סביבת העבודה הינה כלי ראשון במעלה להעברת המסר-הארגוני וחזונו, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. הסביבה הפיזית והאנרגיה שלה, אמורות להוות את הרקע לכל הפעילויות הנדרשות בארגון. סביבה זו אמורה לאפשר את ההתנהלות הרלוונטית לחברה הספציפית, ולקיים בה את הדיאלוג המתוכנן והמקרי כאחד בין השוהים בה.
בין אם מוקפדת או מרושלת במכוון, היא מעבירה מסרים על הארגון ומהותו, על אווירת העבודה והיחסים בה. אך כך או כך, היא אמורה לאפשר לעובדים להפיק את המרב, ואם אפשר – בהנאה מקסימאלית.
ארגונים רבים דואגים בראש ובראשונה לסוגיות ארגונומיות ויצירת תנאי העבודה הפיזיים הדרושים, על ידי גיאומטריות של שולחנות, גדלי חדרים, נוחות שימוש בתשתיות ובציוד עזר, תאורה מספקת, שירותים נוחים וכיו"ב.
אך מעבר לכך, קיימות פונקציות שהן גם מדידות וגם בלתי ניתנות למדידה. ניתן להגדירן כפונקציות רווחה, והן כוללות חדרי הסבה לא פורמאליים, 
בחברות פחות פורמאליות, יותר סטארטאפיסטיות באופיין, צעירות מבחינת גילאי העובדים או רוחן, התבקשנו לא אחת לתכנן אזורים כאלו, ורבים. אזורים אלו כללו אזורי רביצה על פופים ענקיים, ערסלים תלויים במעברים, גינות-פנים הכוללות ספסלים וצמחיה, "שולחנות אבירים ארוכים להתרחשויות HAPPY HOUR,(למשל בפרויקט XIV , חברת בת של IBM).
אזורים אלו מאופיינים בדרך כלל בחשיבה יצירתית הכוללת תאורת אוירה, שילוב חומרים לא שגרתיים, גוונים מיוחדים, ריהוט שבבירור אינו משרדי.
בחברות בהן עיקר הארגון (או כולו אפילו, על כל דרגיו) יושב בעמדות OPEN SPACE, אזורי הרווחה, המקומות ש"בין המשרדים" מקבלים משנה חשיבות. שם אנו מתכננים (למשל בפרוייקט EYEBLASTER), הרבה מאוד "פינות התייחדות" לישיבות של אחד על אחד, מקומות לקיום שיחות טלפון פרטיות, כמו גם חדרי ישיבות קטנטנים ל-2 עד 4 איש, המפוזרים בין צוותי העבודה.
גם אם מדובר בצוות של 4-6 איש, הממוקם בחדר מתאים בגודלו, אנו עושים מאמץ לאפשר את העבודה האופטימאלית, כולל דאגה לאינדיבידואליות של כל עובד, של פרטיותו, תוך שהוא חלק משלם אחד. בקומברס למשל, תכננו בחדרים אלו שולחן ישיבה עגול קטן, הנוסף על שולחנות העבודה, ומאפשר סיעור מוחות כמו גם ארוחה או שתייה בצוותא, בפורום האינטימי של הצוות.
הכותב – צביקה דונסקי, אדריכל, דונסקי-קורנהויזר אדריכלים בע"מ
