חיפוש - אור , נגר , צילום אדריכלות |1| - דף 11
לא מצאת? פשוט חפש.
-
בין שתי כיכרות
13.07.11שתי כתבות עוסקות השבוע בכיכרות של תל אביב - כיכר רבין העוברת שיפוץ וכיכר דיזינגוף בה עדיין לא הולחט באיזו חלופה לבחור. מיכאל יעקובסון מ Xnet עושה קצת סדר בבלאגן. הכתבה הראשונה, זו המדברת על השיפוץ בכיכר רבין, מנצלת את תקופת השיפוץ הנוכחית כדי לסקור גם את ההסטוריה של הכיכר. הכיכר תוכננה על ידי שמעון פובזנר ואברהם יסקי בתחילת שנות החמישים. בהמשך נבנה בנין העיריה וב 75 נוסף הפסל של תומרקין. מעניין לגלות שכיום אומר יסקי על הכיכר שתכנן: "הכיכר המ... -
ראיון עם איוואן באן, בכיר צלמי האדריכלות
8.02.11בשש השנים האחרונות הצליח הצלם ההולנדי איוואן באן, בן 35, לחולל מהפכה בז'אנר של צילום אדריכלות וליצור דימויים מבריקים שהופכים בניינים מבטון, פלדה וזכוכית לסצינות מרתקות ומלאות חיים. כך כותב נועם דביר בכתבה על הצלם ב"הארץ" "בתערוכה חדשה, שתיפתח בשבוע הבא בגלריה וילה נואיי (Villa Noailles) בעיר הייר בדרום-מזרח צרפת, מציג באן 52 תמונות, כל אחד מהן לקוחה משבוע אחר בשנת 2010. זהו יומן מסע שמרכיב תמונת מצב מייצגת של האדריכלות העכשווית ביותר ברחבי ה... -
לשמר, לזכור ולשנות מהקצה
10.04.13...תה לצרכים של אותה תקופה. החלטנו שהדרך הנכונה היא להוסיף תוספת שונה בגיאומטריה שלה שעם זאת ממשיכה את המבנה ומגדישה את השוני שלו". צילום: יעל אנגלהרטאת הויכוח הפעם מסבכת העובדה שמבנה האנדרטה המקורי היה למעשה עמדת שמירה ישנה, כלומר נקודת ציון אמיתית עליה נלחמו. המבנה אמנם נותר אבל צביעתו בשחור שינתה לחלוטין את משמעותו. "התוספת הזו היא מאוד מתריסה, היא משתלטת על הנוף ופוגעת בדבר הפשוט והפונקציונלי שהיה קודם לכן", טוען בכתבה אלכס רינגר, תושב גבעת נשר. -
ניחוח אירופאי
15.04.15...פדה על איזון התורם לתחושת המרחב. גודל הבית הוא כ-150 מ"ר והוא עבר שינויים מבניים בשתי הקומות. החלל הציבורי הוגדל על חשבון המרפסת, שירותי האורחים העתקו למקום אחר , על מנת לפתוח את החלל, פתחי החלונות הוגדלו וכל האלומיניום הוחלף. בקומה התחתונה, שתי חדרי ילדים אוחדו יחד לטובת יחידת סטודנט עם כניסה נפרדת, חדרי הרחצה הוגדלו ונוסף חדר שירות. התכנון והעיצוב הולידו בית מרווח, חם ,בניחוח אירופאי עם המון המון אופי וטאץ' אישי *צילום-גיא הכט -
על צבע במבני חינוך
9.11.11בית הספר מאיר דורון ברמת השרון תוכנן בציבעוניות רכה על ידי האדריכלים ברוך ברוך ויוסי סלומון. מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג כתבה שהכין עבור כתב העת "הד החינוך" ועוסקת בקצרה בהשפעת הצבע על המשתמש ובמיוחד במבני חינוך. צבע הוא כידוע מרכיב שיכול להשפיע באופן משמעותי על ההרגשה, תחושת השייכות ואפילו הישגי התלמידים. בכתבה מצוטט האדריכל ברוך ברוך שאומר על המבנה: "בית הספר בנוי מבתים, כשלכל שכבת גיל יש בית משלה. אם אתה מסתכל מהחלון אתה רואה את המונוכרומטי... -
