חיפוש - חדשות , שונות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , עירוניות , תקן צפיפות |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
צפיפות, בנייה גבוהה והמרחב הציבורי
14.10.13ד"ר אדריכל יודן רופא, רושם בבלוג "סביבות" אודות צפיפות בנייה גבוה והמרחב הציבורי: "בניינים גבוהים מעוררים בנו תחושות מעורבות. מצד אחד יש משהו מלהיב בגורדי שחקים. מי מאיתנו לא התפעם לנוכח קו הרקיע של עיר גדולה על שלל מגדליה? בניינים גבוהים מסמלים עבור רובנו קידמה ועושר. מי לא היה רוצה לגור בקומה העליונה של בניין גבוה - להנות מהנוף הנשקף מבעד לחלונות? להרגיש את תחושת ההתעלות שנלווית למבט על העולם מלמעלה? מצד שני, מי רוצה לחיות בצילו שך בניין גבוה, ... -
המרפסת - על צפיפות ותשתיות ציבוריות עירוניות
11.10.20...הקשר זה.אינני יודע אם על פסק הדין יוגש ערעור, אבל למרות זאת בחרתי לשתף, את מעט הקוראים של הבלוג, באחת הסוגיות שהועלו בהרחבה בסיכומי העותרים, ושלא מצאו ביטוי, מספק, בדיו בפסק הדין עצמו.כוונתי ליחס שבין צפיפות ותשתיות ציבוריות עירוניותאחד הכלים אותם הפעילה המדינה במאבקה (הלא מוצלח) כנגד מחירי הדיור הגבוהים, היה הכלי של הסכמי הגג. הטעם לכך ברור.למדינה היה ברור שלא ניתן להגדיל את הצע המגורים, מבלי לממן את התשתיות הציבוריות הכרוכות בכך. למדינה ברור של... -
התנועה לעירוניות בישראל
16.07.12עמותת מרחב שינתה את שמה והיא נקראת עכשיו "התנועה לעירוניות בישראל". חבל שראשי העמותה לא פותחים מספיק גם את הראש לדעות והשקפות עולם אחרות משלהם. בבלוג של מרחב הופיעה השבוע שוב כתבה של ד"ר ירח צור לגבי בנייני המגורים. למרות כל הטענות הנכונות שלו הוא לא מבין למה העמותה לא מתייחסת למבנים אלה כמשהו שהוא בתחום העיסוק של המתכנן העירוני. האמת היא שההסבר פשוט - קיבעון מחשבתי.עמותת מרחב נקראה עד לפני כשבוע "התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל". "עירוניות מתחדשת... -
פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב
21.11.12...ברובם סטארט-היפסטרים. עם כל הכישרון שיש בהן, לא תמצאו פה למשל חברות ביו-טק צעירות. ההצטופפות שלהן ברוטשילד נובעת בעיקר כי המשקיעים שלהן כאן.לך אחרי הכסףתעשיית הכסף של תל אביב היא למעשה המנוע הכלכלי של העיר. לא ההיפסטרים, לא העירוניות, לא הצעירים ולא התיירים. תל אביב מחזיקה את מרבית מרכזי הכח הכלכליים של המדינה. אתה משלם לקופת גמל לפנסיה? הניהול בתל אביב. אתה מחזיק חשבון בנק באוברדרפט? הפקידים עם המשכורות הגבוהות גרים בתל אביב. אולי תרצה ביטוח חיי... -
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12...לי אורבניזם, OK?כיצד להגדיר "עיר"מבין הניסיונות הרבים להגדרת המונח הזה, אני מחפש הגדרה המאפשרת השוואה, או מדידה כלשהי. אין ענין בדעה פרטית, או רגשית. ההגדרה שאני מחפש תבוא לא כמכנה משותף להרבה ערים, אלא כאפיון ברור של תכונות עירוניות. נחפש הגדרה בערים אשר זוהי תכונתן הבולטת. ערים אלה הן בהכרח קוסמו-פוליטיות, לעיתים אף המטרופולין. אנחנו עדיין לא מחפשים תכנון טוב מהו.יש הסכמה גורפת כי העיר בולטת בכך שהיא אינטנסיבית ביותר. אך היא איננה כזו רק בגלל ה... -
איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות
17.08.12...את הארנונה והמיסים מכל השירותים האלה והפריפריה, היא תישאר עם פרברי המגורים ואפס עירוב שימושים. ככל שנקצר את מרחק הטרחה בין תל אביב לבאר שבע יותר ויותר, כך תתחזק תל אביב ותיחלש באר שבע. העירוניות הדינמית גורסת שקיצור מרחקים מחזק רק את המטרופולין. אני טוען שהאדריכלים, שמובילים כיום את התפיסה המרחבית ויושבים ליד אזנם של מקבלי ההחלטות ומנהלי התקציבים, לא מבינים את הנזק שהם גורמים לערי הפריפריה. ... מצד שני, יכול להיות שאני טועה. -
להצטופף בבקשה
1.06.11...ם עם אנשים אחרים. קשרים אלה מהווים הזדמנויות – חברתיות, עסקיות ותרבותיות. בכדי לעודד את יצירת ההזדמנויות חייב שיהיה ריכוז של אנשים במקום כך שהמרחק בין אנשים לאנשים ובין אנשים להזדמנויות יהיה קטן מאוד." בסיום הכתבה היא מסייגת "צפיפות עירונית היא מרכיב הכרחי של עירוניות טובה ומתחת לצפיפות מינימאלית לא יכולה להתקיים עיר. אולם יש עוד שלושה כלים נוספים חשובים לא פחות לקיומה של עיר משגשגת: נגישות גבוהה, עירוב שימושים ועירוב אוכלוסיות." מומלץ לקרוא. -
תחרות דיור מחר – D3
5.09.11..., ולהציג גישות חדשניות של אורבניזם מגורים, אדריכלות פנים, ואובייקטי. התחרות קוראת לפתרונות יצירתיים המקדמים מחשבה ברת קיימא, ביצועי מבנים, ואינטראקציה חברתית דרך מחקר מהות הגיאומטריות הסביבתיות, התנהגויות חברתיות, השלכות עירוניות ותהליכי פרוגרמה. ניתן לשים דגש מיוחד על תפיסת הדיור החוקרת דיאלוגים הכוללים מעורבות של גיוון סוציו אקונומי פנימי או חיצוני, שינוי או הסתגלות לאורך זמן, קישוריות מרחבית ציבורית או פרטית, וקביעות מול ארעיות של חומרים. ... -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11...ים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובעת "מתוך אותה כמיהה שגרמה למגדל בבל, או בגלל כוח העושר, המעמד החברתי והיוקרה". מנדל מציג את המצב כמלכוד מעגלי בו האדריכלים מספקים את מה שרוצים הלקוחות והיזמים ומי שנפגעות הן העיר והעירוניות. "הדרך היחידה לצאת ממעגל הקסמים היא לנסות ולהעריך באופן מקצועי את ערכם התרבותי של כל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכנים לשלם עבור עירוניות כזו...