חיפוש - אור , בינוי ערים , ירושלים |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
דיפו רכבת קלה, ירושלים
22.09.14תכנן דיפו (מוסך וחניון הרכבות) עבור הקו השני (ירוק) של רכבת קלה, ירושלים. -
מגדלים בירושלים
29.10.12...כנית-אב ומהלכי פיתוח מואצים מנסים לשפר את איכות החיים במרחב החרדי המצטופף: עוד בניינים ועוד קומות, במחשבה על התושבים שזקוקים לשטחים ירוקים ומדרכות נוחות יותר". כך פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וסוקרת את השינויים העוברים על ירושלים בעת האחרונה.פרופ' דוד גוגנהיים שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירוקים... -
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי... -
מי בונה מגדלים בירושלים?
10.03.11תוכנית המתאר החדשה ואדריכלים זרים. במאמר שפורסם בהארץ נכתב על תוכנית המתאר החדשה המציבה בליבה של העיר "עשרות בודדות" של מגדלים. במקור כללה התוכנית הערה שמטרתה לעודד אדריכלים בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים. למרות שהסעיף הזה הושמט בסופו של דבר, נראה שהמעורבות הבינלאומית לא מעטה. הכתבה מעלה כמה שאלות חשובות לגבי העיר - עד כמה אפשר לשלב מגדלים בתוך מרקמים היסטוריים ייחודיים מסוגם בעולם? כיצד מתמודדים עם תקנות הבנייה המחמירות המחייבות חיפוי בא... -
תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית
4.12.11הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה.... -
פרוייקט האריחים - ירושלים
7.12.15פרוייקט האריחים הוא פרויקט אומנות ייחודי בירושלים שנוצר ע"י אורון אליאור מקבוצת מוסללה בשיתוף פעולה עם האגף לאומנויות בעירייה וחברת עדן, ובשיתוף התושבים. במסגרת הפרוייקט הופץ קול קורא לתושבי ירושלים לשלוח תמונות של הרצפה הישנה בבתים שלהם. מתוך התמונות שוחזרה הגרפיקה המקורית של כל אריח ואריח, ונשלחה להפקה מחודשת ולהדפסה על אריחים בסטודיו ורדי. נתקלנו ביחס חם ומיוחד בסטודיו ורדי, בירידה בלתי מתפשרת לפרטים הקטנים, ונכונות לבצע שינויים ותיקונים כדי... -
תוכנית גוננים התחדשות עירונית
3.10.11יום חמישי, 6 אוקטובר 2011, 18:00 אולם דגם העיר ירושלים, כיכר ספרא 1, ירושלים עמותת אדריכלים מאוחדים בשיתוף עיריית ירושלים וחטיבת בית המודל מזמינה להצגת התוכנית להתחדשות בשכונת גוננים, ירושלים. בתוכנית: דברי פתיחה של מהנדס העיר – אדריכל שלמה אשכול. הצגת התוכנית – אדריכלים קרלוס פרוס, דן קינן בהשתתפות נציגי לשכת התכנון מנחה – אדריכלית עליזה ארנס ועד סניף ירושלים. נשמח לראותכם ! - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - ... -
פארק המסילה בירושלים לדוגמה
9.04.12פארק המסילה בירושלים יכול לשמש מקרה דוגמה לתהליכים ההולכים ומתגברים בזמן האחרון - מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על ש... -
רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים
