חיפוש - חדשות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אדריכלות חוץ , אנשים |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
- 
	                
	                    
                    
	                    מתחם עדן בירושלים לדוגמה
13.11.11אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ... - 
	                
	                    
                    
	                    קיימות והעיר - פאנל דיון פתוח
30.12.12... נבחנות במישור הטכנולוגי, אורגני מקומי או ביו-אקלימי, הוא שהן מגיבות לסביבה שבתוכה הם נוצרו. מה הוא הגורם העיקרי המשפיע על יצירתה של אדריכלות אחראית? סביבה עירונית, שמירה על הטבע, מקום להרגעות, אתר כפרי או מרוחק, מקום בו אנשים נמצאים כל הזמן בתנועה – האם האתר משפיע על החלטות אדריכליות? האם אלה חומרים אקולוגיים או צריכת האנרגיה של המבנה אשר קובעים את היותו בר-קיימא? התערוכה מדגימה כי פיתוח בר-קיימא אינו תוצאה של נוסחא חד-מימדית, אלא תוצאה של פ... - 
	                
	                    
                    
	                    תל אביב תחת התקפה
18.04.12...מה? כי בתל אביב אין מקוואות ובתי כנסת וישיבות... לא חשבתי על זה.טוב, עוד מישהו...יונית, מה את אומרת? תל מונד? למה? כי זה קטן וקהילתי וכל המשפחה שלך שם... סבבה.מיכל, מיכל? רק ירושלים - שם כל האקשן והתרבות ובלי הפוזות השחצניות.אנשים אוהבים אנשים, קהילות. לא ערים, לא עירוניות. ראייה סוביקטיבית של גבר, לבן, חילוני לא יכולה לשמש נקודת מוצא לקביעות אוניברסליות. נכון, תכנון רע יכול לפגוע בקהילה, אבל התכנון התל אביבי אינו שונה מהותית מהתכנון הנתנייתי, הח... - 
	                
	                    
                    
	                    הצלחה שקטה בכיכר רבין
6.02.11...תו נאמנה בלי רעשי רקע, ולא אדריכל פטפטן." אסתר נותרנת כרגיל את הרקע התיאורטי וההסטורי של ההתיחסות לכיכר וגם מבט על התכנון קדימה - החלפת הריצוף המתוכננת ו"כן או לא" חניון תת קרקעי. המצב כנראה ממש טוב כי אייל הדר - ליבני החיפאי בקפה דה-מרקר (ממנו גם לקוחה התמונה) מציג אותו כדוגמה למקום עירוני ומקונן "מה בסך הכל ביקשנו? לשבת ליד מזרקה בחיפה... כמה הסצינה הזאת של אנשים שיושבים סביב מזרקות בככרות היא אוניברסלית וטבעית בכל כך הרבה ערים בעולם" - 
	                
	                    
                    
	                    עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.
31.12.12... בלילה, אנו מעדיפים את ה"עירוב שימושים" הזה.אבל מי לעזאזל נגד? אנחנו.לא בכובע של המתכננים, אנחנו בכובע של רוכשי הדירות. מרביתנו לא מוכנים לשום "עירוב שימושים". אפילו עירוב אוכלוסיה אנחנו לא רוצים. אנחנו מעדיפים לגור בשכנות ל"אנשים כמונו", שקטים כאלה, בלי מוזיקה מזרחית. אנחנו בטח שלא רוצים לגור מעל שוק או רחוב תעשייתי. אנחנו רוצים את זה קרוב, אבל לא אצלנו.נזכרתי בכל זה עכשיו בעקבות מאבק חדש של דיירי המגדלים של גינדי (רחוב הארבעה) נגד הכוונה להפוך ... - 
	                
	                    
                    
