חיפוש - חדשות , אוכ , גדר |1| - דף 2

• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  ...ף ותחושת החירום, הן נוצרו בתכנון חפוז, ללא שיתוף הציבור, התעמקות ובחינת השלכות, הדורשים זמן. ה"הרחבות" הביאו איתן דפוסי תכנון ואורחות חיים זרים לקיבוץ. יש לזכור שבמקרים רבים מאד השכונות הללו הצילו את הקיבוץ מכליה והחיו אותו באוכלוסייה חדשה וצעירה. לכן, יש להכיר להן תודה ולנסות לתקן את הניתן.בקיבוצים רבים הביאו איתן השכונות החדשות מכוניות החונות ליד דלת הבית, רשת דרכים רחבות עם שפע אספלט, אבני שפה מסומנות באדום ולבן, בתי מידות במגרשי מגורים משוטחי...
• 

  אדריכלות אורבאנית עכשווית

  22.12.15
  ...ולרי בתכנון ערים ובארכיטקטורה. שני הדוברים יפגישו שתי תפיסות של קיימות עירונית האחת הנובעת מתכנון עירוני אסטרטגי והשניה הנובעת ממחשבה בניינית וסביבתית. בהרצאה תישאל השאלה מהי קיימות עירונית ואיך ניתן להגדיר אותה עבור סוגי אוכלוסייה שונים ולתרגם אותה לפעולות מרחביות עם השפעה על חיי התושבים.פרויקטים של משרד האדריכלות הניו-יורקי ODA - יום חמישי, ה-7 בינואר, 18:00 ערן חן הוא אדריכל בוגר במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. בשנת 2007 הקים בניו יורק את ...
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ...רדי כהנא (בית העמק) וויטוריו קורינלדי (ברור חיל). לקבוצת האדריכלים הזו ניתנה הזדמנות נדירה לממש את חזון התנועה בכל קנה מידה ולכל ייעוד – החל מתכנון כולל של הקיבוץ, דרך תכנון מפעלים, מוסדות חינוך, מתקני ספורט, בתי תרבות וחדרי אוכל, וכלה בבתי החברים.כאדריכל בקיבוץ תכנן באר 15 חדרי אוכל, 9 מועדונים, 11 אולמות מופעים וספורט, 6 בתי ספר, 5 מפעלים, 4 ספריות, 4 בריכות שחייה ועשרות בתי מגורים. מחוץ לקיבוץ הוא תכנן סדרה של מבני ציבור, בהם 6 מבני אקדמיה במכ...
• 

  כנס יום האדריכל 2015

  20.05.15
  ...המשתנים ואוכלוסייתה המגוונת, מתכנון המחפש פתרונות, דרך הצגת תקדימים מהחצר האחורית של כולנו, וכלה בחקירה של הכביש החוצה את המדינה לכל אורכה,– אדריכל מגרמניה שחרת על דגלו את עשייה מולטידיציפלינרית וחציית גבולות הפרקטיקה הקיימת בשילוב עם פרויקטים לאורך גבולות המדינה גיאורגיה,– הגבול בראי האמנות והצגת פרשנותם של אמנים שונים את המושג (מקולנוע, דרך מיצבים וכלה בכוריאוגרפיה),– הצגת עבודות סטודנטים מצטיינים שעוסקים בנושא באומץ וביצירתיות.להרשמה לחצו כאן.
• 

