חיפוש - PVC , מרחב , תל אביב |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
פסלים בתל אביב
3.05.12פסלי חוצות בתל אביב. 1. פסל "יתוש" ליד מלין "הילטון" 2. פסל "ביצת הפתעה" פרויקט "חצרות יפו", יפו -
אסיפה כללית של עמותת מרחב
20.07.11עמותת מרחב פרסמה הזמנה לאסיפה הכללית וקול קורא להצגת פרוייקטים של חברי מרחב. האסיפה השנתית של מרחב תתקיים ביום רביעי 27 ליולי בשעה 19:00 - 22:00 בגלריה זהזהזה בנמל תל אביב. לאחר האסיפה כללית של העמותה תתקיים סדרת הרצאות קצרות בנושאי עירוניות ואורבאניות בישראל. הכניסה חופשית והציבור מוזמן. מספר המקומות מוגבל. להבטחת מקום יש להירשם בגלריה בדוא"ל, טלפון או לאשר בדף הפייסבוק של הגלרייה. לוח זמנים 19:00 - התכנסות וכיבוד19:30 - דיווח על פעי... -
הרצאות מצולמות בבלוג של עמותת מרחב
15.02.11עמותת מרחב היא עמותה ישראלית הפועלת לקידום עירוניות מתחדשת בישראל המפעילה בלוג בשם "הרחובות שלנו". בשני הפוסטים האחרונים העלו לבלוג הרצאות מצולמות ומצגות מהקורס "סוגיות עירוניות בתל-אביב" שנערך בשנה שעברה. ההרצאה הראשונה של הלל שוקן – העירוניות כפשוטה. ההרצאה השניה - שיתוף הציבור בתכנון ותהליכי שאררט , הרצאתה של עירית סולסי על שיתוף ציבור בתכנון באמצעות תהליכי תכנון משתפים (הידועים גם בשם שאררט) ההרצאות מועלות לאתר בשיתוף עם המכללה הח... -
והיום מציגים - אדריכלות משעממת
21.01.14...אולי גם חוסר כישרון, תכננו משרדי האדריכלים קיקה ברא"ז ופרי דוידוביץ. הם התבלבלו וחשבו שכאן זה פתח תקוה."להמשך קריאה תל-אביב היא ה-עיר, כי יש בה הכל, וכל כך הרבה לראות, לגלות, להכיר, ללמוד, להגיע, לחדש מחד ולנבור ולהעמיק אל תוך דפי ההיסטוריה שלה מאידך. הריבוי ההולך וגובר של הסגמנטים היוצרים מרחב שהוא עיר, הפכו ערב-רב, עומס, ולא במובן הטוב של המילה. כל אחד רוצה 'חתיכה' ממנה. אבל יותר גדול, יותר מהר, יותר מיותר. יש לחזור למעט, כי זה ה"יותר" האמתי. -
מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל
22.06.11תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל, רחוב המגדלור 15, יפו פתיחה חגיגית: יום חמישי, 30.6.2011, בשעה 20:00 במסגרת אירועי הלילה הלבן בתל אביב יפו אוצרות: אדריכליות ורד פלוק ושירה נוי גורן תערוכת מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל מציעה פריזמה ציבורית להתבוננות ודיון באדריכלות ישראלית עכשווית. באמצעות עשרים ואחד פרויקטים נבחרים מרחבי הארץ, בנויים ופתוחים, מגוונים בהיקפם ובייעודם, עוסקת התערוכה בחיפוש אחר חריגתו של המעשה האדריכלי היחידני והקונקרטי מתחו... -
TIMESCAPE ייצוג. מרחב זמן // אדריכלית לנה ארבוב
3.02.15התערוכה מבקרת את המפה ככלי לשליטה מרחבית, ואת הקשר הדוק בין מרחב לקיבוע של משמעות, ובין תהליך הייצוג לתוצאה במרחב הבנוי- הקושי בייצוג צורה התלויה בזמן. התערוכה מנסה לאתגר את אופן ייצוג הזמן באדריכלות דרך ממשקים אינטרדיסציפלינריים ובפרט האמנות הוויזואלית, דרך ייצוגים שנעים בין הממד הקונקרטי (השרטוט, המפה ) לבין הציור האילוזייטיבי. מכיוון שמפה המחוללת שינוי אינה מעתיקה את הקיים אלא בונה את הלא מודע, מטפחת קשרים בין שדות ומסירה חסמים בין גופים ומאפש... -
כנס ארצי – ניהול משאב העצים במרחב העירוני
14.02.1719.2.2017 כנס ארצי – ניהול משאב העצים במרחב העירוני: הצגת התפתחויות וחדשנות בתחום ניהול משאב העצים העירוניהכנס ללא עלות אולם נדרשת הרשמה מוקדמת:לפרטים והרשמה: [email protected]סדר יום08:30-09:00 התכנסות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים | רחוב בן גוריון 26 רמת גןמושב בוקר | בהנחיית ליעד אורתר09:00-11:00 | אולם מרכזי- 501 / קומה 5ברכות – מר שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד החלקאות ופיתוח הכפראחריות סביבתית במרחב העירוני | ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית, ה... -
