חיפוש - 3D MAX , בינוי |1| - דף 5
לא מצאת? פשוט חפש.
-
אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?
26.02.13תכנית השימור הקפיאה את הפיתוח במרכז העיר שנהפך לתפאורה, כך טוען האדריכל דן דרין. במאמר דעה שהוא מפרסם ב"הארץ" הוא קובל על העדפת שיקולי השימור בעיר תל אביב על פני כל השיקולים האחרים וכיום, במיוחד מול תמ"א 38."השימור בתל אביב נהפך ליעד על" כותב דרין בכתבה, "אם כי בתכנון העיר קיימים גם יעדים נוספים כמו איכות הסביבה, אספקת נגישות קלה לכל באמצעות מערכות יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמת... -
עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת
26.12.11עמותת מרחב פירסמה בבלוג שלה את עשרת הכללים ליצירה של ערים אנושיות מורכבות ומשובחות. המספר 10 המדויק גורם לי תמיד להרים גבה ולגחך קצת אבל האמת היא שבכללים האלה טמונה לא מעט מחשבה. אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם... -
אוטופיה בעיר הקצה – מבט מהעתיד
4.01.12ערן תמיר מציג בבלוג שלו מאמר מיוחד מאד ובלתי שגרתי - מבט אוטופי על הערים בישראל מהעתיד - משנת 2048. במעין ראיה לאחור של תהליכים מתאר ערן את דעתו לגבי הפיתוח האפשרי לערי הקצה, מרכזי המשנה של שלושת הערים הגדולות.ערן מתאר את ההתפתחות בהרצליה למשל: "בעיר הרצליה, שם שהשיפוץ של רחוב סוקולוב שבמרכז הוותיק של עיר לא הצליח להפוך את הירקנים וחנויות הסדקית לבתי-קפה, גילתה העירייה שיש ברשותה כבר לא מעט בתי-קפה ומסעדות, והם נמצאים כולם באזור התעשייה של הרצליה... -
חדרה, בת 120 וגוררת רגליים
16.03.11לא מובן הפרדוקס הזה - איך עיר שנמצאת במרכז מישור החוף, עם גישה מעולה לכביש 2, כביש 4, למסילת הרכבת אל תל אביב וחיפה, עם שכונה שיושבת ממש על הים... איך היא לא זזה לשום מקום? לכאורה חדרה הייתה צריכה כבר מזמן להיות עיר מרכזית. העיר יושבת על צומת תחבורתי, קרובה יחסית ונגישה, עם חוף ים משלה ושטחים לפיתוח שערים אחרות יכולות רק לחלום עליהם, ובכל זאת, הכל קורה בה קפוא. ואולי לא? משרד התחבורה אישר תקציב של מליוני שקלים לביצוע פרויקטים תחבורתיים שיכול... -
פירצה קוראת ליזם
8.08.12...נועדו להגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברחובות ובשכונות, בעוד שהתב"ע הנקודתית מטפלת בחלקות בודדות ללא התייחסות לסביבתן."תב"ע נקודתית הינה הכלי שנועד לפתור בעיות בתכנון מלמטה למעלה. לכאורה, דרך התכנון ההגיונית היא הפוכה - תוכניות בינוי הערים (תב"ע) פועלות בהתאם לתוכנית המחוזית ומבנים בעיר מתוכננים בהתאם לתב"ע. טוב ויפה אלא שכולם יודעים שזה לא עובד. המציאות מהירה מדי והתוכניות מגבילות מדי. "הקלה", "שימוש חורג", "תבע נקודתית" - כל אלה ואחרים הם מנגנונים... -
איכס! בטון!
3.03.13התקדמות העבודות בטיילת תל אביב גוררת שובל של התנגדויות חדשות, התארגנויות פייסבוק, עצומות והפגנות. הבחירות המתקרבות לראשות העירייה הופכות כל דיון בנושא ל"בעד ונגד חולדאי". אבל כדאי לכולנו לשים לב לדברים שכותב דניאל בבלוג שלו בתפוז."לאחרונה קמה קבוצת מתנגדים לשיפוץ והרחבת הטיילת " כותב דניאל, "טענותיהם המרכזיות: 1. הטיילת גוזלת מרוחב החוף ומבטלת איזור חול טבעי לטובת "בטון". 2. ההרחבה תיצור "רצועת בטון". שוב קלישאת הבטון.. הבטון הוא האוייב.אז רק רצי... -
ראשי רשויות, יש לכם סמכויות – הפעילו אותן.
