חיפוש - חדשות , צמח , רגל |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים
7.04.16...הליכי פרצלציה של אזור המגורים הקיבוצי, החלו "ערכי" התכנון של ה"הרחבות" לחלחל אל הרקמה העדינה של הקיבוץ הוותיק. כך קמו, גם בשכונות הוותיקות, "מבצרי מגורים" נפוחים ומוחצנים, מגרשים מפולסים עם קירות תומכים גבוהים, גדרות, חומות וצמחייה זרה המיוצגת ע"י הברוש הלימוני – סמל הפרברים. כל אלה על חשבון הטופוגרפיה העדינה, החורש, השבילים והעצים. "החומר המחבר" – הגן, המרחב הציבורי הפתוח והפסיפס העדין והמורכב הלכו ונמוגו. רוח חדשהעתה, למעלה משני עשורים לאחר המצ... -
תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי
4.04.14...ות. הצעתם של אדריכל משה שמש ואדריכל אורי כפיר מציגה פתרון רגיש וצנוע המשתלב בסביבה הטבעית, אינו מפר את הנוף הקיים ואף מעצים אותו. בכך ממשיכה ההצעה את עקרונות הבינוי של הטכניון, המורה על התחשבות מרבית בנוף הטבעי, הטופוגרפיה והצמחייה.הצעה זו מבקשת לבחון מחדש את מושג השער, לאור פיתוחים טכנולוגיים המאפשרים להשיג שליטה מבלי לחלוש על המרחב בצורה פיזית וכוחנית. זאת על-ידי פתיחת השער לרווחה ומיקום פונקציות התפעול והאבטחה לאורך התנועה. באופן זה נוצר מרחב ... -
הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)
1.04.14...וף ההר על שכבותיושכבת עצי אורן עליונה בפסגת ההר, שכבת בינוי של מעונות הסטודנטים ושכבת עצי אורן צפופים. אנו מצעים להתייחס לשער הכניסה כשכבה נוספת תחתונה בחזית ההר. 2. מתחם השער כקרחת יערבניגוד לקמפוס הטכניון הרווי בעצים וצמחיה שער הכניסה הינו חשוף באופן דיכוטומי מדפנותיו. בהצעה זו בחרנו להשאיל את סכמת מבנה החורש הסמוך ולהשתמש בעקרונותיו לקירוי השער. 3. המאפיין הפרוגרמתיישנו מתח תמידי בין ייעודו של שער הכניסה כמעבר תנועה בלתי פוסקת של רכ... -
העיר הצומחת
15.01.14למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ... -
עיר קטנה ומכוניות בה... רבות
7.10.13קשה להחמיץ את מבני המעונות החדשים לסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, אשר צמחו בן לילה כמעט, בדמותם של שמונה מבני ענק המשקיפים על הכביש המהיר. בעיר אשר בה המבנים צומחים בעיקר לגובה, והכבישים לרוחב, עדיין אין וגם לא תהיה יכולת להדביק את הפער (שבין כמות המכוניות ההולכת וגדלה, לתשתיות המשמשות אותן). הפער נובע מהעובדה הפשוטה שתל אביב פשוט לא תוכננה לרכבים ארבע-גלגליים. כי לא היו בזמנו כאלה. כותבת נעמה ריבה ב-XNET: "כמעט כל מאמר אקדמי ובלוג על תחבורה בת קי... -
מצד שני, יכול להיות שאני צודק
11.07.12...ם בערים רבות אחרות כמו פאריס, ניו יורק, ועוד מאות ערים באירופה ובארצות הברית."אדריכלים אוהבים את התפיסה של ג'יקובס. היא קלה להבנה, היא אומרת - זו הבעיה וזה הפיתרון, זו תפיסה שמסתכלת על העיר כעל אוסף של מבנים, רחובות, כיכרות, צמחייה. בגישה הזו אפשר בעזרת אדריכלות ניתן להפוך עיר למוצלחת. שמעתם בוודאי את הריקושטים של הגישה הזו במאמרים רבים: "תל אביב מוצלחת בזכות תכנית גדס", "כדי שהעיר תהיה מוצלחת היא צריכה להיות צפופה", "הפרברים הם בעיה", "העיר היא ... -
פרס קרוון לעליזה ברוידא ורות מעוז
21.11.11...ויקט נוף וסביבה והוא נקרא על שמו של אברהם קרוון (אביו של דני קרוון) שהיה הגנן הראשי של עיריית תל אביב ותרם רבות לעיצוב הנופי שלה. בפרויקט פארק רידינג, הממוקם צפונית לנמל תל אביב, יצרו ברוידא ומעוז מרחב ציבורי חדש, המשלב צמחיית חולות וטבע ושיתפקד בעתיד הקרוב כמעין שמורת טבע. הפארק כולל שבילי טיול להולכי הרגל וגשר הולכי רגל המתנשא מעל בריכות הקירור ויחבר בין חלקו הדרומי וחלקו הצפוני של הפארק. חבר השופטים ציין כי "הפרס מוענק לעליזה ברוידא ולרות... -
הסקר על עתיד כיכר דיזינגוף
24.03.11...גבהת מהכביש כשגישה אליה היא באמצעות מדרגות ורמפות. המזרקה תשופץ. התחבורה תמשיך לעבור מתחת לככר לתנועת כלי רכב פרטיים ואוטובוסים. 2. שיפוץ והורדת הכיכר למפלס הקרקע:הככר תונמך ותהיה במפלס הרחוב. במרכז הככר תפותח גינה עם עצים וצמחים ופינות ישיבה. הכביש יעבור מסביב לכיכר והגישה לככר תהיה דרך מעברי חציה מרומזרים. תנתן עדיפות להולכי רגל בחצייה לככר. 3. שיפוץ הכיכר, הורדה למפלס הקרקע ובניית חניון תת קרקעי מתחתיה:כמו חלופה ב' ובנוסף יבנה חניון תת קרקעי ... -
הכנס השנתי לתכנון נוף בגנים הלאומיים
25.10.13...ין שימור המורשת הבנויה לשמירת נוף. ערן מורדכוביץ: שימור ערכי נוף התרבות והמורשת הבנויה — מקרה תל דור.17:30-17:00 הפסקת קפה19:00-17:30 מושב שלישי | יו“ר נורית ליסובסקי : תכנון נוף באתרים ארכיאולוגיים. זאב מרגלית: צמחיה באתר ארכאולוגי — קללה או ברכה. גיל הרגיל: תכנון נוף באתרי ארכאולוגיה ומורשת.משה לנר: שימור מכלול נוף קדום בשמורת נחל תנינים. רונה אביאסף: גנים עתיקים: סוגיות במחקר, בשימור ובהצגתם לקהל. ההזמנה מהווה אישור כניסה לאוניברסיטת תל אביב -
פרויקט ארגמן - יואב מאירי
6.01.13...ועד היום. ניתוח מבנה המפעל, טיפולוגיה אדריכלית שאינה מקבלת מקום משמעותי בשיח האדריכלי הבינלאומי, וכל שכן זה הישראלי, מאתגר את הטענה כי החברה המערבית עומדת בפני עידן חדש בהיסטוריה, עידן המכונה פוסט-תעשייתי. מונח מטעה זה צמח על רקע טרנספורמציות רדיקליות שהשפיעו על המערך החברתי והארגוני של תהליכי הייצור ועל תהליכים חברתיים-כלכליים, אך הוא לא משנה את העובדות לפיהן הייצור התעשייתי עודנו כוח משמעותי בחברה של ימינו. העדר דיון אדריכלי על סביבות ע...







