חיפוש - חדשות , אי , שימור |1| - דף 3

• 

  התערוכה והכנס הבינלאומי ה-3 לשימור מבנים 2017

  20.08.17
  ...קחת חלק קהל גדול של משתתפים ומבקרים. התערוכה השנה תהיה מגוונת ביותר ותכיל מציגים ממדינות שונות ובתחומים שונים כגון: יזמים וקבלנים, הנדסה, חומרים, חלונות ודלתות, אריחים, טכנולוגיות מיפוי ומדידה, טכנולוגיות ניקוי ואיטום,אנשי מלאכה ושימור ועוד.. הרשמה לכנס ולתערוכה: הכניסה לתערוכה בלבד היא ללא תשלום אך מחייבת הרשמה מוקדמת ואישור ההפקה. הכניסה לכנס ולהרצאות היא בתשלום וכוללת: כניסה לתערוכה, כניסה למתחם ההרצאות וארוחת צה...
• 

  לשמר, לזכור ולשנות מהקצה

  10.04.13
  ...שופצה על ללא היכר כמעט. האם מבנה שעוסק בעבר ראוי גם הוא לשימור?"העבודה הזאת נעשית בהרבה אהבה למקום", מסביר בכתבה האדריכל עודד רונזנקיאר מ-SO Architecture שתכנן את המבנה החדש. "זאת גישה אחרת לשימור, שלא דוגלת בכך ששימור זה להשאיר את הקיים, אלא להיפך, שבניינים צריכים לשנות את יעודם, את שטחם ואת הגיאומטריה שלהם בהתאם לצרכים העכשוויים (...) האנשים הכואבים היו צריכים את המקום הזה בשביל בניהם, והביאו עמם גם היסטוריה – אך בסופו של דבר זו היתה עמדת שמירה...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולבנות במרכז העיר מגדלים שלא תורמים דבר להתרחשות העירונית. אדריכלי השימור גילו גם הם איזו בוננזה כלכלית יכול להיות כשאתה משמש כעלה תאנה ומפעיל לובי שדורש לשמר מבנים (טובת היזמים) ולא לשמר מרקם עירוני (טובת התושבים).והערייה מה? נגררה אחרי מחלקת השימור ומעניקה לכולם זכויות בניה ללא שום תעדוף עירוני. אם ניצה סמו...
• 

  אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?

  26.02.13
  ...רין. במאמר דעה שהוא מפרסם ב"הארץ" הוא קובל על העדפת שיקולי השימור בעיר תל אביב על פני כל השיקולים האחרים וכיום, במיוחד מול תמ"א 38."השימור בתל אביב נהפך ליעד על" כותב דרין בכתבה, "אם כי בתכנון העיר קיימים גם יעדים נוספים כמו איכות הסביבה, אספקת נגישות קלה לכל באמצעות מערכות יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמתה ליעדים הלאומיים. תוכנית השימור, שהתווייתה החלה בשנת 1994, דאגה רק לשימור ה...
• 

  ארכיתור 111, שימור והתחדשות עירונית בירושלים

  24.11.13
  ...ן לירושלים : שימור והתחדשות עירוניתביוזמת והדרכת אדריכל הקרן לירושלים רועי זינגר, נשמע ונראה במצגת תכנון ובאתרים את מיזמי הקרן ב:משכנות שאננים - שיפוץ והרחבת בית ההארחה, הוספת מרכז הכנסים ע"ש קונארד אדנאואר.בניית מועדון עיתונאים, שחזור החומות העתיקות והצגת מיזמים עתידיים. טחנת הרוח - שחזור והפעלה. פארק טדי - פארק חדש בו 7 דונם סמוך לחוצות היוצר הכולל מזרקת ענק המשלבת מים מוזיקה ותאורה, פיסול סביבתי ועוד.ועוד הפתעות בימין משה.__Img__מפגש ב 08:40 ב...
• 

  מגדלי המים של תל אביב

  4.09.11
  ...דלי מים בפרט. כך, למשל, נערכו אירועים שניסו להביא לקדמת הבמה את החשיבות הטמונה בשיקום ובטיפוח הנכסים ההיסטוריים הללו." לדעתי מגמת השימור של המבנים האלה מחמירה מדי, את רובם הייתי הורס בלי מחשבה שנייה. כדי שמבנה יהיה ראוי לשימור צריך שיהיה בו מאפיין מיוחד תרבותי או היסטורי. מאז הוקמו לראשונה ושלטו בנוף נבנו סביבם מבנים גבוהים יותר וכיום הם אינם מהווים עוד נקודת ציון עירונית. מענקים ראויים לציון הם הפכו עם השנים לגמדים מכוערים, מיותרים ומוזנחים.
• 

  על זכוכית (אטומה) וארכיטקטורה

  9.12.13
  או- על מוזיאון האצ"ל, הרייכסטאג, ומה שביניהםהזכוכית, על אופיה ותכונותיה הנה חומר וכלי תכנון מהותי במקצוע האדריכלות.במאמרו המרתק והבלתי חד-משמעי, פונה אבנר עפרת לעסוק בקשר שבין חדש לישן, בראי החומר הזה, כחומר בעל תכונות היוצרות קשר אסתטי-פיזי אשר קורא לדיאלוג של הבניין, או ייצוגו, עם שימושים ומשתמשים - ישן מול חדש. "השימוש הארכיטקטוני המחוכם ביותר בזכוכית משול במידת מה לאפקט הרטורי של הסוגריים: משפט שהכותב אינו בטוח לגמרי האם הוא חשוב, מתאים או א...
• 

