חיפוש - חדשות , אדריכלות , שכונות , תכנון |1| - דף 1

• 

  עתיד שכונות המגורים בישראל

  10.07.13
  טלי חתוקה, מייסדת וראש המעבדה לעיצוב עירוני הפועלת בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, כותבת במגזין "אלכסון" על עתיד שכונות המגורים בישראל.לפי חתוקה, לשכונה מאפיינים והגדרות שונות עבור התושב המתגורר בה, עבור היזם ועבור המתכננים וקובעי המדיניות. חתוקה מדגישה את חשיבות השכונה כיחידה מובחנת בערי ישראל, ומנתחת כיצד תפיסות ארגוניות שונות בתכנון השכונה משפיעות בסופו של יום על מרקם החיים בשכונה עצמה, יחסי הגומלין בין השכונה לעיר וכמובן על ה...
• 

  שכונות סגורות- האדריכלים נגד, האזרחים בעד

  6.08.13
  סדרת ההרצאות 'כאן לא תולים כביסה' שעסקה בשכונות הסגורות בישראל נחתמה השבוע. הסדרה עסקה בתכנון השכונות החדשות הפורחות ברחבי הארץ, שכונות סגורות כגון 'סביוני רמת אביב' ו'מגדלי דוד' בתל אביב ו'כפר דוד' בירושלים.שכונות אלו מאופיינות בניכור לסביבה העירונית בכוונת תחילה ובידוד מרצון אם מטעמי בטחון או הפגנת אליטיזם, כשבתוך השכונה ניתן לקבל את כל השירותים הנלווים החל מפארק ציבורי ומוסדות חינוך לילדים ועד מרכזי קניות סמוכים ואפילו אפשרויות בילוי. רמת אביב...
• 

  שכונות ירוקות. עקרונות ומקרי בוחן

  23.05.11
  6 ביוני 2011, 19:30 גלריה זהזהזה, נמל תל אביב. מושג ירוק. סדרת הרצאות על בניה ירוקה שכונות ירוקות. עקרונות ומקרי בוחן המפגש החמישי בסדרת מושג ירוק - סדרת הרצאות בנושא בנייה ירוקה הנערכת בשיתוף המועצה הישראלית לבניה ירוקה, יעסוק בנושאי תכנון בר-קיימא של שכונות מגורים בישראלי ובעולם. במפגש יקחו חלק המשתתפים הבאים: מקרי בוחן לבניה ירוקה של שכונות (נציג/ת המועצה הישראל לבניה ירוקה)אבי מאור, מנכ"ל קבוצת חנן מוראדריכל דרור גרשון, עמותת מרחב ...
• 

  סופרטאנקר - ביג מיסטייק!

  10.07.11
  ..., והוא שתפקידן של ועדות תכנון זה לבנות ישובים טובים, משגשגים, עם איכות חיים עירונית גבוהה, שלתושביהם יהיה טוב לחיות בהן." אירית לא רק אומרת מה לא צריך לעשות אלא גם מציעה מה כן - "לבנות את מאות אלפי יחידות הדיור הללו בתוך שכונות ותיקות, כדי לחזק אותן פיזית וכלכלית. זה יעלה למשלם המסים רק כמחצית מהעלויות של הקמת שכונות חדשות בפאתי העיר, מכיוון שהתשתיות - דוגמת כבישים, רחובות, תאורה, ביוב, מים, מבני ציבור וגינות - כבר קיימות." ... "קיים פתרון זמ...
• 

  מה רע בבניה מהירה של דירות?

  6.07.11
  ...ל חוות דעת על ההשלכות הבעייתיות של התוכנית, אבל הן לא חייבות להתייחס אליהן על פי החוק." והוא מוסיף "לוועדות ניתנה אפשרות לדלג על תהליכים ולקבל החלטות קיצוניות, והן גם תהיינה נתונות להרבה לחצים. החשש שלנו הוא שהתוצאה תהיה שיבנו שכונות ללא מערכת דרכים מתאימה, ללא מבני הציבור הנדרשים וללא שטחים ציבוריים פתוחים. אחר כך ינסו לפתור את מה שחסר באמצעות עבודת טלאי על טלאי. כל זה יגרום לפגיעה באיכות החיים ובמרחב הציבורי" * בתמונה - שכונת הולילנד.
• 

  העצמה עירונית בטירת כרמל

  21.06.11
  ...רמלים 6. ליום העיון שותפים עיריית טירת כרמל והמשרד להגנת הסביבה. במהלך יום העיון יתבצע סיור בשטח, יוצגו המודלים של המעבדה וכן יתקיים דיון בהצעות ופתרונות. המעבדה להעצמה עירונית של עמותת מרחב היא כלי להעצמה וציפוף של שכונות וערים בישראל. מטרתה של המעבדה, לפתח מודלים עירוניים חלופיים לתכנון המקובל היום ברמת השכונה העירונית בשני ערוצים: שיקום וציפוף של שכונות ומתחמים עירוניים ותיקים והקמתן של שכונות חדשות. עיקר המטרה היא לבחון את אפשרויות ה...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...להציג חלק מהן: לא מספיק "להגדיל את ההיצע" – אחד השינויים המרכזיים הוא להשקיע את עיקר המאמץ בחיזוק ובחידוש הערים הקיימות ועיבוין, גם במרכז וגם בפריפריה, תוך מתן פתרונות שונים לאוכלוסיות מגוונות, במקום השקעה בהקמת עוד ועוד שכונות וישובים הומוגניים בשטחים פתוחים, שפוגעים ומחלישים את השאר, דורשים עוד ועוד השקעות בתשתיות חדשות, וגורמים לפגיעה סביבתית. השוק לא "עושה את שלו" – המחשבה שכוחות השוק יכולים, עם מעט דחיפה מצד הממשלה, לממש את הזכות לדי...
• 

