חיפוש - חדשות , אי , פיר |1| - דף 7

• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...השנה קיימה העמותה לראשונה גם את תחרות אות העיצוב העירוני - תחרות בין ראשי ערים, עיריות ורשויות. התחרות מהווה ביטוי להערכה והוקרה על הישגי הרשויות המקומיות, המתכננים, האדריכלים, אדריכלי הנוף וכל העוסקים במלאכה, לתרומתם לשיפור איכות החיים של התושבים ולפיתוח התרבות העירונית בעיר.תחרות "אות העיצוב העירוני" מתקיימת ביוזמת עמותת אות העיצוב ובשותפות עם משרד הבינוי והשיכון, מרכז השלטון המקומי, איגוד מהנדסי ערים, איגוד המתכננים, עמותת האדריכלים המאוחדים, ...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ...עמותת מרחב פירסמה בבלוג שלה את עשרת הכללים ליצירה של ערים אנושיות מורכבות ומשובחות. המספר 10 המדויק גורם לי תמיד להרים גבה ולגחך קצת אבל האמת היא שבכללים האלה טמונה לא מעט מחשבה. אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם...
• 

  שלום לך האדריכלות הישראלית

  7.09.11
  ...תוג" משדרת ההחלטה של בצלאל, "אנחנו לא מאמינים באדריכלות הישראלית, וגם לא באדריכלים הישראלים." תנחומנו למשרד ניר-קוץ שיהווה את הצלע הישראלית של התכנון. אתם מובילים מהלך שבו אדריכלים ישראלים הופכים למנהלי סניפים לשרטוט ואחראים לפיקוח הבניה עבור חברות אדריכליות גדולות מחו"ל. אנו מפנים אתכם למה שקרה בשוק ראיית החשבון. השוק נשלט בצורה עולמית וארצית על ידי ארבע פירמות גדולות שמושבן בלונדון וניו יורק. זה העתיד שמחכה לשוק האדריכלות היוקרתית - את הויל...
• 

  ארכיטקטורה הפיכה

  28.07.11
  מאמר של אור אלכסנדרוביץ במגזין המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל שואל לאן בדיוק הולכים הבניינים אחרי שהם מתים? המאמר מאיר את העובדה שאנו האדריכלים, לא חושבים מה יקרה כשהבניין שהקמנו יהפוך לישן ובלוי ויהרס. וכך כותב אור: "אף אחד לא מצפה מהאדריכלים להסביר מה עומד לקרות לבניינים שהם מתכננים ביום שאחרי הסוף, לתכנן את הפירוק, להיות אחראים למעשיהם – אפילו לא האדריכלים עצמם. במקום להכריז על כניעה, על הכרה בזמניות המתחייבת של הבניינים, הם ממשיכים להתגונן מפנ...
• 

  קול קורא להשתתפות בכנס

  19.06.11
  ...ירוני ישים דגש על הקשר החיוני שבין הבינוי העירוני ופיתוח כלכלי מקומי (Local Economic Development - LED). לערים יתרונות טבעיים המעודדים ומזרזים פיתוח כלכלי. אולם תכנון עירוני לקוי מסקל את היתרונות ויוצר מחסומים לפיתוח כלכלי, ואילו תכנון עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את אותם יתרונות. שיפור התכנון והבינוי העירוני מהווה הזדמנות לקידום פיתוח כלכלי שהוחמץ עד היום בישראל. בעשור האחרון, חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע ברחבי העולם התמקדו בתפקיד הקר...
• 

  הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן

  14.06.11
  ...י כל קשר לבניין הקיים, כפי שעשו למשל עם פירמידת הזכוכית באגף החדש במוזיאון הלובר בתכנון אי. אם. פיי, או מרכז הקלונוע בדרזדן בתכנון משרד קופ הימלבלאו. אני בחרתי בחלופה השנייה: לשלב ולהחדיר את המבנים אחד בשני". מיכאל מספר בכתבה כי "בעוד שהכניסה של הבניין הוותיק פונה לכיכר הסינמטק, הכניסה החדשה פונה לרחוב הארבעה. יצירת כניסה חדשה בחזית צדדית הייתה אתגר בפני עצמו, ונראה שהרשמן מצליח לעמוד בו בכבוד." כתבה מעניינת, אל תדלגו גם על הסיור בתמונות.
• 

  המציאות טפחה על פני החזון

  27.05.13
  משרד הפנים ממשיך במדיניות החולשה וגרירת הרגליים ומפריט גם את מטרות התכנון ולא רק את הבנייה. בד"וח שיצא מטעם משרד הפנים מודים הפקידים כי אין להם יכולת להכתיב שום דבר ומכיוון שכך הם מבקשים להיענות להצעות כרישי הנדל"ן ולהפשיר קרקעות לבנייה במרכז."המציאות טפחה על פני החזון", נאמר בדו"ח, "הציבור רוצה לגור במרכז."כשמסתכלים בתכנית מגלים שהמטרה עכשיו היא להפשיר קרקעות חקלאיות באיזור נתניה - אשקלון. אין כוונה לצופף את הערים הקיימות (חס וחלילה!), גם לא לבנ...
• 