24.10.12...יה רעיון שהגה טדי קולק - מתחם שנמצא מחוץ לעיר העתיקה אך יכול ליצור מרכז עיר חדש. השם נראה שנבחר כדי לעודד תרומות מיהודי ארצות הברית אבל המרחב לא הצליח להתרומם. 'המייל התרבותי' פשוט ארוך מדי ואין בו פיתוח סביבתי שתומך בהליכה לאורכו. בתמונה כאן שמקורה מרכב הצילום של גוגל, ניתן לראות את קטע הדרך מתיאטרון החאן הסמוך אל אזור התחנה. רק 150 מטרים, זה הכל, אבל המדרכות צרות מדי, חשוכות מדי וחסרות פעילות תומכת כמו בתי קפה או אפילו מסחר. נראה שלמעט באירועים... -
עיר צפופה, עיר גדולה
8.12.11בכנס האחרון של עמותת מרחב דובר רבות על צפיפות עירונית ויתרונותיה. "הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד... -
תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב
17.03.13"מודיעין או אשדוד לעולם לא יהפכו לתל אביב, והן גם לא צריכות להפוך לתל אביב. הן כן צריכות למצוא דרכים לחדש ולהתעדכן מבלי להתנגד לדי.אנ.איי שלהן". כך, במשפט זה מסכמת רוני בר את מאמרה בבלוג אורבונולוגיה ומשמיעה סוף סוף קול שפוי ומרענן בתחום היגע.הפוסט של בר נכתב בעקבות ביקורו בארץ של לברנט ריאן, פרופסור לתכנון ועיצוב עירוני במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בפוסט מצוטט ריאן ואומר: "שדה העיצוב העירוני קצת עייף, הוא כל הזמן חוזר על רעיונות 'העיר הטוב... -
אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים
4.01.12...חיפה.חבר השופטים בתחרות מנה את: פרופסור אדריכל שמאי אסיף (יו"ר), לשעבר ראש מנהל התכנון במשרד הפנים ומרצה בכיר בטכניון בחיפה. אדריכלית עדנה לרמן, סגן יו"ר אגוד המתכננים. האדריכל הראשי של משרד השיכון קרלוס דרינברג. מהנדסת העיר אור יהודה ומזכ"ל אגוד מהנדסי ערים אדריכלית מרים ארז. אדריכל העיר רמת גן סרג'יו לרמן. פרופסור אדריכל אלי פירשט. אדריכל ד"ר גיל הר-גיל יו"ר אגוד אדריכלי הנוף. פרופסור נורית גוברין, פרופסור (אמריטה) באוניברסיטת תל-אביב. יו"ר עמו... -
תל אביב תחת התקפה
18.04.12...מישהו אחר... אמממ אבי, בוא שנייה. מה? רק בני ברק? למה? כי בתל אביב אין מקוואות ובתי כנסת וישיבות... לא חשבתי על זה.טוב, עוד מישהו...יונית, מה את אומרת? תל מונד? למה? כי זה קטן וקהילתי וכל המשפחה שלך שם... סבבה.מיכל, מיכל? רק ירושלים - שם כל האקשן והתרבות ובלי הפוזות השחצניות.אנשים אוהבים אנשים, קהילות. לא ערים, לא עירוניות. ראייה סוביקטיבית של גבר, לבן, חילוני לא יכולה לשמש נקודת מוצא לקביעות אוניברסליות. נכון, תכנון רע יכול לפגוע בקהילה, אבל התכ... -
שבילי אופניים בעיר - זה לא כל כך פשוט
8.05.11...הבעיה נובעת מכך שנתיב אופניים בא כמעט תמיד על חשבון מקומות חניה. איך שלא תנסה לסדר את המרחב הציבורי ברחוב, תמיד יצא שהמדרכות צרות מדי, נתיבי הרכב מסוכנים מדי והקצאה אפשרית לאופניים תקטין במובהק את מקומות החניה הקיימים. לכאורה, ניתן לטעון שנתיב אופניים יעודד שימוש באופניים ולכן יקטין את מספר הרכבים אבל ברור שזה לא עובד כך. תושבי רחוב מסויים תמיד יתנגדו לכך שהנתיב יעבור אצלם ולא ברחוב המקביל. היחס ולחנייה הוא במקרים רבים כאל רכוש פרטי - "זאת הח... -
משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש
21.11.11...ב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את האנושות על פי צרכיה ולא על פי צרכי האגו הפרטי שלנו כמבטאים את ייחודנו הפר...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
