חיפוש - אח , חוק |1| - דף 10

• 

  אבני הבניין של השיכון הציבורי - הספר וההרצאות

  22.07.14
  ביוני האחרון התקיים כנס בעקבות פרסום הספר "אבני הבניין של השיכון הציבורי: שישה עשורים של בנייה עירונית ביוזמה ציבורית בישראל", בהנחייתה של אדר' מיכל נאור ורניק - מ"מ אדריכל ראשי במשרד הבינוי והשיכון. ההרצאות שנתנו בכנס זמינות כעת לקהל באתר יוטיוב. הספר "אבני הבניין של השיכון הציבורי" מתעד את פועלו רחב הידיים של משרד הבינוי והשיכון במשך שישים שנים, כגורם מתכנן המשפיע על עיצוב דמותה הפיזית, החברתית והערכית של מדינת ישראל. התפרסם ביוזמתו של משרד הבי...
• 

  דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל

  12.07.14
  ...3, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 אלף מ"ר של שטחי מסחר כבר אי אפשר לנתק את השפעתו על הנוף המקומי. עזריאלי כינה את המסחר שהתקיים לפני המצאת הקניון הישראלי כ"חנויות קטנות ומלאות אבק" ואת קודמו הבודד, דיזנגוף סנטר, כ"ניסיון שת...
• 

  ביומימיקרי - תכנון בהשראת הטבע

  13.05.14
  תערוכה של מבנים ופרויקטים שתוכננו על ידי בודק אדריכלים במהלך השנים האחרונות תחת הכותרת ביומימיקרי - תכנון בהשראת מערכות מן הטבע, נפתחה השבוע באוניברסיטה למדעים בפוטסדאם, גרמניה (University of Applied Sciences, Potsdam, Germany). תחום הביומימקרי אותו חוקר ומקדם האדריכל מוטי בודק מזה זמן רב מעורר התלהבות גדולה ואנו מנצלים את ההזדמנות לספר עליו קצת יותר.ביומימיקרי (חיקוי החיים) היא דיסציפלינה עכשווית ומתפתחת בעולם כולו המבקשת למצוא פתרונות אפקטיב...
• 

  תכנן לי כבשה, או מרחב ציבורי..

  5.03.14
  ...- מדוע שיתעכבו זמן כה רב בגלל נבכי ביורוקרטיה בעיות תקציביות. הנה הצעה לעידון וייעול של הליך התכנון העירוני, בו אנו הופכים כה רבות. אולי פתח ליצור מערכת שעובדת יחד בשיתוף פעולה. כאשר היתרונות של כל שיטה יוצרים אינטגרל אוטופי אחד.כנסו לקרוא על המהפכה הזו.. וגם איך הופכים פבלה ענייה ומוזנחת, לנקודת אור עבור העיר ועבור התושבים שחיים בה. אולי לא כדאי לפסול כל כך מהר.. "מימון ההמונים העירוני מתיישב לחלוטין עם רוח התקופה. הוא נולד מתוך הרשת ומשתמש בה ...
• 

  הסינמה לצדק

  2.03.14
  החיים הם סרט ואנחנו השחקנים, או שכל העולם במה... אחלה. אבל לראות את אותו סרט שוב ושוב ושוב? קצת משעמם, די מנוון, מאכזב. אז למה לראות שוב את אותו סרט? כי אנחנו רגילים לבדיחות ויודעים מתי לצחוק, כי אנחנו יודעים מה יקרה, כי אנחנו רגילים.אבל איפה המרחב שהוא יותר מקניות ובהייה במסכים?נעמה ריבה בכתבה מצוינת וראויה על שיכפול נוסף של "סניף" סינמה סיטי' הקרוב לאזור מגוריכם...והפעם- בירושלים.מתוך הכתבה-על ירושלים: "מוסיפים לה עוד אטרקציה ועוד אטרקציה, ויש ...
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ...יה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה זו תורמת לכלכלה של האוניברסיטה ולשימור החוקרים בין כתליה. במקום שחוקרים יצאו לקדם חברות עצמאיות מחוץ לכותלי האוניברסיטה, המוסד נותן תמיכה ארגונית ומשאבים ראשוניים לפיתוח מיזמים. כך כל הצדדים מרוויחים- החוקר, האוניברסיטה, התעשייה."להמשך קריאהוהנה עוד כתבה נחמדה ורלוונטית באשר להתחדשות עירונית - שאינה בהכרח חדישה, אך ככל הנראה עדיין עובדת...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  ...אילך כל המודלים שמתוכננים בישראל הם תלויי רכב פרטי. זה נכון שבשכונות שנבנו פה בשנות החמישים והשישים יש ערכים שאין לנו היום. הן אמנם מוזנחות מאוד, אבל היו בהן איכויות פיזיות ומרחביות שאין לנו בשום שכונה אחרת: קומפקטיות, שטחים משותפים בין הבניינים, מערכת שבילים שמקשרת בין כל חלקי השכונה, מרכזים מסחריים קטנים ובניינים בני שלוש־ארבע קומות - צפוף במידה, אבל בלי האנונימיות שמייצרים מגדלים רבי־קומות". להמשך קריאה של הכתבה המעניינת והחשובה הזו ב'כלכליסט'
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  ...חבורה תת־קרקעי שיתחבר לקו הסגול של הרכבת הקלה בדרך אלוף שדה"....האם באמת אין דרך בה ניתן לשמר לפחות חלק ממתחם אותנטי זה?>> להמשך קריאה בהארץ לחצו כאןלפני כשנה (טרם אושרה התוכנית) נערכה תחרות סטודנטים ביוזמת פרופ' אדר' אמנון בר אור ובשיתוף עיריית גבעתיים. התחרות נועדה להראות לעיריה שיש דרכים אחרות בתקווה שיממשו את אחד הרעיונות. הזוכות בתחרות היו אדריכלית טניה אברמזון ואדריכלית דריה שקבורה, הצעתן לא תמומש אך מהווה אלטרנטיבה מעניינת (בתחתית הקישור).
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  בית בסלע

