חיפוש - חדשות , #עיצוב #עץ #דקורציה #מיתוד , וו , שימור |1| - דף 3

• 

  התערוכה והכנס הבינלאומי ה-3 לשימור מבנים 2017

  20.08.17
  ...לשימור מבנים 13.09 הבימה תל אביב זו השנה ה-3 שמתקיימת התערוכה והכנס הבינלאומי לשימור מבנים. במקביל לתערוכה ייערך כנס מקצועי אשר יתמקד השנה ב"ניהול הסיכונים בשימור מבנים" . מטרת הכנס להציג דרכי התמודדות מגוונות וניהול הסיכונים העומדים מול אתרי שימור באמצעות הצגת פרויקטים ומקרי מבחן מהארץ ומרחבי העולם. את הכנס מפיקה ומובילה המחלקה ליחסים בינלאומיים של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בליווי ועדת היגוי מקצועית. בתער...
• 

  לשמר, לזכור ולשנות מהקצה

  10.04.13
  ...סביר בכתבה האדריכל עודד רונזנקיאר מ-SO Architecture שתכנן את המבנה החדש. "זאת גישה אחרת לשימור, שלא דוגלת בכך ששימור זה להשאיר את הקיים, אלא להיפך, שבניינים צריכים לשנות את יעודם, את שטחם ואת הגיאומטריה שלהם בהתאם לצרכים העכשוויים (...) האנשים הכואבים היו צריכים את המקום הזה בשביל בניהם, והביאו עמם גם היסטוריה – אך בסופו של דבר זו היתה עמדת שמירה, שנבנתה לצרכים של אותה תקופה. החלטנו שהדרך הנכונה היא להוסיף תוספת שונה בגיאומטריה שלה שעם זאת ממשיכה...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...וטשילד הן לכאורה ציר שנמצא בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולבנות במרכז העיר מגדלים שלא תורמים דבר להתרחשות העירונית. אדריכלי השימור גילו גם הם איזו בוננזה כלכלית יכול לה...
• 

  אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?

  26.02.13
  ... יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמתה ליעדים הלאומיים. תוכנית השימור, שהתווייתה החלה בשנת 1994, דאגה רק לשימור המבנים. הכרזת אונסק"ו הקפיאה את הפיתוח במרכז העיר, שנהפך לתפאורה, מעין רקע למבנים המשומרים. מדיניות זו, אם תאושר "בעיר הלבנה" ובאזורי החיץ, תקריב את רווחת התושבים על מזבח השימור".האדריכל דן דרין, שימש יו"ר הוועדה המקומית, והיה חבר בוועדה המחוזית ובמועצה הארצית לתכנון ובנייה.
• 

  ארכיתור 111, שימור והתחדשות עירונית בירושלים

  24.11.13
  משכנות שאננים, ירושליםיום שישי, 20 דצמבר 2013, 09:00הקרן לירושלים : שימור והתחדשות עירוניתביוזמת והדרכת אדריכל הקרן לירושלים רועי זינגר, נשמע ונראה במצגת תכנון ובאתרים את מיזמי הקרן ב:משכנות שאננים - שיפוץ והרחבת בית ההארחה, הוספת מרכז הכנסים ע"ש קונארד אדנאואר.בניית מועדון עיתונאים, שחזור החומות העתיקות והצגת מיזמים עתידיים. טחנת הרוח - שחזור והפעלה. פארק טדי - פארק חדש בו 7 דונם סמוך לחוצות היוצר הכולל מזרקת ענק המשלבת מים מוזיקה ותאורה, פיסול ...
• 

  מגדלי המים של תל אביב

  4.09.11
  אבי לוי סוקר בכתבה מצולמת את מגדלי המים של העיר תל אביב. המגדלים שנבנו בתחילת המאה העשרים סיפקו לא רק מים אלא גם מקור לגאווה מקומית וסימן נוף (landmark) עירוני. הכתבה עוסקת בשמונה מגדלים כאלה שהוקמו בשנותיה הראשונות של תל אביב ומעבר לסקירה גם מעלה את סוגיית השימור של מבנים אלה. "סיפור הקמתם של מגדלי המים בתל אביב-יפו" כותב לוי, "פותח צוהר להכרת עברה של העיר העברית הראשונה, ולהבנת הערך ההיסטורי והנוסטלגי של המגדלים שהשקו והפריחו אותה."... "בשנ...
• 

  על זכוכית (אטומה) וארכיטקטורה

  9.12.13
  ...דש. "השימוש הארכיטקטוני המחוכם ביותר בזכוכית משול במידת מה לאפקט הרטורי של הסוגריים: משפט שהכותב אינו בטוח לגמרי האם הוא חשוב, מתאים או אפילו ראוי לטקסט שמסביבו, והוא מושם על כן בין סימנים שתפקידם לכאורה להצניע אותו מעט, כמעט להתנצל עליו. אלא שסימן – מעצם הגדרתו – מסמן ומדגיש, ומה שבסוגריים יאפיל על כן תמיד על מה שמחוץ להם. שקיפות בארכיטקטורה היא רק לכאורה צורה של הצטנעות, וקונסטרוקציה עשויה זכוכית שקופה תמיד תהווה את חלון הראווה של יתרת המבנה."
• 

  אדריכלות של פעם - שחזור שער שכם

  21.08.11
  שיפוצו של שער שכם הסתיים לאחרונה וכתבה ב"הארץ" מציגה את הדילמות שעומדות כשמשמרים ומשפצים מבנה קדום כל כך. עיקר הבעיה היא להחליט איזה שער משקמים - את המקור כפי שנבנה לפני 500 שנה או את החידוש מלפני 80 שנה? בארץ בה אנחנו רגילים לקדש אדריכלות בת 20 מעניין לראות איך ארכיאולוגים מתייחסים לנושא. אין לנו מקרים רבים בהם מבנה משמר הן את צורתו והן את השימוש בו במשך זמן ארוך כל כך. נמלי עכו ויפו הפכו לרקע ציורי למסעדות ורק אולי מבני הדת הגדולים יכולים ל...
• 

  פוצצו את בניין ההסתדרות!