הנצחה - מרחב הזיכרון
25.05.13...versity The Art of Memory Respondents: Architect Daniel Mintz, Bezalel Academy of Arts and Design Prof. Michael Turner, Bezalel Academy of Arts and Design 11:30 – 12:00 הפסקה 12:00 – 13:30מושב שני: מרחב הזיכרון יו"ר: פרופ' ירחמיאל (ריצ'י) כהן - החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית, ירושלים. מרצה: מר אבנר שלו, יו"ר הנהלת יד ושם עיצוב הזיכרון - יד ושם כמקרה מבחן מגיבה: פרופ' גלית חזן ... -
אדריכלות גוהרת
18.11.12...תה של נעמה ריבה ב Xnet. "אם כך נראה השימור של מבנים היסטוריים" כותבת נעמה, "מתעוררת השאלה אם לא מדובר במס שפתיים ותו לא. שדרות רוטשילד הן לכאורה ציר שנמצא בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחו... -
הסקר על עתיד כיכר דיזינגוף
24.03.11...גים בעד חלופה 2 של הנמכת הכיכר ובכל מקרה נגד הקמת חניון. יואב לרמן כותב "להחזיר את הכיכר למפלס הקרקע כמו שהיא הייתה פעם (פחות או יותר). חלופה זו היא ההגיונית מבין השלוש המוצעות והיא עשוייה לגרום לכיכר דיזנגוף לחזור להיות מרחב עירוני תוסס ופועם כמו שחלקים גדולים ממרכז תל-אביב של פעם חזרו להיות." אליאב כותב "יש בעיני בעיה קשה בצורה שהחלופות מנוסחות בסקר. בעיקר בעייתית העובדה שהחניון המזהם, שלא יתרום דבר למרחב הציבורי, מוצג בשאלון כצ'ופר מבל... -
חמישה רגעים – מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב
16.10.11...ימים אלה. לכאורה אלה נקודות מקריות בזמן, התנקזות של כוחות ומשאבים שאיפשרו את הקמתם של בניין ומוסד – אולם מבט היסטורי, המביא בחשבון לא רק את הנקודות בזמן אלא גם את המרווחים והתהליכים שביניהן, עשוי להציבן כקואורדינטות המגדירות מרחב קריאה. לאורן נוכל לבחון את קשרי הגומלין בין המוזיאון לבין הבניין שבו הוא שוכן, את התפתחותו של שיח האדריכלות והתרבות בארץ, ואת היחסים בין בנייני המוזיאון השונים לבין היצירה האדריכלית בארץ ובעולם. התערוכה ”חמישה רגעים“... -
וילה בתל אביב
3.01.10... מייצרת תחושת מרחב גדולה יותר בחצר. בנוסף, הבלטת הקומה הראשונה מעבר לקוי קומת הקרקע יצרה תחושת ריחוף לכל הקומה, תחושה המודגשת על ידי פס החלונות העילי בין קיר הסיליקט לרצפת הבטון. פס החלונות גם מחדיר אור דרומי מבוקר לבית בו בזמן שהוא שומר על הפרטיות של הסלון. הצורך של בעלי הבית במרתף שיתפקד כסטודיו למחול ולמוזיקה הביאה להחלטה להרוס את הבית המקורי שעמד במגרש. הבית שואב השראה ישירה ממאגר החומרים הנמצאים בשכונה, ומהווה מחווה לאופייה הייחודי. -
להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!
21.12.11... ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. הניתוק הלך והחריף עם השנים. החזרת מרחב הכיכר לציבור, כמרחב עירוני שימושי, היתה אפשרית רק על-ידי הפרדת הולכי הרגל מכלי הרכב ויצירת אזורים בלעדיים לתנועת הולכי הרגל. כך נוצר מקום מפגש ופעילות חופשית, למגוון סוגי האוכלוסיה, בכל שעות היממה. יעד זה הושג על-י... -
פירצה קוראת ליזם
8.08.12...טרה של דיזינגוף ובו עלו וירדו אחוזי הבנייה ושונה חלק מהייעוד מבית מגורים לחדרי מלון. "תב"עות נקודתיות" כותבת נעמה, "מגדירות מחדש את זכויות הבנייה ובכך מאפשרות להקים מגדלים בתוך מרקם עירוני נמוך יחסית, גם ברחובות צרים. מדובר במרחבים שמתכננם המקורי לא ייעד למגדלים. (...זו) שיטת תכנון התופסת תאוצה בשנים האחרונות ומאפשרת ליזמים לרכוש חלקה ולהקים עליה בניין גבוה. במונח הזה יש סתירה פנימית, משום שתוכניות בניין עיר נועדו להגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברח...