  בניה מסורתית ואורבניזם חדש

  4.02.11
  ...הם כדי לתכנן שכונות חדשות, ושיפוץ שכונות קיימות. אחד העקרונות העומדים בבסיס האמנה הוא עירוב של שימושים, קרי: תושב אמור למצוא את כל הדרוש לו לחיי היום יום בסביבתו הקרובה. באמנה נכתב: "פיתוח צריך להיות מאורגן במסגרת של עיר או כפר עם גבול מוגדר בו יהיה איזון בין מקומות תעסוקה ומקומות לדיור, ולא כפרברי לינה". הכתבה מעניינת. לא כל הדברים הכתובים בה נכונים לארצנו אבל עם חלקם אפשר בהחלט להזדהות. בסופה של הכתבה מופיעות בקצרה "עשרת הדברות" של התנועה.
• 

  מבניין לעיר: עבודות חדשות של אמיר מן ועמי שנער

  27.12.11
  ...או מוקדי הבילוי יוצרים גם סביבת חיים איכותית?נדגים שאלה זו באמצעות סדרת בנייני משרדים ובילוי שתכננו באירפורט-סיטי, מבנים תעשייתיים בנתב"ג, למשל, כמו גם שכונות חדשות במודיעין, מבני מגורים ייחודיים בחולון ועוד. תכנון עירוני במיוחד מתמודד קודם כל עם תיקון משגי העבר: האם איבדנו את היכולת והתמימות לתכנן ערים של ממש, כמו פעם? נדגים זאת באמצעות תכנון העיר עפולה, מרכז העיר רמלה, ובמיוחד בתכנית השאפתנית לחזית הים העירונית בנמל חיפה. הכניסה חופשית
• 

  האם אדריכלות היא מעשה פוליטי?

  17.11.13
  ...בשטחים - ולסרב לשתף פעולה. להגיד לא לתכנון של עוד 20 אלף יחידות דיור בשטחים, וגם לא לתכנון של עוד יחידה אחת. זו יכולה להיות שעתו הגדולה של התכנון בישראל ותרומתו לשלום".זו כמובן אינה הפעם הראשונה בה מקשרת זנדברג בין פוליטיקה ואדריכלות, והיא טועה. אדריכלות, כמו עיצוב וכמו תכנון ערים הם מקצוע. כמו גנן, עיתונאי או סופר, אתה יכול להחליט לעבוד במקום מסוים או לא לעבוד בו אבל עד כמה שנרצה להחמיא לעצמנו, ההחלטות הפוליטיות של איפה לבנות ומה לבנות לא מתקבלו...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  אדריכלות פרמטרית, או אדריכלות אסוציאטיבית, הוא השם שבו מכונה סוג חדש של תכנון ועיצוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוה...
• 

  על כפות המאזניים - הרצאה

  17.12.12
  ...בית המשפט בפתח תקווה לעיר ולפארק המרכזי, משחקי האור והצל בבית המשפט בלוד, המשכיות חומרי הגמר מהחוץ לפנים ועוד. דינה אמר וקוריאל אברהם בוגרי הפקולטה לאדריכלות בטכניון חיפה. שותפים במשרד לתכנון אדריכלי בחיפה משנת 1992. עיקר עיסוקו של המשרד תכנון מבני ציבור, שכונות מגורים ותוכניות בנין עיר.מבין המבנים שתכנן המשרד נכללים מגדל המפרש, מרכז IBM למחקר ופיתוח באוניברסיטת חיפה, בית המשפט המחוזי בפתח תקווה , בית משפט השלום בהרצלייה ותחנת רכבת מודיעין מרכז.
• 

  האם יכולה להיות אדריכלות חברתית?

  22.08.11
  ... שלו והולכת לאיבוד החשיבה המרוכזת של איכויות הדיור." כיום לא רק היזם אלא גם הרשויות רוצות דירות יוקרה. עיר עם דיור בר השגה מושכת אליה אוכלוסיה חלשה מבחינה סוציו אקונומית. "בסוף שנות ה-90 היתה הפרטה מוחלטת ואז הקבלנים התחילו להשתולל." אומר האדריכל משה אדם. "העיריות גם רצו דירות גדולות כי הם רצו רק אוכלוסייה חזקה ושאת המסכנים ישלחו למקום אחר." וכך, כשגם הרשות וגם היזם רוצים דיור יוקרתי אין אדריכלים שיכולים לעסוק באדריכלות חברתית גם אם ירצו.
• 

  מודיעין נגד הירוקים

  22.08.11
  ...ומר "סתם אדם" שגר במודיעין ולא יכול להוכיח זיקה ישירה לנושא לא יכול להתנגד. אל החלל הזה נכנסו גופים שיש להם מעמד ודרכם למעשה מועברת לוועדה דעתם של גורמי תכנון אחרים, שאינם בעלי הקרקע. נראה שראשי עיריות ויזמים מחכים כולם לווד"לים, סוף סוף יוכלו להריץ תוכניות מהר. אין לזה קשר למצוקת הדיור מאחר ואותו ראש עיר שרוצה לבנות שכונות חדשות עוצר תוכניות לבנייה צפופה במרכז העיר. המאבק הוא תכנוני וכלכלי - שכונות חדשות מציעות יותר היטלי פיתוח לקופת העיריה.