חיפוש - חדשות , אות , חוק |1| - דף 10

• 

  קורס Solar Decathlon

  3.07.11
  ...וע, בו מורכבים המבנים שנבנו במדינות השונות. המבנים מתמודדים ב-10 תחרויות שונות, הבוחנות אספקטים שונים של עיצוב, ביצועים, כלכליות, תנאי נוחות ועוד. הקורס מכוון לגיבוש קונספט תיכנוני כמענה ל-RFP המזמין הצעות להשתתפות אוניברסיטאות מרחבי העולם, וישאף להוכיח עמידה בכל הקריטריונים הנדרשים על מנת להתקבל לשלב הגמר בתחרות 2013, ועל מנת לנצח בה. קורס סולאר דקטלון מלווים אקדמים: חן שליטא, דר. יוסי קורי מועד פתיחה: 19 יולי 2011, מועד סיום: 25 אוגוסט...
• 

  קול קורא להשתתפות בכנס

  19.06.11
  ...מבר עד 1 בדצמבר השנה יתקיים כנס בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". הכנס הראשון מסוגו בישראל יתקיים באשקלון וישען על שיתוף פעולה בין עיריית אשקלון לעמותת מרחב. אנו מזמינים אתכם להשתתף בכנס זה ומזמינים אתכם להציע הצעות ביחד להרצאות וסדנאות בכנס. אתם מוזמנים להציע רעיונות וכן תקצירים בנושא. כנס וסדנאות אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני ישים דגש על הקשר החיוני שבין הבינוי העירוני ופיתוח כלכלי מקומי (Local Economic Development - LED). לערים יתרונות ...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  ...הפסד משולש" נכתב בכתבה, "הפסד הפרטיות שהעניקו המרפסות המקורות - במרפסות הקופצות לכל אחד יש מבט ישיר למרפסת השכן; הפסד היתרון של המרפסת המקורה במזג האוויר הים תיכוני הישראלי; וגם פגיעה אסתטית - המרפסות הקופצות גרמו למבנים להיראות מוזרים ויצרו מראות לא חינניים וחסרי שקט." בסופו של דבר התקנה בוטלה במרץ 2008 כשאושרה תקנה חדשה שמאשרת מרפסות חופפות - "גזוזטרה ששטחה עד 14 מ"ר לא תבוא במניין השטח המותר לבנייה". אבל כל זה גורם למחשבות נוגות לגבי כוחו ...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  השימור הוא מגפה מסוכנת ההורסת את מרכזי הערים - את הדעה הזו משמיע האדריכל רם קולהאס בתערוכה אותה סוקרת כתבה ב"הארץ". קולהאס מציג תמונה של צבא של אנשי שימור בעלי כוונות טובות אך נאיביים לחלוטין, שבתשוקתם הלוהטת להגן על המורשת האדריכלית בעולם מדרדרים אותה בכך שהם יוצרים מראות יפים לעין לצרכנים נוחים. כמו כדי להוכיח את טענתו הצטרפה עיריית גבעתיים ומשרד השיכון והבינוי והכריזו מספר שיכונים כמקום לשימור. הטיעון הראשון מול אנשי השימור הוא טיעון סוצ...
• 

  נרי אוקסמן ואדריכלות דיגיטאלית

  19.05.11
  ...מהעובדה שהיא אשה מדהימה ביופיה, היא מבוקשת על ידי "ווג" כמו על ידי מגזינים כמו "אייקון" ו"אינטרוויו". "הברכה היא הקללה בהרבה מקרים" מספרת נרי אוקסמן, "תשומת הלב מגיעה עם הרבה ביקורת ועם הרבה אחריות שצריך לגלות. זה תמיד מצריך אותי לעבוד קשה יותר ולהציג את הרעיונות שלי בצורה הכי מקצועית שרק אפשר" ביקורת אחת מושמעת בכתבה מפי ד"ר ערן נוימן, ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב והיא נוגעת למעבר מקנה המידה הקטן בו ניתן לבצע עבודות כאלה לקנה מ...
• 

  מחלקים כסף, לא תיקח? לא תלך מכות?

  3.05.11
  תמ"א 38 ממשיכה להכות גלים ולהפיל חללים. התוכנית שמקורה בצורך לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה מציעה פיתרון של מתן זכויות בניה כדי לממן את השיפוץ הנדרש. זכויות בניה שוות כסף וכשיש מי שמחלק אותן, יהיו רבים שינסו לקחת. עכשיו מנסים להחזיר את התוכנית לפסים בשני מהלכים. כבר זמן מה מסתבר שהתוכנית לא עובדת כמתוכנן, בלשון המעטה. הבעיות שהתגלו עד עכשיו הן: לא משתלם לשפץ בתים במקומות זולים. כלומר בתל אביב ישפצו בתים ובבית שאן לא. אף קבלן לא מעוניין בזכ...
• 