12.02.12בבלוג "המרפסת" פורסם מכתב גלוי לראשי הראשויות בנוגע לדיור בר השגה כמטרה ציבורית על רקע הדרישה שלהם מהשלטון המרכזי לאפשר להם להוביל פתרונות לדיור בר השגה בערים השונות. במכתב נטען שלמעשה כבר היום יש לראשי הרשויות סמכויות וכח בנושאים של פתרונות דיור, וכי יש בכוחם של ראשי הרשויות, להוביל מהלך יצירתי, ולקחת אחריות גם בנושא זה.בלוג המרפסת נכתב על ידי עורך הדין רון צין העוסק בתחומי המקרקעין ותכנון ובנייה, ולכן כשהוא כותב שיש לראשי ערים את הסמכות החוקית,... -
יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו
30.05.12"ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת... -
תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?
6.08.12...בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הבינוי של תוכנית 3700 צפוי להישאר מנותק לאורך שנים מכל מרקם אורבני סביר מסביבו, בניגוד לשכונות מרכז העיר שגם הפחות עירוניות שבהן (כדוגמת אזור כיכר המדינה) לפחות מחוברות קצת לאזורים עירוניים ממש וביחד האזורים הללו מחזקים זה את זה".* התמונה כאן מהמצגת של קולקר קולקר אפשטיין המציגה את התכנית. -
העצמה עירונית בטירת כרמל
21.06.11...ופיים לתכנון המקובל היום ברמת השכונה העירונית בשני ערוצים: שיקום וציפוף של שכונות ומתחמים עירוניים ותיקים והקמתן של שכונות חדשות. עיקר המטרה היא לבחון את אפשרויות הציפוף שניתן להגיע אליהם על ידי שינוי באופן תכנון הרחובות, מכסות קרקע לצרכי ציבור, אופן תכנון מוסדות ציבור, וסוגי הבינוי המקובלים. התוצרים של צוות התכנון הפועל בכל מעבדה כזו מוצגים לציבור בשיתוף עם הרשות המקומית לקבלת משוב. חומר רקע נוסף על המעבדה להעצמה עירונית אתם יכולים למצוא כאן. -
תחרות - נמל הלסינקי דרום
27.06.11תחרות בינלאומית לרעיונות פתוחים - נמל הלסינקי דרום.מארגן: העיר של הלסינקי - המחלקה לתכנון העיר הגשה: חינם - ללא רישום מועד הגשה: 30 ספטמבר 2011 זכאות התחרות פתוחה לכולם. מומלץ למתחרים ליצור קבוצות תכנון עם הרכב מגוון של מומחים בתחומי השימוש בקרקע ואדריכלות, אדריכלות נוף, כמו גם תנועה, קהילה, בנייה, אנרגיה, טכנולוגיה ותפעול הנמל. פרסים פרס ראשון 60,000 € פרס שני 45,000 € פרס שלישי 30,000 € בנוסף יחולקו 2 מענקים בשווי 15,000 €. האת... -
עיר הקצה וארגון עצמי
14.10.12ערן טמיר מעלה לבלוג שלו עבודה אקדמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעי... -
תבחרו אתם - שטוחה או מכוערת?
6.02.11מצטער, לא יכולתי להתחמק מכותרת בסגנון עיתוני הספורט אבל השאלה הזו תופיע בסקר של עיריית תל אביב בשאלה מה לעשות עם כיכר צינה דיזינגוף? לפי ההחלטה של הנהלת העיר תל אביב, חברת סקרים מקצועית תציע ל-2,300 איש, בהם 300 בעלי העסקים הקרובים ביותר למתחם הכיכר, 400 תושבים מאיזור הכיכר כמדגם מייצג לתושבי השכונה ועוד 1,600 תושבים מרחבי העיר, שלוש חלופות:1. שיפוץ הכיכר והשארתה במתכונתה הנוכחית.2. שיפוצה והורדתה למפלס הקרקע.3. שיפוץ הכיכר, הורדה למפלס הקרקע... -
גינות קהילתיות ככלי בהתחדשות עירונית
14.02.11עמותת מרחב מזמינה את ציבור האדריכלים לדיון על התכנון, הביצוע וההשפקה של גינות קהילתיות. יום חמישי הקרוב, ה-17 בפברואר, בשעה 18:30 גינון קהילתי הנו מסגרת של עבודה משותפת בין אנשים הגרים בסמיכות (באותו הרחוב, שכונה, רובע) לבין רשות מקומית לשם יצירת גינה או טיפוחה. גינות קהילתיות במרכז גוש דן ובניהול התושבים הופכות לתופעה נפוצה יותר ויותר. הן מאפשרות שדרוג והשמשה של המרחב הציבורי, תוך יצירה של קשרים בלתי אמצעיים בין תושבי המקום ואכלוס של מרחבים...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
