חיפוש - חדשות , אי , שפע |1| - דף 10

• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...ת. כיוונו לכך שהנמל יהיה פעיל 24 שעות ביממה, אבל הנטייה לפעילות המועדונים והערב התחזקה; המקום הפך לעמק האלכוהול של תל אביב והתחיל לאבד קצת מהזוהר שלו. אני חושב שיש עייפות מסוימת מסוג הבילוי בנמל שלא השתנה בכל העשור האחרון".השאיפה לעשיית כסף מול יצירת מקום לתושביםלדבריו של צדיק, הסיבה להתדרדרות הנמל היא שהנהלת הנמל פועלת כגוף מסחרי כלכלי, מעדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה" הוא אומר "אבל היא לא צריכה את זה. למה ש...
• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  ...ביב הולך ומתגבש. קואליציה של שומרי טבע עם שוחרי פיתוח, אנשי נדלן ואחד ישראל גודוביץ' חוברים יחד במטרה לעצור את תוכנית הפיתוח של רובע עירוני חדש בצפון תל אביב, מצפון לשדה דב. מאמר במקומון תל אביב now מספר על התארגנות בשם "אין לי עיר אחרת"- תוכנית פעולה שהוקמה על ידי תושבים ותיקים שגרים באזור תל אביב וצפון תל אביב שהתארגנו יחד לתוכנית "להצלת הגוש הגדול" ולהקפאת תוכנית העירייה 3700. בראש התוכנית עומדים האדריכל ישראל גודוביץ, עו"ד אייבי נאמן ועוד...
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ...חדשה בלבד עפ"י עקרונות ירוקים אלא יש להתמודד עם נזקי ירושות העבר. ה'עור הירוק' הינה תוספת בנויה העוטפת חזיתות בניינים קיימים ונוטלת על עצמה תפקידים אקולוגיים סביבתיים – מצע לצמחיה וחקלאות עירונית, טיפול במי נגר ובמים אפורים, איסוף אנרגיה סולארית, התייעלות אנרגטית ועוד". הצעתה של קליש אינה משהו מוגדר וקבוע אלא כיוון מחשבה הפתוח לשינויים. שינויים על פי הפרוייקט עליו עובדים, נתוני הסביבה והתקציב. גם לה ברור שהצעה כזו בעייתית לפעמים מבחינת הישום ...
• 

  על צבע במבני חינוך

  9.11.11
  בית הספר מאיר דורון ברמת השרון תוכנן בציבעוניות רכה על ידי האדריכלים ברוך ברוך ויוסי סלומון. מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג כתבה שהכין עבור כתב העת "הד החינוך" ועוסקת בקצרה בהשפעת הצבע על המשתמש ובמיוחד במבני חינוך. צבע הוא כידוע מרכיב שיכול להשפיע באופן משמעותי על ההרגשה, תחושת השייכות ואפילו הישגי התלמידים. בכתבה מצוטט האדריכל ברוך ברוך שאומר על המבנה: "בית הספר בנוי מבתים, כשלכל שכבת גיל יש בית משלה. אם אתה מסתכל מהחלון אתה רואה את המונוכרומטי...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ראיון מרתק עם האדריכלים קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מה...
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  ...ל הרהיטים, הווילונות והחפצים היו מונחים במקומם". *בתמונה, סקיצה ממחברותיו של אלפרד אברהם. מיקי סבור כי לסבו היה "סגנון אוניברסלי ונצחי, מנותק מאופנות מזדמנות" אך נועם מציין בסיום הכתבה את דעתו - "אלפרד אברהם עזב אולי את אירופה בראשית שנות ה-30, אבל נראה שאירופה מעולם לא עזבה אותו. כפי שהוא בחר לא לדבר עברית עד יומו האחרון, גם העיצוב שלו מעולם לא הצליח להתחבר ללבנט. בזמן שמעצבים בני תקופתו כמו דורה גד הצליחו לגבש שפה מקורית של עיצוב תוך התחשב...
• 

  חוות דעת על הליך הרישום וההסמכה לאדריכל

  24.08.11
  ...י מספר הכשלים בו מחייב בדק בית רציני ושינויים משמעותיים בכל השלבים שלו. עם זאת, כל הפתרונות שהוצעו ע"י המערכת כגון הקמת וועדות למיניהן והעברת האחריות על הבחינה למרכז הבחינות של משרד התמ"ת הם פתרונות לטווח הרחוק, פתרונות שאינם עונים על הבעיה המיידית של מאות אדריכלים צעירים בארץ, שמעמדם המקצועי אינו ברור. בימים אלו מצטרפים בוגרי 2011 לבוגרי 2010 ו 2009 כאדריכלים צעירים שאינם יכולים להירשם באופן אוטומטי אצל רשם האדריכלים. מצבם של האדרי...
• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  כתבה בגלובס מציגה נתונים המעידים על העצירה בשוק הנדל"ן ומראיינת מומחים שונים בתחום לגבי ההשפעה על השוק. יו"ר עמותת האדריכלים המאוחדים, פרופ' אדריכל ברוך ברוך חושב שעשויה להיות פה הזדמנות. "אישור חוק הווד"לים יביא הרבה עבודה לאדריכלים ובהמשך לכל ענף הבנייה", אומר ברוך ברוך. "הראשונים בשרשרת שעובדת על הכנת התוכניות יהיו הארכיטקטים"... "הצד התכנוני הוא תמיד ראשון במערכת וסביר להניח שיקבל תנופה דרך החלטת הממשלה להאצת הבנייה למגורים." אבל גם הוא מ...
• 