  6.10.11
  ...ין כזה הוא מבנה לשימור חייבת להשקל מול הפגיעה ביכולת הפיתוח של העיר. אם פעם הוכרזו מבנים לשימור כשהיו בני 100 שנה ומעלה, הרי שכיום מכריזים עליהם כשהם בני עשרות שנים בלבד. זה מצויין לשמר אבל בסופו של דבר אוכל מקופסת שימורים לא יוצא טעים. לדעתי יש רק דבר אחד ששווה לשמר מכל האזור ומבית ההסתדרות במיוחד - את המערכון של אפריים קישון. לי אישית אין בעיה לשמוע את הבשורה שבו : "בן אדם! הלילה פוצצו את בנין ההסתדרות. בניין הועד הפועל מולנו, פוצצו הלילה."
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ....כיכר עירונית, עם תנועת אדם מוגברת, כיכר קטנה, חדשה במתנה לעיר - מסוג הכיכרות שחסרות ביותר בתל אביב.4.בית מלון - ת"א זקוקה נואשות לעוד מלונאות.5.מגדל - כן כן, מגדל זה אמצעי אדיר ליצירת זהות עירונית חזקה עבור מקום עירוני.כרגיל, גם אנחנו מצטרפים לדעתו של דניאל. קולנוע מוגרבי היה סמל ואייקון. אפילו בול הוצא בזמנו בסדרת בתי הקולנוע של השירות הבולאי. לאסור על בניית מגדל במקום שאפילו תכנית השימור אישרה... זו אינה רק החמצת הזדמנות, זו פשוט איוולת.
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...בחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נעדרים מהם כשהוא מצייר את כדור העיר. אבל לא רק הציירים בוחרים במגדלים כאייקון לעיר, הם הופיעו כבר במפות מזג אוויר ובכתבות רבות המספרות על תל אביב ונדרשות לתמונת אילוסטרציה. כשרוצים לסמן "תל אביב", מציגים את מגדלי עזריאלי.אז מה יש בהם?אם חושבים על כך לעומק נראה שלאייקון אדריכלי אמיתי צריכות להיות מספר תכונות. נכון, כדאי מאד שהוא יהיה...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  ..., רגע לפני שקיעתו, הפרויקט לא מופיע בכלל. ככל הנראה הנדלרים לא היו מרוצים מהביצוע הסופי של הפרויקט ולכן העדיפו להצניע הן את הזכייה בתחרות והן את הפרויקט עצמו. אין פלא שבאמצע שנות השבעים, בחרה הנהלת אגד לשבור קצת את הבאליות של הבניין ולהזמין מהאמן שאולי הכי מיוצג באדריכלות הישראלית – הפסל משה שטרנשוס, עבודת מתכת שתשתלב בחזית המערבית הפונה לדרך פתח-תקווה."ואם יעקובסון, מי שמוכר באהדתו לאדריכלות בסגנון המודרני כותב כך, מה נשאר לנו להגיד?... בולדוזר.
• 

  על הקרקע #6. ערב על עבודות בבניה

  23.03.14
  ...דות אשר בעתיד תהוונה חלק מהסביבה הבנויה.בערב השישי בסדרה תוצגנה העבודות הבאות:הזמנה למשחק אדריכלית נוף ארנה בן ציוני, אדריכל נוף בארי בן שלום // אב אדריכלות נוףמרכז תרבות בהרצליה אדריכל אסף לרמןשימור חוות שלם, מקרה מבחן של שימור בקונטקסט אדריכל נאור מימר // שימור חוות שלם, מקרה מבחן של שימור בקונטקסטביה"ס למדעים היובל, רחובות אדריכל משה עצמון // עצמון אדריכליםהכניסה בתשלום (15 ש"ח בהרשמה מראש // 30 ש"ח ביום האירוע)למידע נוסף ולהרשמה יש ללחוץ כאן.
• 

  הכנס השנתי לתכנון נוף בגנים הלאומיים

  25.10.13
  ...עידו וכטל: עיצוב נוף, בנייה מונומנטלית ושליטה בתקופת הברונזה הקדומה – ניתוח ופרשנות של האתר "גל יתרו" בגליל העליון.אורן אקרמן, אהרן מאיר, אבנר איילון, אהובה אלמוגי לבין, מירה בר-מתיוס, הנדריק ברוינס, נועם גרינבאום, ליאורה הורוויץ, אהוד ויס, נעמי פורת, קובי כהן עטב ,דן קבאנס, בטינה שילמן: מורשת תרבותית וסביבתית כמכפיל כח בשימור הנוף הפתוח — המקרה של תל צפית גת.15:30-15:15 הפסקה17:00-15:30 מושב שני | יו“ר רענן כסלו: שימור נוף קדום באתרים ארכיאול...