כאמור הגישה הזו אינה מקובלת על האירגונים הירוקים שמצידם עסוקים בהגנה על אחוזי שצ"פ בתוכנית. אחוזים הם דבר שקל למדוד, "איכות" קשה יותר. -
לכל אדם זכות לדיור
25.09.11...ות מגוונות, במקום השקעה בהקמת עוד ועוד שכונות וישובים הומוגניים בשטחים פתוחים, שפוגעים ומחלישים את השאר, דורשים עוד ועוד השקעות בתשתיות חדשות, וגורמים לפגיעה סביבתית. השוק לא "עושה את שלו" – המחשבה שכוחות השוק יכולים, עם מעט דחיפה מצד הממשלה, לממש את הזכות לדיור ולנגישות לא הוכיחה את עצמה, בלשון המעטה. ההיפך הוא הנכון. ההעדפות משתנות אך נותרות ללא מענה – השיח שעולה מן המחאה, ובעיקר מן המעמד הבינוני והצעירים, מסמן על שינוי אפשרי בהעדפות וב...