	                    אדריכלי פנים? אין כזה מקצוע.
3.07.11...ב בכל יום, נוטים לשכוח. על המקצוע והתחרות בו :"בארץ, המכנים את עצמם 'אדריכלי פנים' משתרעים על פני קשת, שבקצה אחד שלה אדריכלים ובוני ערים בוגרי טכניון, שהלימודים בו כמעט ולא יורדים לרמת עיצוב חללי בית מגורים, ובקצה השני - אנשים שבמשך חצי שנה עשו קורס של שעה בשבוע אצל גורם פרטי שהכריז שהוא בית ספר ללימודי עיצוב מטעם עצמו"... "המשמעות היא שבארץ אין כזה מקצוע. המחיר הוא תדמיתי ועסקי עבור מי שעוסקים בו, אבל בשורה התחתונה זה פוגם באיכות הבנייה." ... - 
	                
	                    
                    
	                    סופשבוע של טיולים ואירועים בעיר
2.05.11...ם שכונתיים המתקיימים במהלך סוף שבוע אחד ברחבי העיר. כל הטיולים פתוחים לציבור, בחינם וללא תשלום. החזון שלנו הוא לקדם שכונות ראויות להליכה, אוריינות אורבאנית ומודעות לסביבה, בשאיפה ליצור ערים טובות יותר המתוכננות בשביל ועם אנשים. רובנו, כמו מרבית אוכלוסיית העולם, גרים כיום בסביבה עירונית. כדי להתמודד טוב יותר עם האתגרים של העיר שלנו, עלינו להבין ולהכיר אותה טוב יותר. האירוע מכבד את המורשת והרעיונות של העיתונאית ומבקרת התכנון העירוני ג'יין ... - 
	                
	                    
                    
	                    לא אמן ולא יזם - מוכר שירותים
20.04.11...ייתה ביזנס. צריך להתפרנס מזה, אבל אני לא איש עסקים, אני מוכר שירותים: שירותי ייעוץ, שירותי שרטוט ושירותי פיקוח. בזאת מסתכמות יכולותיי. אין לי סגנון משלי. אני לא אמן, ואיני מצפה שהקליינטים יממנו את האמנות שלי. אני מייצר בתים לאנשים לאחרים." כתבה בגלובס המוצגת כנאום "אני מאמין" ארוך מציגה את דבריו של האדריכל המאד מצליח עודד חלף. על אדריכלים שהם מותג, על קולגות כמו שרם ופיבקו, כרמי ויסקי. עודד מצוטט ואומר דברים על המקצוע שמעטים מדברים עליהם. למש... - 
	                
	                    
                    
	                    הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה
13.06.11...כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת... - 
	                
	                    
                    
	                    מצד שני, יכול להיות שאני צודק
11.07.12...מת. כשכל העולם מתנהג הפוך ממך יש טעם בדעות הנחרצות שבה. ג'יין לא סייגה את דבריה ולא כתבה בסיום "מצד שני, יכול להיות שאני טועה".עירוניות דינמיתהגישה שאני מתכוון להציג לפניכם מסתכלת על העיר בצורה אחרת. העיר מבחינתי היא אוסף של אנשים ופעילויות, המערך האדריכלי הוא משני. הוא יכול לקלקל אבל לא יכול להבטיח הצלחה. בגישה שאציג אין לאדריכלים השפעה רבה או יכולת. לא כל מה שאכתוב כאן הוא חדש ומסעיר, דברים רבים מוכרים. לא הגיתי את כל זה לבד, אני אשתדל לרכז ולז... - 
	                
	                    
                    
	                    עקב אכילס של חוק התכנון החדש
11.12.11...ת היסודות של חוק התכנון והבניה, הם לפיכך, תכנון, רישוי ואכיפה. אין קיום לאחד ללא האחר. גם אם יאשרו את החוק החדש על כל 600 סעיפיו, ומנגנוניו המורכבים. גם אם יעמידו בראש המועצה הארצית לתכנון ולבניה, הרכב מנצח ובלתי תלוי של אנשים מוכשרים ובעלי מוטיבציה. גם אם יפעילו את כל מוסדות התכנון ביעילות גרמנית, בלוחות הזמנים הקבועים בחוק, תוך תשלום פרמיות למצטיינים. גם אם יקימו אלף מכוני בקרה, וכל בקשה להיתר תשוחרר עם החלטה תוך חודש מיום כניסתה למערכת. גם... - 
	                
