חיפוש - חדשות , אדריכלים , ביקורת , נוף |1|

• 

  על אדריכלים ונקרופילים

  3.12.12
  לפעמים אתה נתקל במאמר שנכתב על ידי אדריכל שפשוט שותל אותך במקום. למה ואיך יכול להיות שאדריכל מוכשר כמו אסף גוטסמן חתום על מלל כל כך הזוי ולא קומוניקטיבי? סטודנטים לארכיטקטורה מפתחים נטייה אובדנית כשמישהו כותב ככה.למשל פסקה כזו: "הארכיטקט, כמו שפה סודית המקיפה ממלכה שלמה, מתקיים בתוך עולם מקודד של תבניות, טקסטורות וקווים ומייחד אותו תהליך מחשבה, המגדיר מחדש נקודות ייחוס. בסופו של דבר, הארכיטקט מתפתה בגלל עוצמתו של המופשט ולרוב עולה דיסוננס מסוים ב...
• 

  אולי זו סתם בהמיות

  12.03.13
  מיכאל יעקובסון מבקר בהיכל יהדות ווהלין שתוכנן על ידי האדריכל ישראל לוטן ומנצל את הביקורת על המבנה להגיד לא מעט על האדריכלות הברוטליסטית וגם על האדריכלות בת ימנו. "בשורה התחתונה היכל יהדות ווהלין הוא אחד מהרגעים האחרונים שלאדריכלים היה עוד מה להגיד. אולי בשלב הזה כבר היה עדיף שישתקו אבל היתה להם דעה"."האם היום יעז מישהו לתכנן כזה בניין?" שואל יעקובסון ועונה, "א. היזמים לא יעזו, אלא יעדיפו משהו עם ציפוי שיש בשילוב של עץ דובדבן ובחוץ קצת חצץ דקורטיב...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ... ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים להכנס לכתבתו של יעקובסון ולקרוא את סיפור המבנה המפורט, אנו כאן נמשיך לבחון את מקור הכישלון. בדרך כלל ניתן לאבחן מספר גישות לעבודה האדריכלית. ישנה למשל הגישה של ליבסקינד, פרנק גרי ודומיהם. אדריכלים כאלה פועלים על פי דימוי. מבחינתם (ובהסכמה מלאה של המזמין), הפרוגרמה משנית לצורך ליצור פסל, אמירה סביבתית או אייקון. כזה הוא בית האופרה בסידני ובמידה גדולה גם מוזיאון תל אביב החדש. כשאדריכל מהקבוצה הזו מייצר בניין שהו...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  מזמן לא הופגן זילזול גדול כל כך באדריכלים בארץ ועוד מצידו של מוסד אקדמי. הנהלת האקדמיה בצלאל ביטלה באפריל את תוצאות תחרות התכנון מ 2006 ובחרה שלושה צוותי האדריכלים מהם יוזמן אחד לתכנן את הקמפוס החדש שיקום במרכז ירושלים. שלושת הצוותים מובלים על ידי משרדי אדריכלים מחו"ל ונראה שההתמודדות היא על שכר הטרחה מאחר ומשרדים לא התבקשו להגיש הצעה אדריכלית. כתבה בהארץ מספרת על פסילתה של התחרות ועל המשרדים המועמדים לבחירה. הצוותים הם סטודיו סאנה מטוקיו (בש...
• 

  "האופנה של מגדלי המגורים הורסת את הרחוב"

  7.09.11
  ...עצה לשימור אתרים. "כשהחברה הישראלית מדשדשת היום, גם האדריכלים הם חלק מזה" אומר מנדל בכתבה, "רובנו כותבים על השלט בכניסה למשרד 'אדריכלים ובוני ערים', אבל איזו השפעה יש להם על מה או איפה בונים? זה נסגר מעליהם ולא שואלים אותם אפילו. אנחנו השרטטים"... "אני משלם את המחיר בגלל הפה הגדול שלי. מפני שאני מעביר ביקורת על המגדלים, אף קליינט לא דופק אצלנו על הדלת שאבנה לו מגדל." כתבה מעניינת ומומלצת. *תמונה - מיכאל יעקובסון, תנאי שימוש ויקיפדיה.
• 

  הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים

  13.07.11
  ...ת הרבה יותר מאשר לעודד סובלנות, לשחזר את מה שנודע בעולם האדריכלות והתיירות כ"אפקט בילבאו" על שם המוזיאון שתכנן שם. אם יש עיר שאינה צריכה אפקט כזה כדי להתפרסם הרי זו ירושלים ולמרבה המזל בסופו של דבר גרי עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקציב נמוך מהתקציב המקורי (התמונה כאן מאתר האדריכלים). אם כל זה לא הספיק להפגנת סובלנות, הרי שלמרות שהתב"ע המקורית ל...
• 

  שלושה ימים עם האדריכל אמנון רכטר

  18.05.11
  ...גי ששואלת על דעתו הפוליטית, השני של ילדה בת עשר ששואלת על אביו וסבו, יעקב וזאב, האדריכלים המיתולוגים ועל השפעתם עליו, ובין לבין נכנסות שאלותיה של הכתבת עצמה ואפילו מילות ביקורת מרומזות שמובאות מפי דוברים אחרים. זאת אחת הכתבות היפות שקראתי ומתוך התיאורים והשאלות עולה בברור דמותו של אמנון רכטר. אדריכל ורבלי מאד עם דעות בכל נושא, כולל על הפינגווינים באנטארטיקה (אם רק היו שואלים אותו). כתבה מומלצת. הצילום המופיע כאן, מתוך הכתבה. צלם: עמית שעל
• 

  בר אוריין זכו בתחרות לגשר בבאר שבע

  7.12.11
  האדריכלים גידי וטל בר אוריין, בשיתוף משרד מהנדסים רוקח-אשכנזי זכו בתחרות סגורה לתכנון גשר להולכי רגל ורוכבי אופניים באורך 180 מטרים בבאר שבע. כתבה ב Xnet מציגה את הגשר וראיון קצר עם המתכננים, ובמגזין ArcHeb מוצגות גם תוכניות וחתכים. הגשר שתוכנן אמור לקשר בין תחנת הרכבת שבאוניברסיטה לפארק הטכנולוגי המוקם כעת בסמוך. "הסכמה ההנדסית והעיצובית של הגשר מושתתת על ארבע קשתות פלדה המתעקלות ומתפתלות, ויוצרות ביניהן שתי 'עיניים' מרחביות", מסביר בר אוריי...
• 

  הדרך והתווך כערכים אדריכליים

  29.01.12
  ...פשרות שבה אנו מתחילים להתפלסף יותר מדי. על פי הפרק הראשון שפורסם, השיחה הולכת על הסף הזה אבל מצליחה ברוב הזמן לא לגלוש מעבר לו... וזה כבר הישג.מעניין להיכנס לראשו של אדריכל אחר ולראות את הדרך בה הוא מתאר לעצמו את עבודתו שלו. ביקורת אדריכלות וביקורת אמנות בכלל מתחלקת לשתי גישות, באחת אנו מסתכלים על התוצר המוגמר בלי להתייחס להיסטוריה שלו, בשנייה אנו שואלים "למה התכוון המשורר". בראשונה אנחנו הלקוח התמים שמטייל במבנה, בשנייה אנו מסתכלים דרך משקפי חינ...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ...ו התנהלות סבירה ונכונה. רם כרמי מגיע לכתבה מוכן היטב לביקורת וחם על המבקרים. "שום ביקורת שנכתבה לא נכתבה על ידי מישהו שלמד את הבניין או על ידי מישהו שאני יכול להעריך מה שהוא אומר. כשהבניין סוף סוף נפתח שמעתי גם המון ביקורות טובות מהשחקנים ומהקהל. ואלו היו ביקורות מהאנשים שחיים את הבניין ולא מאלה שרואים אותו מבחוץ". נראה שמספר האנשים שרם כרמי מעריך את דעתם אינו גבוה. יש אדריכלים שמוכנים להשבע שהוא מגיע לשלושה אם כוללים גם אנשים שנפטרו כבר.
• 

