חיפוש - פרויקטים , עיר , קיר |1| - דף 7

...ם שכונת שיכונים בדימונה. מטרת הפרויקט הוא שיקומה של השכונה תוך שילוב מגורי סטודנטים בה. סטודנטים שיעסקו בפעילות חברתית, הפעלת מועדונית וכד' בשכונה עצמה. התכנית לשיקומם הפיזי של המבנים מיועדת להשתלב בתכניות שיקום השכונות של העירייה, משרד הרווחה ועמידר. התכנית מתייחסת לניתוח הבעיות הפיזיות וההיבטים האורבניים של המבנים והשכונה, תנאי אקלים, וכד' תוך התייחסות להיבטים סוציולוגיים כגון חיי הקהילה, שיתוף ושילוב אוכלוסיה צעירה וחזקה (סטודנטים) ועוד. ...

...VEL חברה לתכשיטים המתמחה בפנינים, פנתה אלינו על מנת שנתכנן עבורה קומפלקס שכולל: מפעל תכשיטים, מרכז מבקרים, אולם מכירה ואת משרדי החברה שימוקם בסיבוב מוצא. המבנה ממוקם באתר בו שכנו בעבר יקבי אפרת מהווה את המבנה הראשון בתחומי העיר ירושלים וככזה משמש כעין שער לא רשמי לעיר. העבודה על הפרויקט דרשה עיסוק במספר תחומים: שימור החלק העתיק, תכנון נוף, תכנון המפעל תוך הכרות עם תהליכי הייצור השונים, תכנון משרדי החברה הממוקמים בקומה השנייה של המבנה, תכנון מה...

...וק והרכבה מחדש של בית כהנא במטרה ליצור חויה מוזיאלית הקושרת בין הגלריות השונות ומיחדת כל אחת ואחת מהן בעת ובעונה אחת הבחירה בצבע הלבן לקירות הגלריה מרפררת לשני מושגים: אדריכלי ואוצרותי. הצבע הלבן מתקשר לבניה המודרנית בארץ (עיר לבנה וגו\\\') כמו כן, הוא מתייחס לתפיסה האוצרותית של המוזיאון כקופסא לבנה המשמשת רקע ניטרלי ליתרות האומנות וכן מאפשרת למבקר להסתובב במוזיאון ללא הכוונה חללית ולחוות את האומנות בסדר שהוא עצמו קובע. הבחירה בפלגל לחיפוי ...

...הם מתעסקים ב\\\"עסקי אויר\\\", שאין להם בסיס או יסוד ושהם עתידים להתמוטט - ולהיפקד. - המגדלים שנבנים בנוף הישראלי בין אם למגורים ובין אם למסחר אינם \\\"עסקי אויר\\\" ,למרות שלעיתים אינם נוגעים בקרקע ולא לוקחים חלק במרקם העירוני,ובשיח החברתי לדיור בר השגה. - הסטודיו עסק והעלה שאלות הנוגעות לבניני מגדלים ושילובם במרקם האורבאני של כפר שלם: שכונה דרום תל-אביבית חיה נושמת ובועטת –נוכחת, שהוקמה על חלק מחורבות כפר סלמה ושעוברת בשנים האחרונות תה...

...פר. באפריל 1948 גורשו/נטשו תושבי סלמה את המקום ועולים חדשים מתימן יושבו בבתי הכפר. הסוכנות היהודית הקימה מבנים ארעיים (מעברה) סביב המבנים הקיימים ומערכת דרכים שמקשרת אליהם על מנת לאפשר את יישוב השטח ואת קליטת העולים. בהמשך, עיריית ת"א אסרה על התושבים לבנות בתים חדשים או לשפץ את הישנים. לפיכך תושבי המקום, אשר התרבו, הרחיבו את בתי הכפר המקוריים בצורה בלתי חוקית . בשנות ה-60 החלה עיריית תל אביב, במסגרת פרויקט "שיקום שכונות", לפנות את התושבים מבתיהם...