	                    
                    
	                    ביקורת על תפאורה ותיאטרון
5.01.12... חדשים במרחב הפרטי ול"תיעוש" אנושי - "אנשים בלופ" (לפי ההוגה הנפלא דידריך דידריכסן): עולם קודר וחזרתי שהמשטר הקפיטליסטי קבע במקומנו. והשפעותיו על הארכיטקטורה דרמטיות."הכתבה ארוכה, מעמיקה וכתובה בצורה מרתקת. חבל רק שקון נדבק במחלתם של מבקרי האדריכלות של "הארץ" ומכניס גם הוא את "כיבוש - התנחלויות" לנושא. הביקורת המנומקת היא על האדריכלות בכללה, לא רק על ישראל, תל אביב או הבימה. "אימת הבניינים הלבנים" היא אמנם תופעה עולמית. בכל מקרה, כתבה מומלצת מאד. - 
	                
	                    
                    
	                    ממחקר לתעשייה
30.08.15...עדןאנשי מדע, מחקר ופיתוח עובדים באופן צמוד עם עולם התעשייה. הם ה'מוזות' של עולם זה, הם אלו אשר מוצאים את הרעיונות, ההמצאות והפיתוחים שמתורגמים מאוחר יותר למערך הייצור כדי להפוך רעיונות חדשים למציאות נגישה למאות ואלפי אנשים.בעולם בו המרוץ למציאת רעיון חדש, המצאה, פתרון שאף אחד עוד לא חשב עליו, וחשוב מזה, עוד לא רשם עליו פטנט, אינו מפסיק אלא הופך לתחרותי יותר ויותר, השילוב בין מחקר לתעשייה הוא הכרחי.ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן מז... - 
	                
	                    
                    
	                    לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה
11.12.12...ב חנויות בסגנון הבנייה הרומי) והאגורה (מרכז העיר ההלניסטי שבו התנהל המסחר), זה היה המקום שבו נעשו חילופי סחורה אבל באו לשם לא רק כדי לקנות, אלא גם כדי להתעדכן, לטייל, לראות ולהתראות, זוגות נאהבים - כדי להיפגש. ככה זה הקניון: אנשים לא חייבים לקנות, באים כדי להתעדכן במה שקורה בעולם, לפגוש שכנים. באים כדי להתלבש, מתלבשים בשביל לבוא לקניון".* בתמונה - פסלו של דוד עזריאלי במרכז על שמו בתל אביב (ויקיפדיה)לא ניתן לחלוק על עזריאלי לגבי התפקיד החברתי שממל... - 
	                
	                    
                    
	                    קולקר, קולקר אפשטיין יתכננו את מתחם סומייל
22.02.12קולקר, קולקר אפשטיין זכו בתחרות שקיימה עיריית תל אביב לתכנון מגדל שישרת את משרדי העירייה במתחם סומייל. מן - שנער, שהפסידו בתחרות יוצאים כועסים ובכתבה ב Xnet אומרים "אנשים מסוימים בעירייה מעדיפים את עצמם בבניין גבוה".מיכאל יעקובסון מתאר בשתי כתבות את התחרות הסגורה שהתקיימה לתכנון מתחם סומייל שבין הרחובות ארלוזורוב, אבן גבירול וז'בוטינסקי בתל אביב. בשטח זה יוקמו ארבעה מגדלי מגורים ומשרדים, שעתידים להתנשא לגובה 45 קומות, וסביבם מבני מסחר נמוכים. על ... 







