חיפוש - חדשות , אב , אש , גיר |1| - דף 2

• 

  הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון חוזרת למשכנה המקורי

  30.03.16
  ...מעבדה לפיסיקה בקומה הראשונה, אודיטוריום בקומה התחתונה וחדר התייחדות עם הנופלים, בו פורסמו הישגיהם. הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון היא אחת משתי המחלקות הראשונות שנפתחו בטכניון. ב-6 בפברואר 1925, 13 שנים לאחר טקס הנחת אבן הפינה (שהתקיים ב-1912) נחנך הטכניון עם שישה מורים, 16 תלמידים, שתי מחלקות (ארכיטקטורה והנדסה אזרחית) ושבעה מבנים, שרק אחד מהם שימש ללימודים. עד 1953 שכנו כל הפקולטות של הטכניון בבניין ההיסטורי, אך ב-1965 עברו רובן למתחם ה...
• 

  תכניות המתאר החדשות של נצרת עילית ומגדל העמק

  29.10.15
  ... אזורי מגורים חדשים. • חיזוק וחיבור העיר אל ערכי הנוף והטבע, ומינופם לטובת חיזוק האיכות הייחודית של העיר• חיזוק, התחדשות ופיתוח אזורי התעסוקה, כמוקד תעסוקה אזורי שיקדם את צמיחת העיר ומעמדה.• התכנית מכוונת את יעדיה לכ 25 שנה, אבל מציבה אופק לעתיד רחוק יותר, המבוסס על ראיה אזורית כשמגדל העמק מהווה מרכז אזורי משמעותי לסביבתה.תכנית מתאר נצרת עילית:נצרת עילית היא "עיר מעניינת" הנמצאת על פרשת דרכים .העיר סובלת מהגירה שלילית וממשבר של מנהיגות מקומית..כד...
• 

  תערוכה - אנשים ועיר

  30.12.14
  ...יִהְיֶה בִּתְנוּעָה "(מיכה שטרית, החברים של נטאשה) אדריכלים רגילים לראות את העיר, משורטטת ומצולמת, מוקפאת וריקה מאנשים. קל לשכוח לפעמים שעיר אינה אוסף של מבנים, כבישים ומדרכות או התגלמות של כוחות פוליטיים ופיננסיים בבטון ובאבן, אלא בראש ובראשונה ריכוז גדול של אנשים המצויים, כפי שכתב הלל שוקן, ב'אנונימיות אינטימית'. תצלומיו של נחום שוץ, שצולמו בישראל ומחוצה לה, תופסים את האינטראקציה המתמדת בין האנשים והעיר ומחזירים את האנשים – פרט או המון – אל מ...
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  "דיור בר השגה!" צועקות הסיסמאות. "דיור ציבורי!" קוראים המפגינים, ונראה שכולם רוצים ובכל זאת שום דבר לא קורה. אבל זה לא כך. לא כולם רוצים. יש סיבות טובות מאד להתנגד לפרויקטים של דיור בר השגה וכדאי להכיר את הבעיות שהם יוצרים כדי להתמודד איתן.אני מנצל את המאמר הזה כדי להמשיך את הדיון ב"עירוניות דינמית" ולהדגים את צורת המחשבה הזו גם כאן. מי שרוצה מוזמן לקרוא גם מאמרים קודמים בנושא אבל זו לא חובה.לפני שאני מתחיל בטיעונים, בואו נניח על השולחן את הרקע ל...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  כלומר מת מקינאה ורוצה לגור בה... אבל שונא את התל אביבים הסמולנים הוואנביז המתחסדים... ורוצה להיות גם אני כמותם, עם חולצת טי שחורה בבית קפה... עיר מגעילה ומזוייפת! מה יש בעיר תל אביב שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולהעריץ אותה? כתבה בדה מרקר מנסה לפצח את השאלה למה מדינת תל אביב כל כך שנואה ואהובה. למה כל הערים הגדולות האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על ה...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  ...תטית - המרפסות הקופצות גרמו למבנים להיראות מוזרים ויצרו מראות לא חינניים וחסרי שקט." בסופו של דבר התקנה בוטלה במרץ 2008 כשאושרה תקנה חדשה שמאשרת מרפסות חופפות - "גזוזטרה ששטחה עד 14 מ"ר לא תבוא במניין השטח המותר לבנייה". אבל כל זה גורם למחשבות נוגות לגבי כוחו של האדריכל לעומת הכח של היזם והמחוקק. האם פעם תהיתם לאן נעלמו חדרי המדרגות המרווחים והמוארים שהיו נהוגים בבנינים בשנות החמישים והשישים? הם נפלו ונעלמו עם הקביעה שהם שטח החייב בארנונה. ומ...
• 

  רם כרמי בונה בירושלים את מרכז היקום

  2.06.11
  ... הזו לא המצאתי אלא העתקתי מאחד הטוקבקים לכתבה, אבל היא מציגה לא רע את היכולת של כרמי להיות ה"איל שני - נקרופיל העגבניות" של האדריכלות: "את הלב הפועם צריך להחזיר לירושלים על מנת שתהיה כעיר שחוברה לה יחדיו", אומר כרמי לכתב, "עיר שיש לה לב המחבר בין המרכז השלטוני החילוני מכאן לבית המרכז הדתי שממזרח לכאן. באמצע ירושלים רבתי שהיא לפי מיטב המסורת שלנו 'טבור העולם', שעליו מסודרים ברשת קואורדינטות הרמונית עולמות עליונים ותחתונים". מממממ, כן. בטח.
• 

