חיפוש - חדשות , עי , עסק |1| - דף 11
לא מצאת? פשוט חפש.
-
התחנה האחרונה בקו
17.02.13...אגד ושואל האם ישראל מוכנה לוותר עליהן. בכתבתו ב Xnet הוא עובר בתחנה בעפולה ומשתמש בה כסמל למה שהתרחש גם בערים אחרות. תחנות האוטובוס הפכו עם השנים ממוקד תחבורתי ועסקי למפגע ולבסוף לפיל לבן ונטוש."הוויתור על תחנת אוטובוס בתוך העיר הוא מהלך משמעותי", כותב יעקובסון. "האם ראשי הערים מבינים מה הם עושים? (...) את התושבים שאינם מחזיקים ברכב פרטי וייאלצו לשלם יותר בזמן ובכסף כדי להגיע לתחנה המרכזית, זה בוודאי לא משרת".האם העתיד של התחבורה הציבורית בארץ ב... -
למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז?
4.02.13הנימוק המרכזי לפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא קירוב הפריפריה למרכז בהנחה שחיבור כזה תורם לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל? מאמר מרתק של עודד רוט במגזין אימגו מציג מחשבות אחרות בנושא."האם השקעות בתחבורה מאיצות את הכלכלה ומחוללות צמיחה כלכלית?" שואל רוט, "האם השקעות העתק בפיתוח רשת רכבות בין מרכז הארץ לבין היקפה ישפר את השוויון בקרב תושבי המדינה, יחזק את תושבי הפריפריה ויצמצ... -
בוקר רע על פלורנטין
13.01.13...ית של החנויות הקטנות בישראל. אבל המיתון והרשתות הממותגות מחצו את החנויות השכונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל תחום שהרשתות הגדולות נכנסות אליו", א... -
העיר התחרותית, העיר החברתית
18.12.12תומר שלוש מפרסם פוסט מעולה בבלוג שלו ושואל "האם גישת העיר התחרותית כאן כדי להישאר או שהיא תוחלף בגישת העיר החברתית"? הפוסט מסביר את שתי הגישות ומתייחס לדוגמאות קונקרטיות ועכשוויות. "גישת 'העיר התחרותית' היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל" כותב שלוש, " בגיזה זו ה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה חזקה (...). הגישה של 'העיר החברותית', לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שוא... -
סיבוב ביפו ובמתחם התחנה
28.11.12מיכאל יעקובסון חוזר בכתבה מצוינת אל נמל יפו ומתחם התחנה בתל אביב. שני אתרים שהיו בעבר מוקד תחבורה והמולה והפכו למתחמי צריכה... אבל יש הבדל. "האמצעי המרכזי שהפך את נמל יפו למרכז צריכה הוא האדריכלות", כותב יעקובסון. "זה מתחיל בפרטי הריצוף, בריהוט הרחוב (שאין). לא תוכלו לעצור, לשבת ולהתבונן בדייגים או בשקיעה, כאן המרחב מכוון אתכם ללכת לאחת המסעדות או החנויות"."מקרה התחנה שונה מהנמל: בתחנה סוג ומגוון העסקים רחב יותר וכך גם ההיצע בכל חנות. השילוט וההכ... -
מה קורה כשהנסיעה בתחבורה הציבורית בחינם?