  ההצעה הזוכה לתכנון מוזיאון הטבע בירושלים

  15.07.12
  ...ת התוכניות והחתכים שבמקומות אחרים לא הוצגו כלל.בכתבה ב Xnet מתראיינים הזוכים הצעירים שחר לולב ועודד רוזנקיאר, השותפים במשרד SO-Arch. הזכיה משותפת למשרד הוותיק שוורץ-בסנוסוף ובכתבה הם מספרים על העבודה המשותפת ועל הניסיונות של אדריכלים צעירים לפרוץ אל קדמת הבמה בארץ. "זו הדרך לפרוץ את המחסום", מסביר שחר לולב בראיון ל-Xnet בעקבות הזכייה. "מאחר שרק אדריכלים רשויים יכולים לגשת לתחרויות, אדריכלים צעירים משתפים פעולה עם הוותיקים". בהמשך הוא מוסיף " לדע...
• 

  הבנק לחקלאות - סיפורו של בנין

  10.02.11
  ...מית נדלר, בת 87, מהאדריכליות הבכירות שפעלו בישראל. שולמית מספרת על המבנה ולא חוסכת גם ביקורת עכשוית - "היום כל אחד עושה מה שהוא רוצה. יש בטלוויזיה איזו תוכנית 'אדריכלים וחלומותיהם' וכל אחד משוויץ שם במה שהוא עושה. זה נראה לי קצת מופרע." נועם מספר בכתבה על גלגולי הבנין מהקמתו ב 51, דרך נפילתו של הבנק וזניחת הבניין ועד לרכישתו על ידי איש עסקים ב 2009. למרות מיקומו המרכזי לא נעשה במבנה דבר והוא עומד כיום שומם ומוזנח. *תמונה - עמית שעל.
• 

  זבל של אדריכלות בטלוויזיה החינוכית

  5.02.13
  ...י ביטויים יפים או ביקורת מלגלגת או צינית. הסדרה "אדריכלות בישראל" של הטלוויזיה החינוכית היא פשוט בזבוז זמן מאכזב.הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, חברו יחד ליצירת סדרה בשם "אדריכלות בישראל", 16 פרקים - שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. חיכיתי שיעלו את הפרקים לאינטרנט ועקבתי אחריהם כשבכל פרק נוסף שעולה אני הולך ומאבד את הסבלנות... זה? לזה חיכיתי?!? לרמה הנמוכה הזו של עריכת פאור-פוינט בצילום פסאודו אומנותי ושילוב תמו...
• 

  חיפה - עיר שקטה ואדריכלים בה מעט

  13.07.11
  ...קריאתם. כאתר שמסקר את הביקורת האדריכלית בארץ, מורגש אצלנו מאד החוסר בקולות מהפריפריה ואפילו מהערים הגדולות. אם קוראים את Ynet, גלובס, הארץ וכל השאר, נראה שתכנון אדריכלי וביקורת מתרחשים רק בתל אביב. שאר המדינה נבנית כנראה ללא אדריכלים. אם אתם אדריכלים שאכפת לכם מהמקום בו אתם גרים, באר שבע, חדרה או עפולה, אל תהיו אדישים ותכתבו. בימים שבהם מהפיכות וירטואליות מפילות ממשלות ומורידות מוצרים מהמדף בסופר, אין סיבה שלא נשתמש בזה גם ככלי להשפעה על המקומות...
• 

  יומולדת שנתיים ל Xnet אדריכלות

  29.03.13
  ... הדעה שהמעשה האדריכלות הוא כולו פוליטי - תל אביב נגד שאר העולם ובמיוחד נגד נתניהו / הכיבוש / חולדאי (מחק את המיותר השבוע). העיסוק בעירוניות בכלל הערים האחרות בארץ נמוך מאד, כך גם הצגת מבנים אדריכליים בפריפריה ובטח ובטח משרדי אדריכלים מחוץ לרדיוס הקבוע. למזלנו בחרו Xnet כבר בהתחלה להעסיק את מיכאל יעקובסון כאחד הכותבים המובילים. בהמשך הצטרפה אליו נעמה ריבה וכותבים נוספים וברובם נושבת "רוח המפקד" של ביקורת אדריכלית אמיתית, כזו שאפשר להתנגד לה או להס...