  11.12.13
  החלל הבנוי בסלע, בחוף סידני עלי שבהרצליה, נגלה לעיני לראשונה לפני כעשור, כאשר נקלעתי ערב אחד למסעדה בתוך הסלע הזה. הדבר היה כפלא בעייני. אז לא ידעתי שמדובר בבית של מישהו.. אבל תמיד המשכתי לתהות בפליאה על המקום הקסום הזה.. בו לא ביקרתי שוב.וכך היה מרגש מאוד להיתקל פתאום בכתבה הבאה, שעשתה לי קצת סדר בזיכרון הרחוק-מתוק-רומנטי הזה.. "הרבה אנשים חולמים על בית בטבע, במקום מבודד, אבל רק מעטים הולכים עם החלום עד הסוף. אם מבקשים אותי להגדיר את ניסים במשפט...
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...ובן שהערך המוסף החשוב ביותר עבור הדיירים הוא חיזוק קונסטרוקטיבי של המבנה והפיכתו לעמיד יותר בפני רעידות אדמה. הקבלן מצידו מקבל בתמורה לביצוע העבודה מספר יחידות מגורים, בד"כ בקומה הראשונה או בקומות העליונות. כאן טמונה גם אחת הבעיות המרכזיות של תמ"א 38. בעוד שערכן של הדירות משתנה בהתאם למיקום הפרוייקט הרי שעלות החיזוק נגזרת מעלויות החומרים ועבודת הפועלים ונשארת קבועה בכל מקום בארץ במנותק מעלויות הדירות באותם מקומות. המשמעות היא שעבור אותה ע...
• 

  ארמון הבדולח שקם לתחייה

  20.10.13
  ...יתי. והיווה את אחד משיאיה של האימפריה הבריטית בפרט", עומד לקום לתחייה הודות למשקיע מיליארדר מסין. ואמנם, מדובר אכן במבנה שניתן היה לפרק ולהרכיב מחדש במקום אחר. אך לאור העובדה שנשרף, נשאלת השאלה האם מבנה מדוייק בדמותו, ולא המקור עצמו, הוא התשובה למיזם. בכל אופן, להשוות בין מבנה הארמון בשעתו לביתן של דותן בשנחאי, נו טוב, יש עוד כברת דרך ביניהם.כתבה מעניינת למי שרוצה להיזכר בהיסטוריה רחוקה במקצת, שכמו לא מעט אחרות מאומצת בסופו של דבר על ידי הסינים.
• 

  רך כבטון

  18.07.13
  ...ה בבריכה. הנושא הראשון שעלה בפגישת הפרוגרמה הראשונה היה הבריכה. והוא חזר עוד מספר פעמים לאורך הפגישה. משום כך התחלנו את התכנון בבריכה. הבית הצטרף אליה, לא להיפך. הוא ליווה אותה, הוא השלים אותה, הוא פנה אליה, אבל הוא הגיע אחריה. שני גושי הבית – האחד מכיל את החלל הציבורי ואת חדרי הילדים והשני את חדר ההורים ואת חדר העבודה – לא רק שפונים אליה, אלא גם משקיפים אליה דרך ויטרינות זכוכית גדולות. את שני הגושים מחבר מעבר שקוף וצר, המאפשר לגינה לזלוג...
• 

  מה אומרת המרפסת על רפורמת הפרגולות?

  27.06.13
  ...רמת הפרגולות". למעשה התיקון עוסק בטווח גדול של נושאים, החל מפטור מהיתר למי שבונה פרגולה ועד לאישור מזורז להקמה של שכונות שלמות. אבל האם זו בכלל רפורמה? האם לתיקון הזה יש סיכוי להצליח או לקצר את תהליכי האישורים בוועדות הבניה?לאחר שרפורמת המרפסות של נתניהו נתקעה במושב הקודם של הכנסת, נראה כי הפעם הסיכויים של התיקון החדש לחוק לעבור טובים יותר. עיקרו של התיקון הוא ביזור סמכויות התכנון, שכיום מרוכזות כמעט בלעדית בידיהן של שש הוועדות המחוזיות, והגדלת ס...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...ושך אליה אנשים. באופן לא מפתיע, הניתוח יסביר גם מה יש בעיר הגדולה שמרחיק ממנה אנשים. אל תצפו למחמאות גדולות מדי לתל אביב, הפרוורים מנצחים אותה בקלות בחלק מהמקרים. ההעדפה לפרוור אינה מקרה אישי של עכבר הכפר, זו החלטה מודעת.בכל אחד מהמאמרים הבאים אתרכז במצרך שהעיר מספקת בהשוואה לפרוורים. כרגיל, מי שמעוניין להתעמק יותר מוזמן לקרוא גם את המאמרים הקודמים בסדרה.איפה העיר ואיפה הפרוור?אם לא היינו שבויים בתפיסות מוקדמות והיינו בוחנים את הארץ מלמעלה, היינו...