עתיד שכונות המגורים בישראל
10.07.13טלי חתוקה, מייסדת וראש המעבדה לעיצוב עירוני הפועלת בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, כותבת במגזין "אלכסון" על עתיד שכונות המגורים בישראל.לפי חתוקה, לשכונה מאפיינים והגדרות שונות עבור התושב המתגורר בה, עבור היזם ועבור המתכננים וקובעי המדיניות. חתוקה מדגישה את חשיבות השכונה כיחידה מובחנת בערי ישראל, ומנתחת כיצד תפיסות ארגוניות שונות בתכנון השכונה משפיעות בסופו של יום על מרקם החיים בשכונה עצמה, יחסי הגומלין בין השכונה לעיר וכמובן על ה... -
יוצאים מהכיתה, לומדים בשטח
16.07.13האדריכל והמרצה, שרון רוטברד, החליט שסטודנטים צריכים לבנות בעצמם בשטח ולא להסתפק בתכנון ושרטוט. כתבתה של נעמה ריבה ב Xnet מציגה את הסמסטר האחרון בו לקח רוטברד את הסטודנטים של המחלקה לאדריכלות ב'בצלאל', לפארק אריאל שרון שממוקם בהר הזבל הנודע כ'חירייה'.המטרה הייתה לבנות מבנה שיצל על פני 25 מטרים רבועים, ולהשתמש בחומרים שהאתר עצמו מספק או בחומרים אחרים, אך בתקציב של 0 ש"ח. הסטודנטים השתמשו בניילונים, עצים, קרטונים ועוד, על מנת לבנות את המבנה הנדרש. ה... -
תחרות פומבית - מוזיאון הטבע בירושלים
26.12.11תחרות פומבית עם "ברירת המזמין" לתכנון מוזיאון הטבע בירושליםעיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, האוניברסיטה העברית בירושלים, הקרן לירושלים ומוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים בשיתוף עם ועדת ההתחרויות של עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל (ע"ר), מכריזים בזה על התחרות פומבית עם "ברירת המזמין" בין אדריכלים, הרשויים בארצותיהם, בעלי לפחות 5 שנות ניסיון לאחר רישום ומזמינים אותם להגיש הצעותיהם לתכנון מוזיאון הטבע ירושלים – קמפוס טבע, מדע וטכנולוגיה. פורום "ב... -
שיפוץ חלקי בדירת 5 חדרים בשוהם
28.05.15דירה מקבלן היא בדרך כלל כן כמו כולן . היא מתוכננת ומשווקת בהתאם למה שהוגדר כטעם/צורך ישראלי. אבל רבים מאיתנו כבר התחילו להבין שמה שמוכרים לנו זה לאו דווקא מה שאנחנו צריכים. בעזרת תכנון קפדני והמון חשיבה, הגעתי יחד עם הלקוחות לתכנון אופטימלי ( במסגרת תקציב ונתונים ) שעונה על הצרכים האמתיים שלהם ולא על מה שמוכרו להם. המטבח הוגדל משמועותית על חשבון פינת האוכל ושולחן פינת האוכל הוכנס לתוך המטבח והפך לחלק בלתי נפרד ממנו. השטח שנשאר מפינת האו... -
דיון: דימוי גוף - דימוי בית
27.09.16... לבין תפיסת דימוי בית. נדבר על האופן שבו מייצרים דימוי- באילו כלים הדבר נעשה ועל האופן שזה משפיע על תפיסתנו את המציאות הקיימת אל מול הנשגב המדומה.משתתפיםמעיין קרת // יזמית, מנחת סדנאות ומרצה בנושא דימוי גוף, דוגמנית לשעברמיה אור // עורכת מגזין "בית ונוי"דנה אוברזון // אדריכליתדנה וקסלר // צלמת אופנה ואמניתאוצרת ומנחה // מעצבת מיטל פרגראדריכלות בתמונותערב זה הינו הראשון בסדרת ערבי עיון אשר ייערכו בחודשים הקרובים בזהזהזה גלריה לאדריכלות. סדרה זו תד... -