  אדריכלות של פעם - שחזור שער שכם

  21.08.11
  שיפוצו של שער שכם הסתיים לאחרונה וכתבה ב"הארץ" מציגה את הדילמות שעומדות כשמשמרים ומשפצים מבנה קדום כל כך. עיקר הבעיה היא להחליט איזה שער משקמים - את המקור כפי שנבנה לפני 500 שנה או את החידוש מלפני 80 שנה? בארץ בה אנחנו רגילים לקדש אדריכלות בת 20 מעניין לראות איך ארכיאולוגים מתייחסים לנושא. אין לנו מקרים רבים בהם מבנה משמר הן את צורתו והן את השימוש בו במשך זמן ארוך כל כך. נמלי עכו ויפו הפכו לרקע ציורי למסעדות ורק אולי מבני הדת הגדולים יכולים ל...
• 

  פוצצו את בניין ההסתדרות!

  6.10.11
  ...נת הכחדה" צועקת הכותרת. צר לי אבל אני מסרב להתרגש. מגמת השימור בארץ בכלל ובתל אביב בפרט כבר חורגת מכל היגיון סביר. לא מדובר פה במקום שבו הורדוס התעטש וגם לא בשכיית חמדה אדריכלית. סביר להניח שבלי תמונה או כתובת אפילו לא תדעו באיזה בניין מדובר. בניין בני ברית הוא מבנה נטוש כמעט לגמרי שניצב בפינת הרחובות קפלן ולסקוב בתל אביב. הבניין תוכנן על ידי האדריכל והמהנדס יצחק יהושוע גוירצמן ונבנה ב 1963 עבור ארגון "בני ברית" בישראל. לפני שלוש שנים הועבר ה...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  בבלוג של דניאל מתפרסת היום דעתו לגבי החלטתה של עיריית תל אביב שלא לאשר מגדל במתחם קולנוע מוגרבי -"החלטה אפנתית ושגוייה". דניאל הולך שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב ...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  הם לא כאלה דומיננטיים, הם לא הכי מתוחכמים או יפים במיוחד, אז מה יש בהם במגדלי עזריאלי שמציב אותם כאייקון האדריכלי החזק ביותר של תל אביב? המיקום? הפשטות? הקניון?אני מסתכל על סדרת הציורים הנאיביים של רפי פרץ ורואה את תת ההכרה הקולקטיבי של כולנו, את הדרך בה אנחנו מבינים את העיר. רפי הוא צייר תל אביבי ובסדרת הציורים שלו הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נע...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ...ת ישרים למלך ג'ורג' ותוכנן על ידי האדריכל הגרמני קונרד שיק. הוא הוקם ב-1868 ועד תחילת מלחמת העולם הראשונה שימש כבית יתומות ומוסד חינוכי לנערות ערביות. לאחר שחרור ירושלים דנה אותו תוכנית הבינוי להריסה. "ההיסטוריון זאב וילנאי המליץ להרוס את הבניין כיוון שהוא קשור באגדה נוצרית ומפני שהוא נוהל על ידי נזירות גרמניות נאציות", מספר קרויאנקר בכתבה, "אלא שהבניין הוקם אי שם במאה ה-19, זה היה איזה 60 שנים לפני שהיטלר עלה לשלטון. אבל מי בכלל יודע את ההיס...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  נועם דביר מפרסם ב"הארץ" כתבה על בית אגד שהוקם ב 1966 ועתיד להיהרס או להתגמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדר...
• 

  על הקרקע #6. ערב על עבודות בבניה

  23.03.14
  ...דות אשר בעתיד תהוונה חלק מהסביבה הבנויה.בערב השישי בסדרה תוצגנה העבודות הבאות:הזמנה למשחק אדריכלית נוף ארנה בן ציוני, אדריכל נוף בארי בן שלום // אב אדריכלות נוףמרכז תרבות בהרצליה אדריכל אסף לרמןשימור חוות שלם, מקרה מבחן של שימור בקונטקסט אדריכל נאור מימר // שימור חוות שלם, מקרה מבחן של שימור בקונטקסטביה"ס למדעים היובל, רחובות אדריכל משה עצמון // עצמון אדריכליםהכניסה בתשלום (15 ש"ח בהרשמה מראש // 30 ש"ח ביום האירוע)למידע נוסף ולהרשמה יש ללחוץ כאן.
• 

  קשה, אבל צריך לשים את האגו בצד

  31.01.11
  ראיון מעניין עם האדריכלית ניצה סמוק בנוגע לאדריכלות בכלל ושימור בפרט. "קשה, אבל צריך - כשהולכים לשימור - לשים את האגו בצד. נורא מפתה להחליף, לעשות אחרת. אני בדילמות כאלה, יום יום, ואני מודה בפה מלא שלמרות שאני עושה שימור ואני יודעת שימור ואני שולטת בשימור - האופי שלי בכלל לא מתאים לשימור, בשביל זה צריך אופי צנוע יותר" מתוודה ניצה בראיון. ניצה סמוק היא פרופסור חבר בטכניון וכלת פרס "אמת" לשנת 2006. 12 שנים עבדה כראש צוות השימור בעריית תל א...