  סיבוב בקארדו ברובע היהודי בירושלים

  7.05.13
  למה הקארדו בירושלים הוא הצלחה? למה הקארדו הוא כישלון? "איפה יש עוד רחוב שמתחיל בתקופה הרומית, ממשיך לביזנטית, נקבר בתקופה הצלבנית והעותמאנית ומתעורר לחיים בתקופה הישראלית" שואל מיכאל יעקובסון בכתבתו ב Xnet ומכתיר את הפרויקט כהצלחה. אבל האם זו באמת הצלחה?קארדו - "הלב" בלטינית, הכינוי הרומאי לרחוב הראשי החוצה את העיר, המרכז המסחרי העיקרי, חנויות משני צדדיו ומעברים מקורים מלווים אותו. כזה היה גם הקארדו בירושלים והתמונה המצורפת כאן מסבירה בדיוק את הה...
• 

  אדריכלות הורגת

  14.04.13
  זה לא במרכז הארץ, זה לא אנשים עם כוח או השפעה, אז למי אכפת? שימותו. המקומון האילתי "ערב ערב" מציג את רשומות הדיון שהתקיים בוועדת המחוזית של משרד הפנים. הדיון שעסק במתחם "סינג סינג" הידוע לשמצה בעיר, מדגים בדיוק את הבעיה בהפרטת אחריות התכנון והביצוע בפריפריה.לכולם ברור שמתחם "סינג סינג" באילת כבר מזמן מסוכן למגורים אבל אף אחד לא מוכן לקחת את האחריות. העירייה ומשרד הפנים ניסו לפנות את המתחם באמצעות מנגנון "פינוי - בינוי" שכמובן לא מצליח להתרומם. בפ...
• 

  אבן שפה - מיצב וידאו

  5.03.13
  ...ים בבתי הקפה בילו במרחק מטרים ספורים מחפירות עמוקות שגילו את המרחב התת-קרקעי של התשתיות שהוחלפו ע"י פועלים מערביי הגליל. סוגיות בתכנון של המרחב הציבורי בעיר מובאות בוידיאו בקולן של אדר' פרופ' יעל מוריה ממשרד מוריה-סקלי שאחראים על תכנון הרחוב מחדש ובקולן של שתי תושבות יפואיות נאהד סקיס וספא יונס. סוגיות אדריכליות, חברתיות ופוליטיות עולות מהראיונות המוצלבים ומלוות במקצב עירוני משתנה של רחוב פנוי ושקט לפנות בוקר, מול אינטנסיביות המונית שנחשפת ב...
• 

  תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות

  20.02.13
  "אף ראש עירייה לא רוצה שיבואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל ...
• 

  קול קורא: מרחב 2013 - בניה ירוקה בישראל

  5.02.13
  ...המחויבות הסביבתית בראש, מבלי לוותר אל מצוינות אדריכלית ואסתטית. אנו מבקשים להציג פרויקטים שבנייתם הסתיימה בשנים האחרונות והם עומדים בסטנדרטים ירוקים: תקנים ישראליים, תקנים בינלאומיים והסמכות מקומיות ועולמיות (למשל LEED האמריקאי). יתקבלו גם פרויקטים שיש להם תיעוד מוסמך המעיד על בנייה חסכונית באנרגיה ובת-קיימא.התערוכה תכלול פרויקטים בכל קני-המידה, מן הקטן ועד לגדול ביותר, כולל פרויקטים של פיתוח ונוף. הפרויקטים יוצגו בסרטוני וידאו שיופקו במיוחד עבור...
• 

  קיסלוב קיי זכו בתחרות לתכנון קריית החינוך רמת אפעל

  7.01.13
  ...נפרדת לגמרי.השפה האדריכלית משכנעת, העיצוב החיצוני שעיקרו מעין שבכות קלות המכסות את חזיתות הבניין ויוצרות הצללה - משובב עין, משדר קלילות וקיימות.תיאור הפרויקט של קיסלוב קייהתכנון מדגיש את חופש הלמידה מתוך עשייה סקרנית, ההוראה אינה מבוססת על כיתה סטטית. אין כאן 'בניין כתות' נוקשה אלא למידה דרך שורה המשכית של חללים גמישים, פתוחים וסגורים, פורמאליים וא-פורמאלים. מרחבים היכולים לתפקד כמקומות למידה לקבוצות קטנות ואינטימיות או להשתנות לבימת הרצאות וה...