  העיר במספרים

  21.02.11
  תחת הכותרת "העיר במספרים" פרסם כלכליסט את אחת הכתבות המרתקות ביותר שפורסמו לאחרונה בנושא בינוי ערים. הכתבה בכלכליסט מספרת על ווסט ובטנקורט, שני פיזיקאים תיאורטיים החוקרים מערכות ביולוגיות וחברתיות מורכבות ומנסים לתרגם אותן לנוסחאות פשוטות. בשנת 2000 הם יצאו לחפש "כללי מכניקה" מדעיים בערים - נוסחאות שבעזרת נתונים מספריים יבשים, ובלא מידע רקע והקשרים היסטוריים, יוכלו לנתח את מצבן של ערים ולנבא את עתידן. לפני כמה חודשים הם פרסמו במגזין המדעי המ...
• 

  עושים סדר בשיפוץ

  13.12.22
  ...גוף תאורה נתפס על ידי אנשים רבים כאביזר חיצוני שניתן להשאיר את בחירתו לסוף העבודות, אך זו טעות נפוצה שעלולה לגרום למפח נפש. התאורה המודרנית היא תאורה טכנית בעיקרה וכוללת לעתים קרובות תאורה סמויה, גופי תאורה שקועים, תאורת התמצאות ללילה, תאורת חירום ואלמנטים עיצוביים ופונקציונאליים נוספים שכרוכים בתכנון מוקדם. יש קשר אמיץ בין הנמכות גבס, העמדת ריהוט, תכנון מערכת המיזוג (מעברי צנרת בהנמכות גבס, אזורים פריקים לטיפול במזגן) ועוד גורמים תכנוניים, לבין ...
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  ... זכות לרכוש מגרשים לייזום.הפורום ברך את רשות מקרקעי ישראל על כוונתה להשיב קרקעות חקלאיות לידי המדינה. המטרה להשיב קרקעות חקלאיות בהליך מהיר למען פתרון מצוקת הדיור הינה מטרה ראויה ביותר שכן, מדובר על נכס ציבורי שהוקצה לשם החקלאות, בפטור ממכרז ובחינם, ויש להשיבו למדינה בהינתן צורך ציבורי או כאשר הקרקע אינה מעובדת.יחד עם זאת, טען הפורום כי הפיצוי עבור השבת הקרקעות צריך להיות פיצוי כספי בגין אובדן השימוש החקלאי בקרקע. פיצוי בדרך של זכויות יזום עתידיו...
• 

  יום עיון וסיור בתערוכה -חומרים חכמים, חומרים טפשים

  21.01.16
  ...ת מרכזיות המצעות אופנים שונים להתבוננות והבנה של חומר.החכמה המוצגת בתערוכה זו, אינה בלעדית רק לחוד- החנית של עולמות העיצוב והחומר, אלא שזורה בחיבורים בין הישן לחדש, הפשוט והמורכב, המסורתי והאינטראקטיבי, ודרכם משקפת גם את המציאות היום- יומית של העוסקים בתחומי העיצוב, המחקר והמדע אשר בזכות חיבורים בין טכנולוגיות, חומרים ויישומים 'חכמים' ו'טפשים', מצליחים לייצר פיתוחים חדשים, מרגשים ומעוררי מחשבה.אנו שמחים להזמינכם ליום עיון מיוחד, בו יישתתפו אנשי מ...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ...ון, 'הסדנא' והמכללה למנהל, ומרצה אורח באוניברסיטאות בישראל ובעולם. עורך תוכניות מתאר רבות וביניהן חידוש יפו, טייבה, צורן, ותוכניות נוספות בישראל ובחו"ל. עסק שנים רבות בתכנון מבנים ושימור (מוזיאון רובין, קדמת יפו, בית החולים הסקוטי, ועוד). בין ספריו נמנים Urban Conservation (הוצאת MIT Press, 1999), באוהאוס תל אביב (Batsford, 2005), אגדה אורבנית (דורון, 2009), ועוד.יום שני, ה-25 בינואר 2016, 19:00.גלרייה לאדריכלות זהזהזה, האנגר 21, נמל תל אביב-יפו.
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  תקווה להתחדשות:שכונת התקווה עמדה במרכז עבודתה של ליז לייבוביץ, שזכתה בשני פרסים יוקרתיים בארכיטקטורה. פרס ראשון נוסף ניתן לסטודנט ירון צלניק על הצעה ליוזמות תיירותיות ברמת הגולן. "שכונת התקווה בדרום תל אביב היא תמצית של שגיאות תכנוניות שקיבלנו בירושה מהבריטים ומהתורכים. גם אם נתעלם מחזות המבנים ומהצפיפות נוכל להבחין מיד בפער בין מפת הבניינים לבין חלוקת המגרשים. העדר פרצלציה, בעיות בעלות, סככות שצמודות לבתים, תוספות בנייה לא חוקיות, צווי הריסה והת...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...ק דברים קיימים". ובכן... לא בדיוק. מאחר ואני צריך לבנות כמויות עצומות של רחובות ומבנים לא זהים, החלטתי להשתמש בגישה "פרמטרית" - כלומר אני מגדיר למחשב מהם הפרמטרים שהוא עובד איתם והוא מוציא לי את המרחב על מסך המשחק. וזה שם אותי מול השאלה הפשוטה – מהם הפרמטרים שקובעים שאזור בעיר הוא נעים או מאיים? מתי רחוב "מרגיש" טוב? נסו את זה רגע אתם. נגיד שכולנו מסכימים ששדרות רוטשילד בתל אביב הן מרחב נעים ומזמין. למה הן כאלה? עזבו את כל ההסטוריה, הסב...