  לעבוד במשרד אדריכלות גלובלי

  10.08.11
  ראיון בגלובס עם האדריכל פול כץ מניו-יורק, שותף ומנהל בכיר בחברת KPF, מציג את תפיסת העולם של אדריכל העובד במשרד גלובלי, משרד שעבודותיו פרושות בכל העולם. "אנחנו עובדים ב-20 מדינות אבל כארגון מרכזי אחד. בישראל עדיין אין לנו פרויקטים אבל אנחנו מסתכלים בעניין על הצמיחה והמגמות כאן", אומר כץ בראיון, "אני חושב שמה שקורה בישראל דומה להתפתחויות בעולם. תל-אביב היא חלק משוק גלובלי. היום אפשר לשבת בתל-אביב ולהיות בעל השפעה על שוק העסקים בכל העולם. זה מתח...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  בראיון בגלובס מדבר האדריכל מיקי מנספלד על הדרך בה הוא רואה את המקצוע. בתחילת הראיון הוא נשאל כמובן גם על אביו, אל מנספלד ועל עבודותיו אבל לקראת סוף הראיון הוא מספק כמה אבחנות לגבי כוחות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"....
• 

  חיפה - עיר שקטה ואדריכלים בה מעט

  13.07.11
  בלוג ארכיבלנדר מפרסם קול קורא של פורום התכנון החיפאי של עמותת מרח. מטרתו של פורום חיפה, בדומה לזה שמתנהל בתל אביב, היא לייצר ביקורת בשלל נושאים עירוניים מתוך שאיפה להגדיל את מספר האנשים שלוקחים חלק בפעילות אורבנית חברתית בעיר חיפה. אנו מרגישים חובה להצטרף לקריאתם. כאתר שמסקר את הביקורת האדריכלית בארץ, מורגש אצלנו מאד החוסר בקולות מהפריפריה ואפילו מהערים הגדולות. אם קוראים את Ynet, גלובס, הארץ וכל השאר, נראה שתכנון אדריכלי וביקורת מתרחשים רק ב...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  7.07.11
  שתי כתבות של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגות את ההצעה שנבחרה לייצג את ישראל בביאנלה ה-13 לאדריכלות בוונציה ואת שתי ההצעות האחרות שהגיעו לגמר. הביאנלה לאדריכלות בוונציה היא אירוע מרכזי באדריכלות העולמית והביתנים הישראלים זוכים בה לתהודה רבה. בין האדריכלים והאוצרים שנבחרו לייצג את ישראל בעשור האחרון היו צבי אפרת, יעל מוריה, סיגל ברניר, טולה עמיר ובשנה שעברה היו אלה יובל יסקי, וגליה בר-אור. השנה נבחרה הצעתם של האדריכלים ארז אלה ודן הנדל ואוצרת ...
• 

  שכונת סביוני (מלא את החסר) הירוקה

  9.06.11
  ...הסיפור הירוק של השכונות והבתים הנבנים בארץ. בכתבה הראשונה מספר אדריכל על הנסיון הכושל שלו לחבור לאחת העיריות בתכנון שכונה ירוקה. "כשהם ראו את התוכנית הם נבהלו", הוא אומר. "הם חשבו שמספיק לפזר כמה כלובי מחזור ולשים פרחים באיי התנועה כדי שאפשר יהיה לקרוא לשכונה ירוקה. לא היה להם מושג מה זה אומר באמת. דרכינו נפרדו". הכתבה השניה חמורה יותר מאחר ואינה מתייחסת לרושם אישי אלא לדו"ח מבקר המדינה ל 2011: "אומנם", מציין מבקר המדינה, "כמה משרדי ממשלה...
• 

  סוף עידן המכונית בעיר?

  9.06.11
  יואב לרמן מתמקד בפוסטים האחרונים בבלוג שלו בהרחקת המכונית הפרטית ממרכזי הערים. הפקקים, בעיות החניה וההשפעה של המכונית על האדריכלות הם נושאים ידועים ומוכרים ולמרות הבעיתיות, עדיין מקבלת המכונית את העדיפות על הולכי הרגל. בפוסט האחרון מציג יואב מערכת חנייה עירונית ממוחשבת המותקנת כנסיון בעיר סן פרנסיסקו. מערכת זו מאפשרת לנהג לגלות מקומות חנייה פנויים ואת מחירם לשעה דרך הנייד, או המחשב. אבל יותר מכך - המערכת משנה את מחירי החניות על פי העומס. המער...
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  ...סול הפיגורטיבי-לדוגמא: "האריה השואג" של מלינקוב לזכר הרוגי קרב תל חי. בשנות ה-50 הוקמו אנדרטאות רשמיות רבות לזכר חללי מלחמת העצמאות אולם, קשה להצביע על סגנון אחיד - חלקן המשיך את המסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניזם מופשט ולירי (לדוגמא האנדרטה לזכר שני הטייסים שנפלו מול חופי ת"א). ארגון יד לבנים הקים אנדרטאות הנצחה רבות, שהפכו לטיפוס בניין ייחודי בארץ. אנדרטאות אלו ניתן למצוא בד"כ בסביבה רוגעת וירוקה ומש...