חיפוש - חדשות , אי , חתו |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?
7.03.12כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש... -
קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית
24.01.12"תנאי התחרות לתכנון ה'ספריה הלאומית' בירושלים מהווים נדבך נוסף בהשפלת מקצוע האדריכלות למקומות שלא ידענו דוגמתם." ... "נקעה נפשינו מההשפלה המתמשכת שבה תחרויות אדריכליות מהוות שיטה לתעתע באדריכלים המנסים לפלס את דרכם." כך פותחת עצומה עליה חתומים כבר כ 300 אדריכלים.בשבועיים האחרונים עולים מהשטח לא מעט קולות המוחים נגד תנאי התחרות. נזכיר - לתחרות שני שלבים השלב הראשון הינו אנונימי ופתוח ובסיומו ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני, גם הוא אנ... -
אדריכלצ'יק, תפסיק לבהות במסך ותתחיל לפעול
22.01.12...והסטודנטים לאדריכלות.-------- -------------- -----לאחר בחינה מדוקדקת של חוק המהנדסים והאדריכלים התברר שהרשם לא יכול להחליט בעצמו על סדרי התמחות חדשים או על הגבלות תכנון. הרשם, ומועצת החכמים שלו, צריכים לאשר כל החלטה שלהם בנושאים של סדרי התמחות בועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. הועדה הזאת, במושב הכנסת הקודמת, היא זאת שאישרה לרשם ב2007 במהירות הבזק (כפי שעולה מהפרוטוקולים) את סדרי ההתמחות החדשים. הועדה היא גם זאת שלא דאגה לברר האם קיימות הוראו... -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11...לובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של ... -
האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?
4.07.11אתר כלכליסט מפרסם ראיון משותף של ראשי המוסדות המורשים ללמד עיצוב פנים לתואר אקדמי, עם רשם האדריכלים והמהנדסים לשיחה טעונה על הסדרת הרישום. כמו בכל דבר, מעורבים כאן כבוד, כסף ופוליטיקות פנימיות ורק חבל שמי שלא מיוצג בדיון הם אלה שבאמת צריכים להיות שם - מעצבי הפנים. בכתבה מציגים הרשם ונציג עמותת האדריכלים מדוע הם מתנגדים לתואר "אדריכל פנים". התואר "אדריכל" בדומה לתואר "מהנדס" או "הנדסאי" אומר שהאדם המדובר רשאי לבצע פעולות מסוימות (כמו לחתום על ... -
רם כרמי בונה בירושלים את מרכז היקום
2.06.11כתבה ב Xnet מציגה את ההשפעה של סנדרום ירושלים על האדריכל רם כרמי (כותרת שלהם). בראיון בכתבה שולף כרמי מהמגירה את אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר שהוציא מתחת ידיו, פרויקט - שאותו הוא מכנה "מרכז היקום", לא פחות - "זה המגדל הראשון בישראל שתורם לא רק לפתרון כל בעיות התחבורה בירושלים, אלא יקים לתחייה את כל מרכז העיר ויפתור את רוב הבעיות שם". לתוכנית של כרמי יש שתי וורסיות, הראשונה עם מגדל של 70 קומות והמאוחרת יותר עם ארבעה מגדלים. בשתי הגרסאות מדובר... -
הכוריאוגרפיה של המחאה
13.01.16הגלריה בבית האדריכל מציגה: הכוריאוגרפיה של המחאהמחקר ואוצרות: אדריכלית ד"ר טלי חתוקה ערב עיון בתערוכה - 21.01.16 שעה 20:00 מה המשמעות של המרחב בעיצוב המחאה הפוליטית? שאלה זו עומדת במוקד התערוכה הכוריאוגרפיה של המחאה המבקשת לבחון את הקשר בין עיצוב המרחב לפעולה הפוליטית.הרעיון של הכוריאוגרפיה מוצע בתערוכה כאמצעי לבירור קשר זה והאופן שבו העיצוב המרחבי של המחאות עוזר או מקשה על משתתפים להשיג את מטרותיהם.גבולות פיזיים, מיקום גיאוגרפי, קנה מידה, צורה ו... -
