חיפוש - חדשות , DW , בית , מתאר |1| - דף 2

• 

  האם הם דומים?

  14.02.13
  ...ר של עיריית נהריה. הציבור צריך לשפוט אם זו העתקה, או שמדובר בבניין אחר".דרור התייחס לנושא בתגובה לאקונית: "אדריכל מסוים העלה טענה שישנו קו מתאר דומה בין הפרויקט שאני תכננתי לבין הפרויקט שלו. כל התכנון נעשה על ידי, כאשר ההשראה לתכנון הייתה גלי הים של חוף נהריה והמפרש הממבראני בכניסה לטיילת. עורכי דין מטעמי מטפלים בטענה, ואני מאמין שבשבוע הבא הנושא יסתיים".בתמונות כאן, שני המבנים, ההדמיה של אריה דרור מאתר עיריית נהריה ותמונת המבנה מאשדוד מויקיפדיה.
• 

  אדם מזור - זוכה פרס ישראל לאדריכלות

  5.02.13
  ...הפתוחים ומעודדת בנייה מרוכזת בצפיפות גובהה במרכזי הערים. פרופ' מזור פיתח מודלים מתמטיים לתכנון עירוני. הוא אדריכל ומתכנן ערים רב תחומי ששילב מחקר, תכנון יישומי ופעילות אקדמית וציבורית. פרופ' מזור העמיד דור של אדריכלים מתכנני ערים וחוקרים שממשיכים את דרכו. הוא פיתח גישה מרחבית תלת ממדית לתכנון עירוני המדגישה את העירוניות כערך מרכזי בתכנון."*צילום: אורי מזור, CCפרופ' דן ריזינגר שימש כיו"ר ועדת הפרס ולצדו חברי הועדה - פרופ' ברוך ברוך וד"ר ערן נוימן.
• 

  בוקר רע על פלורנטין

  13.01.13
  "שכונת פלורנטין בתל אביב היתה חוד החנית של החנויות הקטנות בישראל. אבל המיתון והרשתות הממותגות מחצו את החנויות השכונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל...
• 

  לשמר, לזכור ולשנות מהקצה

  10.04.13
  מאמר של קשת רוזנבלום ב"הארץ" מתאר את סיפורה של אנדרטת הזיכרון בנשר, אנדרטה ששופצה על ללא היכר כמעט. האם מבנה שעוסק בעבר ראוי גם הוא לשימור?"העבודה הזאת נעשית בהרבה אהבה למקום", מסביר בכתבה האדריכל עודד רונזנקיאר מ-SO Architecture שתכנן את המבנה החדש. "זאת גישה אחרת לשימור, שלא דוגלת בכך ששימור זה להשאיר את הקיים, אלא להיפך, שבניינים צריכים לשנות את יעודם, את שטחם ואת הגיאומטריה שלהם בהתאם לצרכים העכשוויים (...) האנשים הכואבים היו צריכים את המקום ...
• 

  תחרות לאדריכלים צעירים קונסרבטוריון מבשרת ציון

  7.02.16
  מבשרת ציון ועמותת האדריכלים בישראל מכריזים בזה עלתחרות פומבית ע"ש מרדכי ורוזה אטיאס ז"ל לתכנון קונסרבטוריון מבשרת ציון לאדריכלים צעיריםבין אדריכלים צעירים, הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים ומזמינים אותם להגיש הצעותיהםחבר השופטים:אדר' בתיה סבירסקי מלול - יו"ר חבר השופטיםגב' שלומית נחשון - שופטתאדר' לירן ציציק - שופטאדר' מרום סינואני – מהנדס המועצה - שופטמר יוסי חבס - שופטאדר' יונתן לובל – שופטמר בצלאל קופרווסר - שופטאדר' אריה גונן - מזכיר חבר ...
• 

  שיחות על עיר #5 תל-אביב של גדס - דיון אדריכלי

  28.03.16
  ...00שיחות על עירסדרת המפגשים 'שיחות על עיר' מהווה במה לדיון אודות מאפיינים ועקרונות של עיר ועירוניות, תכנון ערים, תפקידיה ומשמעותה של העיר בתרבות העולמית ובמרחב הישראלי. בכל ערב, יארח אדריכל ומתכנן הערים נחום כהן אורח לשיחה פומבית אודות מאפיינים שונים של עיר ועירוניות, בהיבטים תכנוניים, אשר במהלכה יוזמן קהל האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.5. תל אביב של גדס - נחום כהן מארח את דודי גלורפטריק גדס, מבכירי המתכננים של תחילת המאה העשרים, הוזמן להציע את ...
• 

  הצלחה שקטה בכיכר רבין

  6.02.11
  ...שת ובכולם שבחים לשינוי אזור הבריכה בכיכר רבין. איש האגף לשיפור פני העיר בעיריית תל אביב יפו, אבי לוי , הוא האחראי להצלחה השקטה ומעניין לקרוא את השבחים שחולקים לו אנשי המקצוע והמבקרים במקום. אליאב מהבלוג "הרחובות של גיין" מתאר את הפרויקט כ"אחד מהפרוייקטים הקטנים יחסית, אבל בעלי ההשפעה הדרמטית ביותר בעיר". הוא מוסיף תמונות והסברים המציגים את ההתרחשויות האנושיות המתרחשות מסביב לבריכה. "השיפוץ שיקם את הבריכה והנגיש אותה לסביבה – ובראש ובראשונה לר...
• 

  מהו היתר בניה בשימוש חורג?