  עושים סדר בשיפוץ

  13.12.22
  ...שו לעצמכם טובה וקראו את המאמר הזה. הוא עוסק בסעיפים שכדאי לתת עליהם את הדעת בזמן התכנון ולפני תחילת העבודות בשטח. אנו מזמינים אתכם ללמוד מניסיונם של אלה שחלמו לשדרג משמעותית את מערכות הבית ואיכות החיים שלהם, אך מצאו את עצמם נאבקים שוב ושוב מול שורה של מחסומים שנבעו מכך שלא תכננו מראש את התשתית הנכונה למערכות הרצויות. כאשר תהליך התכנון נעשה על ידי אדריכל.ית או מעצב.ת פנים, שלב התכנון כבר לוקח בחשבון את מערכות התמיכה הנדרשות, אך שיפוץ שמתוכנן על יד...
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  תחת הכותרת "מחזירים את שדרות רוטשילד לתושבים", מקדמת עיריית תל אביב את פרויקט בו בכל סוף שבוע בקיץ הקרוב תיסגר השדרה לתנועת כלי רכב. סגירת רחובות מרכזיים נהוגה גם בערים אחרות בעולם אבל התושבים חושבים שבעירייה לא חשבו על המהלך עד הסוף.בכתבה ב Ynet אומר יואב לרמן: "הניסיון ליצור מדרחוב זמני של יום בשבוע ברוטשילד הוא טוב. הוא דומה למה שנעשה במקומות אחרים בעולם שבהם רחובות ראשיים הופכים למדרחוב בסופי שבוע, במיוחד בקיץ (...) זה צפוי להגדיל את התנועה...
• 

  הרצאתה של המעצבת שרית שני חי

  24.03.14
  יום חמישי, 27 מרץ 2014, 20:00סטודיו 6B ברח' אחד העם 39 בתל אביבסטודיו 6B שמח להזמינכם להרצאתה של המעצבת שרית שני חי:שרית שני חי פורצת דרך בתחום עיצוב סביבות חינוכיות לילדים ומתמחה בעיצוב חללים לילדים ולמבוגרים בהזמנה אישית, במגזר הפרטי לצד המגזר הציבורי. שני עשורים של עיצוב במגזר הפרטי והציבורי ליטשו אצל שני חי את היכולת לראות את הדברים מנקודת מבטו של הילד, ליטראלית ומטאפורית. להתחשב בצרכיו ותשוקותיו של הילד ולספק לו סביבה שמתפקדת כזירה משחקית, מ...
• 

  פרויקט ארגמן - יואב מאירי

  6.01.13
  ...י - חתן פרס ישראל לאדריכלות, תכנן לאורך 60 שנות עבודתו פרויקטים רבים ושנויים במחלוקת אך כאלה שלא נעדרה מהם היצירתיות והחזון החברתי. מפעל ארגמן ביבנה היה אחת מעבודותיו הראשונות. לאחרונה השלים את חידוש בניין תיאטרון הבימה בתל אביב. פרופ' אדריכל צבי אפרת - ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל לשעבר וכיום מרצה בכיר. אצר את התערוכה ופרסם את הספר "הפרויקט הישראלי" העוסק באדריכלות הישראלית בעשורים הראשונים להקמת המדינה. לאחרונה השתתף בפרויקט רעיוני לחידוש מפעל ...
• 

  בחינת הרישוי הקרובה באדריכלות

  9.12.12
  ...רבים שאתם דורשים סביר כי לא יעמוד בתאריך היעד. מדוע לא לאפשר תקופת רישום ארוכה וסבירה יותר? כן נטען, כי פרסום מועד הבחינה כחודשיים בלבד לפני המועד. טווח פרסום קצר כל כך פוגע ביכולת להתכונן לבחינה מסוג זה. אבקש התייחסות לעניין זה. בנוסף, נטען כי לא פורסמו קריטריונים ברורים לבחינה ולחלקים השונים בה וכי פורמט הבחינה הקרובה נידון על ידכם בימים אלה. כיצד מצופה מהנבחנים להתכונן לבחינה כאשר הפורמט לא הוחלט סופית כא...
• 

  מבנים היסטוריים - התרשמות מרשימה מחוקה

  17.10.12
  ...ום האמנותי. 26 רישומי הבתים בתערוכה ובקטלוג נבחרו על ידי האמנית משיקולים סובייקטיביים – אסתטיים ונוסטלגיים. הם נתמכים על ידי החומרים התיעודיים של מוזיאון "החאן". הם אינם אילוסטרציות של המציאות שנשקפת מתוך הצילומים היסטוריים, אבל בדיעבד הם יוצרים תצרף של סגנונות הבניה בחדרה החל מ-1870 לערך ועד לשנות ה-30 המאוחרות.הבחירה של חווה ברישום מונוכרוני של המבנים שפעים נוצרו מהרכב של זווית צפייהשונות הם סוג של תיעוד, שהוא יותר אמוציונאלי מאשר ראלי" (מתוך ק...