היחס של הקוביות לצעצועים
22.05.13פעם, לפני יותר מדי שנים מכפי שאני מוכן להודות, הייתי האדריכל שתכנן הכי הרבה בניינים, רחובות וערים. יותר מכל האדריכלים האחרים בארץ גם אם מחברים את כולם יחד. זה היה בתקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במר... -
השיפוץ מעורר המחלוקת של טיילת החוף בתל אביב
4.02.13... ריבה מדווחת ב Xnet על שיפוץ טיילת החוף בתל אביב. הקיר התומך בין הטיילת לחוף יבוטל ובמקומו ייבנו טריבונות ברוחב של כחמישה מטרים, ותחתיהן טיילת תחתונה, שביל בטון ברוחב שלושה מטרים. האם זה טוב? האם זה רע? כל הטיעונים בכתבה."התנאים היום הם עגומים ואינם עומדים בסטנדרטים שאנו רואים כמכבדים את הציבור", אומרת האדריכלית גנית מייזליץ-כסיף שמשרדה (מייזליץ - כסיף אדריכלים) מופקד על התכנון. מעבר נגיש לחוף ולכל בתי הקפה שעל החול, שיציע לציבור גדול של תושבים ו... -
הזוכים בפרס רכטר 2012 - 2
30.12.12גם עיתון "הארץ" מסקר את הזוכים בפרס רכטר בשלוש כתבות המוקדשות לכל זוכה. האדריכלים דניאל מינץ ודוד גוגנהיים, שזכו בפרס רכטר, מספרים בכתבתה של קשת רוזנבלום איך מפיחים חיים במוסד כמו בית הספר להוראת השואה ביד ושם. טלי חתוקה, שזכתה בפרס רכטר ל"אדריכל צעיר", ואמיר לוטן שזכה בציון לשבח מקבלים את הבמה בכתבותיה של אסתר זנדברג.מבין הכתבות נציין כמעניינת במיוחד את זו הנוגעת לעבודתו של לוטן "עבודה זרה". זו המיוחדת יותר מבין שלושת הזוכים כששילוב מוצלח של עיר... -
הזוכים בפרס רכטר 2012
24.12.12...י'' שהקימה וציון לשבח יינתן לאדריכל הנוף אמיר לוטן על עבודה בביאנלה בבת ים.בנימוקי השופטים על הפרויקט הזוכה נכתב: "הפרס ניתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. השופטים מוצאים כי שני החלקים של הבניין חיוניים להעברת המסר החוויתי ומהווים שלמות אחת, וכי הפרס ניתן גם עבור שנים של עבודה המייצגים נפח, איכות ורצף מקצועי. הבניין מצטיין ברגישותו לנוף הסובב אותו וברגישותו לפרטים".פרס רכטר הינו הפרס הנחשב... -
על אדריכלים ונקרופילים
3.12.12לפעמים אתה נתקל במאמר שנכתב על ידי אדריכל שפשוט שותל אותך במקום. למה ואיך יכול להיות שאדריכל מוכשר כמו אסף גוטסמן חתום על מלל כל כך הזוי ולא קומוניקטיבי? סטודנטים לארכיטקטורה מפתחים נטייה אובדנית כשמישהו כותב ככה.למשל פסקה כזו: "הארכיטקט, כמו שפה סודית המקיפה ממלכה שלמה, מתקיים בתוך עולם מקודד של תבניות, טקסטורות וקווים ומייחד אותו תהליך מחשבה, המגדיר מחדש נקודות ייחוס. בסופו של דבר, הארכיטקט מתפתה בגלל עוצמתו של המופשט ולרוב עולה דיסוננס מסוים ב... -
הקניון הכי נמוך בעולם
3.12.12יוסי מטלון סוקר בבלוג שלו את הפרויקט העומד לקום בים המלח, המקום שישראל קידמה כאחד משבעת פלאי עולם הטבע. "מי שחשב שבביקור בים המלח הוא יחווה רק טבעיות סביבתית מושלמת, טועה. בעוד שנתיים וחצי, בהשקעה של מאתיים מיליון ₪, בתכנונם של האדריכלים במשרד יסקי, מור, סיון, יבנה, נחשו מה, קניון, עוד קניון (לא זה שבטבע), שיהיה עטוף בלוחות מתכת בוהקת, בפסי אבן חתוכה שנחתכו באמצעות מכונת חיתוך מדייקת, בקווים ישרים שיקיפו אותו מכל צדדיו ובעיקר, בסדיני זכוכית מנצנצ...