  12.01.21
  ...בלט במסגרת מתאימה.יש לפרסם את הבקשה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ, ובמקום שבו מופיע עיתון מקומי לפחות אחת לשבוע - גם בעיתון המקומי.אם לפחות 10% מהאוכלוסייה באזור שלגביו מוגשת הבקשה הם דוברי ערבית, יש לפרסם בעיתון אחד בשפה הערבית, בעיתון נפוץ בעברית ובעיתון מקומי, אם מתפרסם כזה באזור.- באינטרנט – פרסום באתר האינטרנט של הוועדה או של הרשות המקומית, בעמוד שכותרתו "הודעות בענייני תכנון ובנייה".כתובת האתר צריכה לה...
• 

  הדרך והתווך כערכים אדריכליים

  29.01.12
  ...ה ובין כתיבתן תמיד ישנה האפשרות שבה אנו מתחילים להתפלסף יותר מדי. על פי הפרק הראשון שפורסם, השיחה הולכת על הסף הזה אבל מצליחה ברוב הזמן לא לגלוש מעבר לו... וזה כבר הישג.מעניין להיכנס לראשו של אדריכל אחר ולראות את הדרך בה הוא מתאר לעצמו את עבודתו שלו. ביקורת אדריכלות וביקורת אמנות בכלל מתחלקת לשתי גישות, באחת אנו מסתכלים על התוצר המוגמר בלי להתייחס להיסטוריה שלו, בשנייה אנו שואלים "למה התכוון המשורר". בראשונה אנחנו הלקוח התמים שמטייל במבנה, בשנייה...
• 

  על מלון ופרח וגם לאס וגאס

  27.02.14
  קשת רוזנבלום כותבת ומבכה על שני בתי מלון ישנים בהר כנען בצפת "העומדים כיום פרוצים ומבעד לפתחי החלונות נושבת רוח מקפיאת עצמות".בעלי המלון לשעבר מתאר את ימי ה"זוהר" שלו, בתקופה שהיא אחרת: "אנחנו תכננו, הרחבנו, הוספנו קומות, אגף ומרפסת ענקית והפכנו אותם ל'מועדון המלך'. המועדון התאים ל 400 - 500 איש ובלילות היו נוהרים אליו. אפילו מירושלים הגיעו. היה בו גם משטח ריקודים ענקי, והיה מחשב עם 72 תכניות של גולות צבעוניות מתחת לרצפה."המחשבה על מלון וימי זוה...
• 

  תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית

  4.12.11
  הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה....
• 

  קולקר, קולקר אפשטיין יתכננו את מתחם סומייל

  22.02.12
  ...חובות ארלוזורוב, אבן גבירול וז'בוטינסקי בתל אביב. בשטח זה יוקמו ארבעה מגדלי מגורים ומשרדים, שעתידים להתנשא לגובה 45 קומות, וסביבם מבני מסחר נמוכים. על חלק השטח שבבעלות העירייה (כיום מגרש חניה) מתוכנן לקום המגדל החדש שלה, לצד בית הכנסת "היכל יהודה" ו"מגדל המאה" הקיימים.הצעת קולקר-קולקר-אפשטיין מציגה מבנה מלבני בן חמש קומות, שממנו עולה מגדל שיגיע לגובה 20 קומות, כמעט כגובה "מגדל המאה" הסמוך.הצעתם של מן - שנער הציגה מבנה משרדים נמוך, במטרה לשלבו עם ...
• 

  בתי מלון אורבניים כמחוללי שינוי

  12.02.12
  ...ארחה שיוספו ללב העיר (...) ואולי עדיף למקם בתי מלון אורבאניים צנועים דווקא במעגלים הרחוקים מלב העיר, במקומות חלשים מבחינה כלכלית ולא במרכז העיר המבוסס".בפוסט מתאר יוסי את השינוי שיכול מלון "בוטיק" ליצור סביבו - פעילות אינטנסיבית וויזואלית בכל שעות היום, מפגש אוכלוסיות שונות ושיקום מבנים ישנים. את כל אלה הוא מציע לרתום כדי לסייע לאזורים חלשים יותר בעיר להתרומם. האפשרות הזו לא מגיעה נקייה מבעיות כפי שהוא עצמו כותב: "בכדי ששתילת בתי מלון צנועים בלב ...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  סדרת המפגשים 'שיחות על עיר' מהווה במה לדיון אודות מאפיינים ועקרונות של עיר ועירוניות, תכנון ערים, תפקידיה ומשמעותה של העיר בתרבות העולמית ובמרחב הישראלי. בכל ערב, יארח אדריכל ומתכנן הערים נחום כהן אורח לשיחה פומבית אודות מאפיינים שונים של עיר ועירוניות, בהיבטים תכנוניים, אשר במהלכה יוזמן קהל האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.#2. ערים מעורבות. נחום כהן מארח את אדיב דאוד נקאשחלק מעריה המרכזיות של מדינת ישראל הן ערים מעורבות. מושג זה - 'ערים מעורבות'...
• 

  מעשה בבניין לעקירה?

  6.02.14
  מעשה בעירייה שלא עומדת מאחורי תכנית מתאר שהיא עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על...