6.11.12ראש עיריית שאטורו שבצרפת עשה מה שמעטים מראשי הערים המתמודדים עם מערכות תחבורה נכשלות היו מוכנים לעשות - הוא אפשר בשנת 2001 שימוש בתחבורה בחינם. מה קרה מאז לעירו הקטנה ומה קרה לערים גדולות יותר שהולכות בכיוון? את זה מגלה לנו איל צאום בפוסט בבלוג שלו."המניעים להפיכת תחבורה ציבורית לחינמית הם ברורים" נכתב בבלוג, "הגדלת מספר הנסיעות וצמצום התנועה, שיפור איכות הסביבה, ייעול המערכת, שירות טוב יותר לתושב, עזרה לשכבות חלשות והחייאת אזורים בעיר. אבל מסתבר... -
רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים
23.09.12...תולוגי? שני מבקרי אדריכלות מספידים אותו כבר עכשיו על שולחן הניתוחים.בכתבה ב Xnet מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלו... -
לאהוב ולעזוב את תל אביב
19.09.12...רסם באתר Slow ובו הוא מתייחס להשפעה של מגדלי היוקרה על העיר. "המגדלים מגיעים על חשבון העיר, שכן, מהי עיר אם לא פסיפס של אנשים, רחובות, עסקים, פארקים וגנים, אשר מתקשרים, נוגעים, משפיעים ויוצרים ביחד את החוויה האורבנית לגווניה. המגדלים, בהיותם מנותקים ומנוכרים אינם מצליחים להשתלב במרקם העירוני. הם לעד יעמדו כיחידות בודדות, נפרדות ולא מזמינות. הדיירים המועטים שלהם מגיעים עם הרכבים לחניון התת קרקעי, עולים במעלית ונכנסים לדירה אשר מספקת את כל צרכיהם". -
ללמוד מכיכר אתרים
19.08.12כתבה של אילן ליאור ב"הארץ" מסבירה למה כבר שנים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום י... -
קופסאות בחולות ראשון לציון
25.07.12שתי כתבות סוקרות את מתחם יס פלאנט בראשון לציון, Xnet מציגה כתבה אנמית ותמונות יפות אבל כדי להגיע לביקורת אדריכלות אמיתית אנחנו נזקקים לבלוג של יאיר רווה. איך זה שמבקר קולנוע מבין כל כך יפה את מה שמתקשה לראות ראש העיר של ראשון לציון וכתבת האדריכלות של Xnet?"זו בעיה של כל מערב ראשון" כותב רווה, "עיר של קניונים מוקפים בחניונים, פרבר המנותק מהעיר, שקורא לכל מי שמסביב להגיע אליו עם מכונית ומייבש אגב כך את מרכז העיר". (...) "קחו מכונית ממנהטן וחצו את ג... -
חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי
23.07.12...ודיו o2a. מלבד תכנון אדריכלי, עוסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ומצד שני מתוך העניין הספציפי שלנו בצורות הבעה שונות של מדיה דיגיטלית, ורצון לבחון א... -
עוד קצת על מיתוג עירוני
10.06.12באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס... -
מדרחוב זמני במקום הלא נכון
5.06.12תחת הכותרת "מחזירים את שדרות רוטשילד לתושבים", מקדמת עיריית תל אביב את פרויקט בו בכל סוף שבוע בקיץ הקרוב תיסגר השדרה לתנועת כלי רכב. סגירת רחובות מרכזיים נהוגה גם בערים אחרות בעולם אבל התושבים חושבים שבעירייה לא חשבו על המהלך עד הסוף.בכתבה ב Ynet אומר יואב לרמן: "הניסיון ליצור מדרחוב זמני של יום בשבוע ברוטשילד הוא טוב. הוא דומה למה שנעשה במקומות אחרים בעולם שבהם רחובות ראשיים הופכים למדרחוב בסופי שבוע, במיוחד בקיץ (...) זה צפוי להגדיל את התנועה... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12"ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני... -
נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות
14.05.12...יק אליקים, מי שהיה עד לפני שנה אדריכל נמל ת"א מבקר את ההנהלה החדשה של הנמל בכתבה בכלכליסט : "המתחם הפך לעמק האלכוהול... החזון של נמל תל אביב התחלף ב'בוא נעשה כסף'". ביקורתו של אליקים חשובה במיוחד לקראת הרחבתו של הנמל והתחלת פעילותו של אזור "יריד המזרח" ביולי.בכתבה מציג צדיק את הדרך בה הוא רואה את התפתחות נמל תל אביב: "בתחילה הכל שגשג, ההכנסות זינקו ומאות אלפי אנשים הגיעו לבקר, אבל ב־2008–2009 הכל התחיל לרדת. כיוונו לכך שהנמל יהיה פעיל 24 שעות בימ...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