אדריכלות כפעולה חברתית בטכניון
8.05.23סטודיו 1:1 בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון מזמן לסטודנטים התנסות מעשית וקהילתית במעשה האדריכלי אדריכלות היא פעולה שיתופית הכרוכה באחריות חברתית, במשא ומתן ובפשרות. כך מסבירים האדריכלים דן פרייס ומיכל בלייכר את הרציונל של Studio 1:1 – הקורס הייחודי שהם יסדו ב-2018. לדבריהם, סטודנטים רבים בארכיטקטורה תופסים את האדריכל כגאון בתכנון וכאחראי הבלעדי לפרויקט האדריכלי. בסטודיו שלנו הם מבינים שתכנון אדריכלי הוא תהליך מורכב המבוסס על עבודת צו... -
זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון
3.08.11בראיון בגלובס מדבר האדריכל מיקי מנספלד על הדרך בה הוא רואה את המקצוע. בתחילת הראיון הוא נשאל כמובן גם על אביו, אל מנספלד ועל עבודותיו אבל לקראת סוף הראיון הוא מספק כמה אבחנות לגבי כוחות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה".... -
שפת הזכרון באדריכלות וצילום // מפגש ארכיג'וב 06
19.02.12...חב פיסי ומרחב תודעתי?כיצד מתכננים מקום לזכרון? מי קובע איך הזכרון ייראה? איך בונים זכרון? מה העיר שוכחת? ועוד...אדריכל איתן קימל, ממשרד קימל אשכולות.קימל, מרצה בכיר בטכניון 2002-2005, מרצה באוניברסיטת תל אביב משנת 2006 ומרצה אורח באוניברסיטת TH-Delft בהולנד 2009, ידבר על אדריכלות הזכרון ועל חיפוש אחר כוחה של האדריכלות להעצים את חווית הזכרון, הכאב והתקווה. במסגרת ההרצאה יוצגו מספר פרויקטים בתכנון המשרד העוסקים במורשת והנצחה: מרכז הנצחה מורשת וקהיל... -
בין אדריכלות של יזמים ואדריכלות ממותגת
16.04.12... הדרך בה עובד המשרד הגדול ביותר אצלנו - יסקי מור סיוון. זו עמדה לא שגרתית ורק בגללה שווה לקרוא את המאמר ולא להתרגש ממה שנתפס במבט ראשון כשחצנות.יסקי מור סיוון הם הצלחה. על העובדה הזו אי אפשר להתווכח או לערער ולכן נראה מוזר לכאורה שמיד עם פתיחת הראיון מור יוצא בהתקפה על האדריכלות של פיבקו ושל אורלי שרם. אבל אם נשים ניתוחים פסיכולוגיים בצד, נבין שההתקפה הזו מסמנת בדיוק את השקפתו של מור לגבי אדריכלות בכלל, השקפה שנוגדת את אדריכלות הסטארים. מור אומר... -
איך עושים את זה בלי להפוך לעוד קניון מצועצע?
24.06.13בית הספר החקלאי מקוה ישראל עומד לפני פרויקט התחדשות. 40 הדונמים של הכפר ההיסטורי ו־13 המבנים שבשטחם, הוגדרו כמבנים לשימור מחמיר בניסיון לשמור על אופי המקום אבל כל מגרש כזה בליבו של גוש דן מעורר את תיאבון היזמים.כתבתה של יונת נחמני בכלכליסט מציגה את השאלה החשובה ביותר בפרויקטים מסוג זה - השילוב בין שימור לשימוש והמרחק הדק שיש בין "שימוש במאפייני בנייה מקוריים" לבין בניית עוד קניון מצועצע."במשך 25 שנה אנחנו נלחמים בנדל"ניסטים שהיו להם רעיונות לגבי ...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