  "הנאה בזיקה" במגדלי אקירוב

  9.02.14
  ...בהארוחה הרביעית של מיזם "הנאה בזיקה" תתקיים למרגלות מגדלי אקירוב מתוך הפוסט "אוכלים אותה בזיקות ההונאה" שפרסם יואב לרמן:"זיקות ההנאה האלה הן מעין תשורה של יזמי נדל"ן לציבור הרחב ודוגמאות מהעת האחרונה (ולא רק) כוללות בעיקר רחבות קטנות בשולי מגדלים כאלה ואחרים, שתוכננו על-מנת לגרום למינימום של אנשים לעבור בהן או לשהות בהן. רחבות אלה בדרך-כלל מוחבאות, סחופות רוח וחסרות אלמנטים נוחים לישיבה עליהם" >> האירוע פתוח לכולם. מוזמנים להביא אתכם שמיכות ואוכל
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ...כנוניים, אשר במהלכה יוזמן קהל האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.#2. ערים מעורבות. נחום כהן מארח את אדיב דאוד נקאשחלק מעריה המרכזיות של מדינת ישראל הן ערים מעורבות. מושג זה - 'ערים מעורבות' - יוצר בעצם אמירתו הבחנה בין קבוצות האוכלוסייה השונות המרכיבות את החברה הישראלית. מעבר לכך אנו יודעים כי בניה "ערבית – פלסטינית" בסגנונה, עברה תהפוכה כאשר בעלות על הנדל"ן עברה דרך נכסי נפקדים אל מנהל מקרקעי ישראל. ביטוי זה מקפל בתוכו גם את הקביעה כי הפרטים השוני...
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...משתמשים בכלים פרמטריים גם בתכנון אדריכלי? יש בתכנונים האדריכליים שלכם אלמנטים לא קבועים, זורמים, משתנים? אנחנו משתדלים להשתמש בכלי תכנון פרמטריים בעבודה שלנו אבל לא תמיד זה מתאפשר לנו. בפרויקט מגורים שתכננו בירושלים שמיועד לאוכלוסיה חרדית לקחנו את 'מרפסת הסוכה' וההגדרות ההלכתיות שלה בתור פרמטרים, ויצרנו ווראיציות שונות של החזית על-סמך אותן הגדרות. פרמטרים אקלימיים הם גורם חשוב נוסף בעבודה שלנו ואנחנו משתמשים בכלים אלה יחד עם סימולציות אקלימיות כ...
• 

  פוצצו את בניין ההסתדרות!

  6.10.11
  ...ין כזה הוא מבנה לשימור חייבת להשקל מול הפגיעה ביכולת הפיתוח של העיר. אם פעם הוכרזו מבנים לשימור כשהיו בני 100 שנה ומעלה, הרי שכיום מכריזים עליהם כשהם בני עשרות שנים בלבד. זה מצויין לשמר אבל בסופו של דבר אוכל מקופסת שימורים לא יוצא טעים. לדעתי יש רק דבר אחד ששווה לשמר מכל האזור ומבית ההסתדרות במיוחד - את המערכון של אפריים קישון. לי אישית אין בעיה לשמוע את הבשורה שבו : "בן אדם! הלילה פוצצו את בנין ההסתדרות. בניין הועד הפועל מולנו, פוצצו הלילה."
• 

  הגדר השקופה

  13.06.13
  יום חמישי, 25 יולי 2013, 18:30קפה-בר רוטשילד 12, תל-אביב "הגדר השקופה": על חסמים בפני שיתוף הערבים במוסדות התכנון ובעיצוב המרחב הציבוריפרופסור ראסם ח'מאיסי, מתכנן וגיאוגרף, אוניברסיטת חיפהאף שבקרב האוכלוסייה הערבית בישראל יש לא מעט מתכננים, אדריכלים, מהנדסים וגיאוגרפים, רק שיעור זעום מהם מועסק ברשויות התכנון. זהו רק היבט אחד של דחיקת רגליהם של אזרחי ישראל הערבים מההשפעה על המרחב הציבורי בכלל ועל מרחב חייהם בפרט. ההרצאה תחשוף את התמונה המלאה של הה...
• 

  ויצו חיפה - תערוכת בוגרים 2012

  10.07.12
  ...עורבותה בכל חלקי הארץ - מקריית שמונה ועד ירושלים- כשבכל מקום נבחנת סוגיה רחבה יותר של המרחב התרבותי- חברתי בישראל. בין הסוגיות שנבדקו במסגרת הסטודיו: 1. חיבורי עיר וים במרחב חיפה כמנוף להתחדשות עירונית 2. טיפול באוכלוסיות שוליים - פליטים ומיעוטים 3. מגורים וקהילה 4. התחדשות עירונית בפריפריה וייחודה ביחס למרכז 5. שימור ושיקום סביבות וערכים נופיים מנחים ראש המחלקה: ארכ' אירית צרף נתניהו מנחי פרויקט הגמר: ארכ' ה...
• 

  מחוץ לקווים - תערוכת בוגרים

  25.06.12
  ...ת להאיר את ולהשפיע על אופי הערים ה"אחרות" בישראל ועל איכות חיי תושביהן, כאלטרנטיבה עירונית ראויה. בכך ניתן יהיה אולי גם לגלות תובנות חדשות באשר ליחסי הגומלין עם שלוש הערים הגדולות ולסייע בהקלת "מצוקת הדיור" הנובעת מהצטופפות האוכלוסין בהן. האג'נדה המשותפת לעבודת הסטודיו מזמנת בעיות והזדמנויות ליצירה אדריכלית ערכית, רלוונטית וייחודית, בהתאם לשאיפות של כל סטודנט וסטודנטית, תוך המשך גיבוש תפיסת עולמם האישית במסגרת הערכים המשותפים, והיא נועדה לעודד תל...